הלכה א' - ב' (לח: - מ.)
הלכה ג' (מ. - מא:)
הלכה ד' (מא: - מב.)
הלכה ה' (מב. - מב:)
הלכה ו' (מב: - מג:)
הלכה ז' - ח' (מג.)

הלכה א' - ב' (לח: - מ.)

חזור לראש הדף

אשת כהן ועבדיה אוכלין תרומה [קנין כספו] ואף עבדיהם [כי יקנה נפש קנין כספו; הם יאכלו - יאכילו; עבדי מלוג - הם אמרו דהוי כשלו] אא"כ אין לרבו רשות בהם

ולא עבדי מלוג של הנתחללה [ר' לעזר - יאכלו - הראוי לאכול מאכיל; ר' יוחנן - קנס כדי שתצא (נ"מ - עבדים של עבד ערל)]

לר' יוחנן אין הבעל מוכר עבדי צאן ברזל אפי' לשעה [כרשב"ג שאינו רוצה שאשתו מחזרת על ב"ד להוציא מלקוחות], ור' לעזר חולק [כרבנן - כשלו עד שימות]

שחרור בשן ועין - לברייתא א' עבדי מלוג ע"י אשה וצאן ברזל ע"י בעל [לר' יוחנן הקילו בשחרור],
לברייתא ב' לא לזה ולא לזה (וכן ביום ויומיים)

ולד בהמת מלוג לבעל [לא מכליא קרנא - עורה] (י"ג לחנניה לאשה),

ולד צאן ברזל לבעל [עיקרו שלו],

ולד שפחת מלוג - לת"ק ורב לאשה,
לחנניה בן אחי יהושע ור' יוחנן ושמואל לבעל [לא חייש למיתה]

עבדי צאן ברזל שהגדילו חוזרים אליה כמו שהן

כלים שהשביחו - מח' אם הכלים לבעל או לאשה ויתנו דמי ההפרש, ברייתא - לאשה

המקבל צאן ברזל מגוי (אחריותן על ישראל) - ולדותיהן פטורין מבכורה [עיקרן לגוי]
וולדי וולדות חייבין

הלכה ג' (מ. - מא:)

חזור לראש הדף

עובר פוסל בת כהן מתרומה דבי נשא ואינו מאכיל אלמנת כהן ועבדיו (שיש לו חלק בהם) בתרומה,
ר' יוסה - אין העובר פוסל אמו הראויה לאכול (ק"ע - בחיי אביו, פ"מ - שיש לה בנים)

מעוברת (פ"מ - ויש לה בנים) - לר' אלעזר עבדי מלוג יאכלו [מכחה], עבדיו (פ"מ - צאן ברזל) לא יאכלו, ר' יהושע בן לוי - נוהגים לאסור עבדיה

הלכה שב"ד מסופקין בה - נוהגין כהציבור

לר' יוסי מעוברת שיש לה בת ובן ונכסי בעלה מועטים שהבנות יזונו מדרבנן -
אין העובר פוסל [זכר אין לו לחלק, נקבה אין לה מזונות עד שתוולד] מתרומה בזה"ז דרבנן

לר' ישמעאל ב"ר יוסי תרומה ומעשרות בזה"ז מדאו' - ואשקלון הוי ספק חו"ל ומעשרין אבל אין טומאת ארץ העמים

לרשב"י אם יש למעוברת בן אין העובר פוסל [ספק נקבה ספק נפל]

אבל אם יש רק בת פוסל [ספק א' לחומרא - דס"ל תרומה בזה"ז דאו']

הלכה ד' (מא: - מב.)

חזור לראש הדף

פוסל בת כהן ואינו מאכיל בת ישראל בתרומה:

א) עובר [אינה כנעוריה] [הם יאכלו - הראוי לאכול מאכיל]

ב) שומרת יבם [אינה שבה לבית אביה] [קנין דאחיו]

ג) ארוסה [כי תהיה לאיש זר] [שמא תשקה לאחיה]

ד) חרש פסול, חרש יבם

ה) ביאת בן ט' או ספק בן ט' [נתחללה] [אינו קנין עד שודאי הביא שערות]

לק"ע ממזר אוכל תרומה כשאביו קיים [יליד בית]

האוכלת תרומה שמשלמת קרן ולא חומש:

בת כהן לישראל שהיא ארוסה/שומרת יבם/יש לה בנים ומת בעלה [ראויה לחזור לבית אביה],

בת ישראל לכהן ארוסה/שומרת יבם/מעוברת ומת בעלה
(לר' יוסי מעוברת משלמת חומש [עובר לאו כממש להאכיל])

הלכה ה' (מב. - מב:)

חזור לראש הדף

לא פוסל ולא מאכיל:

אונס ומפתה ושוטה כשרים לפנויה [מתהפכת; לא חששו בתרומה לספק מעוברת] אבל ילדה כהן מאכיל, ור' לעזר חולק [פנוי על פנויה זונה]

ביאת פסולי קהל וחלל פוסלתה מכהונה

לר' יוסי חוץ מגר אדומי ומצרי שני [כל זרעו כשר]

לרשב"ג וחוץ מגר עמוני ומואבי [מה אלמנה לכה"ג שכל זרעה פסול]

לת"ק בת גר עמוני ומצרי שני לישראלית כשרה לר' יוחנן,
ופסולה לר"ל אליבא דר' יעקב בר אחא [נתחללה כאמה]

הלכה ו' (מב: - מג:)

חזור לראש הדף

נכד שהוא עבד (בנה בא על שפחה) אינו זרעו לענין תרומה

ביאת עבד פוסל [ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה - חוזרת רק כשקידושין תופסין; כמ"ד הולד ממזר]

הלכה ז' - ח' (מג.)

חזור לראש הדף

נכד ממזר פוסל ומאכיל

מודה רב בגוי עמוני ומצרי לישראלית שהולד ממזר

בת כהן לישראל - נכדם כהן פוסלתה

עוד חומר לימוד
למסכת יבמות