הלכה א' - ב' (כג: - כה:)
כרם 7x9 גפנים שנחרב עד שנשאר י' לבית סאה:
לר' זעירא כולם ב'
נגד ג'
נגד ג'
| . | ||||||
| ;* | ||||||
(בהפסק שורה בין הגפנים) כולו נחשב כרם
[כאלו גפן נוסף מול הזנב מכל רוח]
[כאלו גפן נוסף מול הזנב מכל רוח]
| . | ||||||
| ;* | ||||||
חוץ מהפינות [אין מוסיפין זנב לזנב, ואין דין זנב משנעשה לכרם גדול]
אם יש בתוך עירבוביא של הרבה גפנים ב' נגד ג' נחשב כרם -
ועבודתם ד"א מהמכוונות לאסור הכרם וו"ט מהחיצונות שאינן מכוונות לאסור אותן,
לר"מ גם בלאו הכי [נראה כתבנית כרמים]
ועבודתם ד"א מהמכוונות לאסור הכרם וו"ט מהחיצונות שאינן מכוונות לאסור אותן,
לר"מ גם בלאו הכי [נראה כתבנית כרמים]
שורות מכוונות - לתנא א' מותח חוט בצד פנים של הגזע\הכרם (רח"ק) וכל גזע שבתוך טפח בכלל
לתנא א' מותח בצד חוץ וכל גזע שנוגע בכלל
לתנא א' מותח בצד חוץ וכל גזע שנוגע בכלל
בין השורות פחות מד"א - לחכמים רואין אמצעיות כעקורים (רב הונא - מותר להדלותם על זרעים, לר' מנא לרח"ק ורב הונא לגי' הגר"א - לא נאסרו בד"א אלא בו"ט
לר"ש אינו כרם [ספק איזה יעקור]
לחנניה ר"ש מודה בה' שורות, לר' מנא חכמים מודים בו' שורות, לבבלי תמיד מח'
מצא מתים רצופין - לחכמים נחשב שכונת קברות [לר' יוחנן עתיד לפנות האמצעים],
ור"ש חולק (לבבלי איפכא)
ור"ש חולק (לבבלי איפכא)
לר' יונה אם נקברו לכתחלה כך לכו"ע אינה שכונת קברות
ומח' בספק אם רצפן אח"כ - לחכמים חוששין, לר"ש גל אבנים נפל עליהם
ומח' בספק אם רצפן אח"כ - לחכמים חוששין, לר"ש גל אבנים נפל עליהם
הלכה ג' (כה: - כו.)
זורעים תוך חריץ י"ט ברוחב ג"ט בכרם - לראב"י במפולש לאורך כרם, לחכמים ועוד ד"א עבודתו
בנשאר שורה א' לכאן ולכאן אף באורך ג' זוגות גפנים זורעים בתוכו [אינו כרם]
לגר"א רק בכל האורך חוץ מכנגד ב' זוגות
לגר"א רק בכל האורך חוץ מכנגד ב' זוגות
לר"א זורעים בגת בכרם י' על ד' [כמו תל], וחכמים אוסרים [אויר הכרם מקיף]
זורעים בתל י' על ד' בכרם - רק כשיש חלל ד"ט מתחתיו וג"ט עפר מלמעלה אא"כ הוא מרובעת
ולא כשענפי הגפנים מתערבים עליו
ולא כשענפי הגפנים מתערבים עליו
גפן בגת או בור הרחב מג"ט עד ד"ט - לת"ק מרחיק ו"ט (וחוץ לגת בריחוק ד"ט),
לר' יוסי רק בשטח ד"א או פחות מג"ט
לר' יוסי רק בשטח ד"א או פחות מג"ט
שרשי עשב שנתפשטו לד"א של כרם למטה מג"ט מותרין
זורעים בבית שבכרם - לגר"א ברחב ד"ט או בריחוק ד"ט, לר"ם ג"ט
הלכה ד' - ה' (כו: - כז.)
ירק שזורע או מקיים ברצונו או מתעצל בתוך הכרם אוסרת ט"ז אמות [ר"ש - כשיעור צירוף כרם גדול] עגולות
כשהאמצעית מוקפת ירק - מ"ה גפנים ברווחים של ד"א חוץ להגפנים, וכן ה' אמות
(הוסיפו 8 [גר"א - מיחליף בד"א, ר"ם ורא"ש - כאילו העיגול בעובי ד"א מלא ירק])
(הוסיפו 8 [גר"א - מיחליף בד"א, ר"ם ורא"ש - כאילו העיגול בעובי ד"א מלא ירק])
"כשאגיע אליו אלקטנו" מהני לפועל ולבעה"ב שעסוק במלאכתו
לר"ש דאינו אוסר דבר שאינו שלו, אבל פועל המקיים אוסר על עצמו
וכשליקט לעצמו\עבור בעה"ב (פ"מ) אסור לכל
וכשליקט לעצמו\עבור בעה"ב (פ"מ) אסור לכל
לר"ם שיעור הוספה כשיעור ייבוש של ירבוזה (גר"א פ"א ערלה)
הלכה ו' - ז' (כז. - כז:)
נזרע בידיעתו ושלא בכוונתו\בכוונה (לגי' ריבמ"ץ) או פשע (עומד בכרם וזורע שדה לבן) חייב לבערם
לר' יוחנן הכל אסור, לר' הושעיא עשב מותר,
אביב (ר"ש - זרע פחות משליש) הקש מותר והדגן אסור, דגן (הביאה שליש) אף הקש אסור
סיכך גפן ע"ג קשין - רק הדגן אסור
קשין גדלו באיסור ודגן בהיתר - לר"ל הדגן מותר, לר' זעירא אסור [גידולי איסור אינו מבטל]
קוצים בכרם - לר"א כלאים [מקיימם לגמלים], לחכמים לא [לא כדרך]
מיני זרעים אינם כלאים לר"ש - אלא מדרבנן (וי"ג כלאים); קנבוס לחכמים כלאים ולר"ט לא
מיני אילן (קנים (בבלי - קשים), וורד) אינם כלאים
הגדל באגם (שיפה וגמי) מין דשאים - כלאים (ר"ם)\אינם כלאים (רמב"ן)
פירי שלא ניטע אילן עבורן (אטד, תמרות בעץ אתרוג) מברך בורא מיני דשאים (רמב"ן - לר"י)
צלף אינו כלאים בזרעים, אלא בכרם לב"ש [ספק דשא] ולכו"ע חייב בערלה
בספק - אם צומח מגזעו הוי מין אילן