גמ' קא. - קד.
גמ' קד. - קו:

גמ' קא. - קד.

חזור לראש הדף

חליצה לת"ק בג' [זקנים ועוד א' דאין ב"ד שקול], לר"י בה' [זקני - זקנים וא' לשקול] (וחזר בו)
אפי' הדיוטות שיודעים להקרות [לת"ק זקני, לר"י - בישראל] ועדיף בה' [לפרסום],
ולא ב"ד של גרים [בישראל - אביו ואמו], וצריכי קביעות מקום, וקראו לו - ולא שלוחם, ומיעצין לו לא לקחת שאינו בת גילו

לר"ע, ר"ש, ר' יוחנן הסנדלר, ר' ישמעאל - אפי' בינו לבינה בעדים

בשאר דינים (לרש"י - אף נפשות) גר דן גר [תשים עליך... מקרב אחיך]

ודן ישראל באמו מישראל (לרש"י - ולדיני ממונות בלא"ה)

חליצה בסנדל (עור קשה) שיש בו עקב, יכול להלוך בו, חופה רוב רגלו וקושרו
והיא מתיר ושומטת רוב עקב

מנעול (עור רך) - ר' יעקב בשם ר"מ, רב יוסף - לכתחלה
ר' יוסי בשם ר"מ, רבה - רק בדיעבד [אטו מנעל מרופט (קרוע), חצי מנעל]

אנפיליא של בגד פסולה [לרש"י - נעלו - מגין]
לאביי לר"מ כשרה [א"צ תחש] לרבא פסולה [אינו מגין]

רב - סנדל התפור בפשתן (רש"י - בגד בתוכו, במשיחה) פסול [ואנעלך תחש - כולו עור (חוץ מרצועות)]

קב הקיטע - לר"מ כשר, לרבנן רק במחופה עור

ספק אי מהני ע"י קריעה, שריפה, ב' מנעלים וקרעה לעליון וקאי וחלצה לתחתון (רש"י - אבל שלפה שניהם כשרה)

בעינן שיתכוונו הוא והיא, ולל"ב בלי כוונה מיפסלא לאחין

יושב או מוטה כשרה אבל צריך לדחוף רגלו בקרקע,

דורס בעליונו של רגל פסולה [לרש"י - רגל הפוך לאו רגל]

חליצה מן ארכובה ולמטה (לרש"י - נחתך) כשרה,
ולמעלה פסולה [מעל רגלו ולא מעל דמעל]

טובתן של רשעים רעה אצל צדיקים; עכו"ם לא פסקה זוהמתן

בדיעבד מהני סנדל שאינו שלו, של שמאל על ימין

סנדל מנוגע מוסגר בדיעבד כשר; מוחלט - רב פפי בשם רבא - פסול [לשריפה - מיכתת שיעורו], ר"פ בשם רבא - כשר [רש"י - ושרף את ה"בגד"]

סנדל של ע"ז - בדיעבד כשר [לרש"י - של גוי יש תקנתא בביטול ולאו לשריפה קיימי]

תקרובת ע"ז, ע"ז של ישראל (אין ביטול), ושל עיר הנדחת פסול [מיכתת]; של תכריכים פסול [לאו להילוכא]

בלילה לת"ק כשרה [כגמר דין (רש"י - דגובה כתובתה)] לר' אלעזר פסולה [כתחלת דין],

בשמאל לת"ק פסולה [רגל רגל ממצורע], לר' אלעזר כשרה [צד חליצה לא מופנה]

רש"י קג. - קג:

לרש"י קיטע חולץ

טומאת מגע בבית המנוגע - לרש"י - נגע בכותל

עייל רוב לא שדינן מיעוט בתר רוב במכתת שיעורו - אי לאו דהפסוק קראו "בגד"

גמ' קד. - קו:

חזור לראש הדף

קריאה לא מעכבא [רש"י - ככה יעשה, גמ' - ראוי לבילה]

רקיקה - ר' אלעזר - מעכבא [יעשה] ר"ע - לא מעכבא [ככה יעשה לאיש]

פסול: קטן [איש] קטנה [ר"מ - היקש לאיש], חרש וחרשת, אלם ואלמת [אינם באמר, ואמרה]; לחכמים דר"מ קטן אפי' לא פוסלתה,

לר' יוסי קטנה חולצת לכתחלה - ר' אמי - פעוטות, רבא - עונת נדרים, לרבא קי. חרשת מעיקרא חולצת [כמו דעָל - הכי נפק] (איתותב)

רקקה לבד - לר' אלעזר מותרת ליבום, לרבי נפסלה [ב' מתירין מעלין זה בלא זה],
לר"ע נפסלה [רקיקה בסוף ויאמרו חלצה (משא"כ קריאה אף בתחלה)]

רקיקה לפני חליצה כשרה ולא תירוק אח"כ [יאמרו קמייתא אינו כלום]

רקיקת דם במוצצת כשרה [א"א בלי רוק], בשותת פסולה

גזר דין עם שבועה מתכפר בדב"ת\בגמ"ח; רבה ואביי מבית עלי; המתפלל עיניו למטה ולבו למעלה;

ר' ישמעאל בר' יוסי ואבדן - מפסע על ראש עם קדוש, בריך רחמנא דכספיה לאבדן בהאי עלמא

חליצה בשיניים כשרה

חליצה על תנאי ולא נתקיים כשרה [רש"י - א"א ע"י שליח] (משא"כ גט)
ובאינו הגון א"צ לשלם לו (רש"י - כשאר שכירות) [משטה אני בך]

חליצה, גט מעושה כשכופין ואומר רוצה אני כשרה

רב סחורה - חליצה ומיאון אפי' אין ב"ד מכירם, לפיכך כתיבת השטר רק במכירם
[גי' רש"י - חיישינן לב"ד אחר טועין שלא יבדקו]

רבא - דוקא ב"ד מכירם, לפיכך כותבין אפי' העדים לא מכירין

קריאתה וקריאתו ("לא חפצתי") בלשה"ק

לכו"ע "לא - אבה" יבמי - בלי הפסקה [רש"י - שלא ישתמע "לא" על "מאן יבמי"],
לא חפצתי - אביי - בלי הפסק, רבא - אפי' מפסיק

גט חליצה - אביי - אקרינוה מן מאן יבמי עד אבה יבמי וכו',
מר זוטרא, להל' - משרטט וכ' כל הפרשה [רש"י - ספירת דברים ולא בקדושת מגילה]

וירקה בפניו - ואם הוא גוץ והעבירו הרוח קודם פסול, וירקה - מעצמה ולא מחמת אכילת שום, לעיני הזקנים כשיוצא מפומא

"חלוץ הנעל" - ת"ק - מצוה על הדיינים, ר"ט ור"י - כל העומדים

עוד חומר לימוד
למסכת יבמות