הלכה א' (כח. - כח:)
הפקר לעניים - לב"ש הפקר [לר' יוחנן תעזוב אותם - הפקר כלקט; לר"ל ונטשתה מיעוט]
לב"ה לא [לר"ל ונטשתה - כשמיטה; לר' יוחנן תעזוב אותם מיעוט]
לר' יוחנן רק לאדם\ישראל\עירו הוי הפקר, ור"ל חולק
לר' יוחנן רק לאדם\ישראל\עירו הוי הפקר, ור"ל חולק
לב"ש לר"מ הפקר לעניים ולקחו עשיר פטור ממעשר (לרא"פ הוי הפקר),
ור' יוסי חולק [עד דאתי לרשות זוכה - ועדיין שלו]
ור' יוסי חולק [עד דאתי לרשות זוכה - ועדיין שלו]
הפקיר לזמן יכול לחזור (אף לר"מ) אא"כ זוכה הוא או אחר מהפקר [לא חיישינן להערמה להפטר ממעשר]
שכח עומר גדול פי ארבע לב"ש אינו שכחה [רואין כאלו שורה של ד' קטנים], לב"ה שכחה
הלכה ב' - ג' (כט. - ל.)
עומר ליד גפה, גדיש, בקר, כלים לב"ש אינו שכחה (לר"א רק בנטלו להוליכו והניחו שם),
לב"ה שכחה חוץ מדבר מחובר ליד דבר מסוים מחובר
לב"ה שכחה חוץ מדבר מחובר ליד דבר מסוים מחובר
נפלו נכסי מלוג משנתארסה לב"ש תמכור, לב"ה לא תמכור לכתחלה,
לחכמים דר"ג מכרה בטל (רש"ס - במכרה משנשאת)
לחכמים דר"ג מכרה בטל (רש"ס - במכרה משנשאת)
נטלו להוליכו לעיר ושכח - לכו"ע אינו שכחה (לר"ש ורא"ש - לר"א לב"ה שכחה)
התחיל מאמצע שורה - מה שאחריו אינו שכחה (כשסמך על חבירו) [כי תקצור - משהתחיל]
התחיל בצפון ושכח הדרומי - נידון כראש\סוף שורה מזרחי [קצירך (כבר) ושכחת \ אין לא תשוב]
אא"כ שכח שכנגדו או ששכחו ממערב למזרח
אא"כ שכח שכנגדו או ששכחו ממערב למזרח
לר"ש ורא"ש - שכח סוף שורה אחרונה\יחידה אינה שכחה אא"כ שכח שנים
צירוף ג' עומרים לשורה - ספק אם נטילת צד פנימי\תחתון של עומר גדול מפסיק,
אמת המים שמצריך הרמת המחרישה מפסיק,
ספק אם הפסיק קצירה לזמן קצר מעכב צירוף
אמת המים שמצריך הרמת המחרישה מפסיק,
ספק אם הפסיק קצירה לזמן קצר מעכב צירוף
אין עורפין על ב' הרוגים זה ע"ג זה [טמון\צף; כי ימצא - ולא ימצאו]
נטלו להוליכו לעיר ושכחו אינו שכחה - לר"ש אף מה שתחתיו [מכוסה] אא"כ שכח גם העליון
עומרים מעורבבים - שכחה רק משיטול סביבותיו
הלכה ד' - ו' (ל. - לא.)
ג' לב"ה ד' לב"ש עומרים, ציבורי זיתים וחרובים, הוצני פשתן, ענבים, שבלים אינן שכחה פֶרט או לקט (לרח"ק כשחתכן ג' ביחד) [ב"ה - לעני ולגר (2), ב"ש לגר ליתום ולאלמנה (3); מח' אם לגר וכו' (3) יהיה לבעה"ב או לעניים]
כמין גאם ר ספק אם הוי שורה; לרא"פ - כשאמצעי בולט - בעינן שמכוון ביניהן
כשלוקט מתחת הגפן אפי' אשכול שנפרט הוי פרט
לגר"א - בחותך חציי אשכול אפי' (לרח"ק רק) חצי אשכול הוי פרט
עומר סאתים או קמה [היקש] הראויה לסאתים אינו שכחה [ר' אלעזר - לקחתו - יכול ליטלו; עומר ולא גדיש (לב"ש יציל עומר לידו, לב"ה אינו נידון כשורה (ובבלי ב"ב עב: חולק)]
לר"ג ב' עומרין מצטרפין [ק"ו מעומר א'], וחכמים חולקין
אין צירוף בין תלוש ומחובר, ולר"ג ב' עומרים (לר' יוסי רק כשממון עניים ראוי ליפול באמצע),
שום ובצלים
שום ובצלים
למשנתנו רק קמה (אפי' קלח א') שלא נשכחה מצלת קמה ועומר בצידה [עומר בשדה (שנקצרה)]
לרבי אפי' של חבירו ושאינו מינה, וחכמים חולקין
לרבי אפי' של חבירו ושאינו מינה, וחכמים חולקין
לרבי עומר וקמה מצילים רק עומר [הורע כח עני בניצל] (לגר"א רבי כת"ק)
לרשב"ג עומר מציל עומר וקמה, וקמה מציל עומר [יפה כח העני במציל] (לגר"א קמה מציל שניהם ועומר מציל קמה)
הלכה ז' - ח' (לא.)
אין שכחה בעומדת לשחת, לקשור, ולר"י הגדל טמון [שדך - בגלוי], וחכמים חולקין [שדך קצירך - מיעוט אחר מיעוט]
יש שכחה בלילה או לסומא
מתכוין ליטול הגסין בלבד אין שכחה לגסין [ישוב לדקין, רח"ק - ואח"כ אין דעתו נתונה לגסין]
על מנת שאטול מה שאשכח הוי מתנֶה על מה שכתוב בתורה