הלכה א' (לד: - לה:)
יבמה נקנית אפי' כשביאה שלהם בשוגג, לזנות, באונס, חרש ושוטה, העראה (לשמואל ור' בא בשם ר' יוחנן כאצבע בין השפיות, לר' יוחנן הכנסת עטרה), שלא כדרכה
[ולקחה לו לאשה - אפי' שלא מדעתם, שלא כדרכה, לא גמר;
ויבמה - אפי' על כרחם, מן הצד, העראה]
ויבמה - אפי' על כרחם, מן הצד, העראה]
אשם שפחה חרופה רק במזריע [שכבת זרע]
ר' בא בר ממל - אלמנה לכה"ג בהעראה נעשית חללה, בנכנסה עטרה חייב בלא יקח,
בגמר חייב בלא יחלל זרעו
בגמר חייב בלא יחלל זרעו
דם נדה מטמא בבית החיצון - לר' יוחנן הנראית כשתינוקת מטיל מים,
לר"ל ור' זכיי עד בין השיניים ולא עד בכלל
לר"ל ור' זכיי עד בין השיניים ולא עד בכלל
ביאה גרועה קונה לר' יוחנן לכל דבר, לשמואל רק לדברים הנאמרים בפרשה (ירושת המת, לאסור אחים, להתיר צרה) אא"כ גמר ביאתו/הכניסה לביתו
לר' יוחנן יבמה אוכלת כתרומה בביאה גרועה, לשמואל רק באכלה בחיי בעלה (ולא מאירוסין, חרש), לר' יוסי אפי' נראית לאכול (חופה, הגיע זמן)
הלכה ב' (לה:)
נפסלה לכהונה ותרומה בביאה גרועה דחייבי לאוין
[ר"ע - ולא יחלל (ולא "ולא יחול"), ר' ישמעאל - ג"ש לקיחה מעריות, מיבמה]
[ר"ע - ולא יחלל (ולא "ולא יחול"), ר' ישמעאל - ג"ש לקיחה מעריות, מיבמה]
הלכה ג' (לו. - לו:)
לת"ק ארוסה המשתמרת לביאה פסולה אינה אוכלת בתרומה [ג"ש הויה מנערה המאורסה]
עד שנתאלמנה או נתגרשה
עד שנתאלמנה או נתגרשה
לר' אלעזר ור"ש רק ביאה מחללת [ולא יחלל - לה ולזרעה] ולא קודם [לק"ע הכהן ראוי להאכיל לכשרה, לפ"מ הכהן עצמו ראוי לאכול]
אין תרומה לאלמנה לכה"ג או גרושה להדיוט [לאיש (המאכיל לאחרת) זר (לזו)], לבת כהן שנתארסה לישראל [כי תהיה]
הלכה ד' (לו: - לז.)
כה"ג לא ישא אלמנה מאירוסין [לא יקח], קטנה [אשה], בוגרת [כלו בתוליה (למשנתנו ר' אלעזר ור"ש חולקין [כלו במעיה]), מוכת עץ (לי"א ר"א ור"ש חולקין [לא עברו ימי הנעורים])
לא מייבם אפי' עשה מאמר קודם שנתמנה (חוץ מלר' לעזר בן ערך דמאמר קונה לגמרי) אלא חולץ [חליצה הוי פטור ולא כקנין]
לחכמים כהן מטמא לאחותו מוכת עץ [אשר לא היתה לאיש - בידי איש] (ור"מ ור"ש חולקין [הבתולה - ככה"ג]), ארוסה [הקרובה - עדיין], בוגרת [אליו],
ולא לאנוסה ומפותה [הבתולה]
לק"ע אין קנס למאנס מוכת עץ [בתולה], אין ארוס יורש (לפ"מ מיטמא) [הקרוב - עדיין היא בחוץ]
כה"ג שנשא אנוסת ומפותת עצמו אין מוציאין מידו, ומותר לישא ממאנת מאירוסין שהגדילה
אירס אלמנה ואח"כ נתמנה לכה"ג יכנס, לגי' ק"ע - משא"כ קטנה
הלכה ה' (לז. - לז:)
לר"י איילונית = זונה [בעילה שלא לשם בנים]
לחכמים רק גיורת ובעילת זנות, לר' לעזר אף פנוי על הפנויה
כה"ג יכול לקדש בביאה [לשם אישות]
הלכה ו' (לז: - לח.)
פריה ורביה - לב"ש ב' זכרים [כמשה]
לב"ה זכר ונקבה [כבריית העולם] - ר' בון - או ב' זכרים [ק"ו]
בו הבן, ובת הבן/הבת (מח' גירסאות) עולין, אינו ראוי להוליד אינו עולה [לשבת יצרה]
ישא אחרת כשלא ילדה י' שנים [מקץ עשר שנים לשבת אברהם בארץ כנען]
ומונים משעה שהפילה או מת בנה [רוח צער/רעה גרם להתעקר] ואינו מונה חולי או כשהיה במדינת הים
לת"ק אין לה כתובה מבעל רביעי [ג' הוי חזקה (אולי חוץ ממיתה מחמת מילה [סכנה])],
ואפי' ילדה מחמישי [שתיקותיך יפה שיאמר הגט טעות]
ואפי' ילדה מחמישי [שתיקותיך יפה שיאמר הגט טעות]
והראשונים לא יכולים לתובעה [אומרת שעכשיו איתעקרת]
לר' יוחנן בן ברוקה אף אשה מצווה בפו"ר [ויאמר להם],
ות"ק חולק [וכבשה - ואין דרך אשה לכבוש]
כופין להוציאה בתובעת להנשא לאחר, להפוסקים כר' יוחנן ב"ב אפי' לא תבעה
ביקש רבי לעקור ט' באב שחל בשבת