1)

TOSFOS DH Eisivei Abaye b'Chol Me'arvin Eruvei Techumim v'Chulei

תוספות ד"ה איתיביה אביי בכל מערבין עירובי תחומין כו'

(SUMMARY: Tosfos explains according to R. Chananel's text.)

כך היא הגירסא בספרים ישנים וכן גרס ר''ח

(a)

Remark: This is the text in all old Seforim, and it is R. Chananel's text.

ופירש ה''ר אברהם כולה סוגיא דה''ק תנינא חדא זימנא בכל מערבין כו' משמע סתמא בין בעירובי חצירות בין בעירובי תחומין

(b)

Explanation (R. Avraham): The entire Sugya means as follows. This was already taught (26b) "we may be Me'arev with anything..." Stam (Me'arvin) connotes both Eruvei Chatzeros and Eruvei Techumim!

אמר רבה לאפוקי מר' יהושע דאמר פת אין כו' והאי בכל מערבין אכולהו עירובין קאי ואכולהו פליג ר' יהושע ואומר פת אין מידי אחרינא לא

1.

Rabah said, it teaches unlike R. Yehoshua, who says that only bread... "We may be Me'arev with anything..." refers to all Eruvin, and R. Yehoshua argues about all of them, and says that only bread may be used;

ולהכי איצטריך תרי זימני דאי לא הדר ותנא בבא דהכא הוה מוקמינן ההיא דלעיל בתחומין דאיירי בהו כולי פירקא ומילתא דר' יהושע דהכא הוה מוקמינן בחצירות דמיירי בהו לעיל ולא מפקא ההיא דלעיל כלל מרבי יהושע דהכא

2.

This is why it had to be taught twice. Had it not taught again the clause here, we would have established above (26b) to discuss [Eruvei] Techumim, which that entire Perek discusses, and R. Yehoshua's teaching here to discuss [Eruvei] Chatzeros, which were discussed above. The Mishnah above would not contradict R. Yehoshua here at all!

אבל השתא דמיתניא נמי גבי מלתיה דרבי יהושע מפקא מדידיה דלאיפלוגי קאתי

i.

However, now that [above] taught also regarding R. Yehoshua's teaching, [the Mishnah above] contradicts him. [R. Yehoshua] comes to argue.

איתיביה אביי כו' (כן הוא בדפוס ויניציה) אביי פריך על מה שאמר שסבר רבי יהושע דאפילו בתחומין אין מערבין אלא בפת והכי גרסינן בכל הספרים הישנים בכל מערבין עירובי תחומין (הגהת הב"ח) כו'

(c)

Explanation (cont.): Abaye asked [from a Beraisa]... Abaye challenged what [Rabah] said that R. Yehoshua holds that even Eruvei Techumim is only with bread. The text [of the Beraisa] in all old Seforim says "we are Me'arev Eruvei Techumim with anything..."

קס''ד דהאי בכל מערבין בכל מיני פירות קאמר מאן שמעת ליה דאמר פת אין מידי אחרינא לא רבי יהושע דהא אמרינן דר' אליעזר בכל מערבין בין בחצירות בין בתחומין קאמר

1.

We are thinking that "we are Me'arev with anything" refers to all kinds of Peros. Whom do we know that he said [only] bread (like the Seifa teaches), but not anything else? R. Yehoshua did, for R. Eliezer said that "we are Me'arev with anything" refers to Chatzeros and Techumim;

וקתני לה גבי תחומין בכל דבר אלמא תחומין בכל דבר לרבי יהושע

i.

And [the Beraisa] teaches regarding Techumim "anything". This shows that R. Yehoshua holds that Techumim is with anything!

אלא לאפוקי מרבי יהושע כו' אלא האי בכל מערבין ה''ק בכל עניני פת מערבין בין בשלמין בין בחסרין

(d)

Explanation (cont.): [Rabah bar bar Chanah answered that] rather, [our Mishnah] teaches unlike R. Yehoshua... Rather, "we are Me'arev with anything" means that we are Me'arev with any kind of bread, whether full [loaves] or incomplete.

והשתא מיירי מתני' בכל מערבין דווקא בחצירות דאיירי בהו לעיל ופליג על ר' יהושע דבעי שלמין בחצירות

(e)

Consequence: Now, our Mishnah "we are Me'arev with anything" applies only to Chatzeros, which we discussed above. It argues with R. Yehoshua, who requires full [loaves] for Chatzeros.

והא דלא שני אפירכא דאביי דודאי רבי יהושע מודה דתחומין בכל דבר ובמתניתין תנן בכל מערבין אפילו בחצירות ור' יהושע פליג בחצירות לחודייהו

(f)

Implied question: Why didn't we answer Abaye's question that surely, R. Yehoshua admits that Eruvei Techumim are with everything, and our Mishnah teaches "we are Me'arev with anything" even for Chatzeros, and R. Yehoshua argues only about Chatzeros?

היינו משום דאי ר' אליעזר איירי בתרוייהו ור' יהושע לא פליג אלא אחצירות הוה ליה לפרושי דאחצירות לחודייהו קאי:

(g)

Answer: This is because if R. Eliezer discusses both of them, and R. Yehoshua argues only about Chatzeros, he should have explained that he discusses only Chatzeros.

2)

TOSFOS DH Kedei Chalasah u'Kedei Dimu'ah Me'arvin Lo Bah

תוספות ד"ה כדי חלתה וכדי דימועה מערבין לו בה

(SUMMARY: Tosfos explains that he removes in order to permit it.)

ונראה לר''י דווקא בטבולה לחלה ובמדומע איירי דאי לא בעיא תיקון איכא איבה אפילו בחסרון מועט דלישנא דמתניתין משמע דשלמים לגמרי בעי

(a)

Explanation (Ri): We discuss only when it is Tevel to Chalah (Chalah was not separated), or Meduma (it was mixed with Terumah). If there is no need for Tikun, there is enmity, even for a small Chisaron! The wording of our Mishnah connotes that they must be absolutely whole.

ומיהו לשון כדי קשה דהוה ליה למימר חלתה ודמועתה

(b)

Question: The word "Kedei" (the amount of) is difficult. It should have said "its Chalah or Dimu'a was removed"! (Kedei connotes that this amount was removed, but it was not necessarily Chalah or Dimu'a.)

ואור''י דנקט כדי לאשמועינן דאפילו נטל לשם חלה אם הפריש יותר מכדי צורך איכא איבה

(c)

Answer (Ri): [The Tana] said "Kedei" to teach that even if he removed for the sake of Chalah, if he separated more than the amount needed, there is enmity.

ואם תאמר כיון דאשמעינן כדי חלתה דהוה אחד מארבעים ושמונה כל שכן כדי דימועה דהוה יותר ממאה

(d)

Question: Since he taught Kedei Chalasah, which is one part in 48 (the Shi'ur for a baker), all the more so Kedei Dimu'ah, which is [one part in] more than 100 (i.e. one part in 101)!

ואור''י דס''ד דדימוע כיון דחזי הכי לכהן אפילו בפורתא איכא איבה

(e)

Answer (Ri): One might have thought that since Dimu'a is proper for a Kohen, there is enmity even for a small amount [of Chisaron].

3)

TOSFOS DH v'Ha ha'Hi d'Havai bi'Shnei d'Mar Shmuel v'Chulei

תוספות ד"ה והא ההיא דהואי בשני דמר שמואל כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why they made lentil bread.)

עשו לנסות מה טעמא לפי שצוה הקב''ה ליחזקאל לעשות

(a)

Explanation: They did so to test why Hash-m commanded Yechezkel [to make such bread].

4)

TOSFOS DH di'Chsiv v'Atah Kach Lecha v'Chulei

תוספות ד"ה דכתיב ואתה קח לך כו'

(SUMMARY: Tosfos points out a difficulty with our text.)

פ''ה וכתיב בתריה לחם אנשים לא תאכל אלמא לאו לחם הוא

(a)

Explanation #1 (Rashi): It is written after this "Lechem Anashim Lo Sochal." This shows that such bread (of wheat, barley, beans, lentils...) is not bread.

והגיה ר''ת דהאי לחם אנשים בהבראה כתיב רחוק מפרשה זו כמה דפין

(b)

Correction: R. Tam changed the text, for this verse "Lechem Anashim" is written regarding Havra'ah (an Avel's first meal, i.e. after Yechezkel's wife died), which is very far from this Parshah (of inferior bread)!

והכי פירושא ההיא דשאר מינין הואי דכתיב ואתה קח לך ולימי המצור ושעת הדחק נאכל ולא פת הוא אלא לנפש רעבה דכלבא בכפניה גלליה בלע [ב''ק צב:]

(c)

Explanation #2: That [bread] was of other species, for it says 'v'Atah Kach Lecha", and it is eaten in the days of siege and in pressed circumstances. It is bread only for a hungry person, for a hungry dog will swallow its excrement (Bava Kama 92b).

5)

TOSFOS DH Lo Zachu Lo Ma'osav

תוספות ד"ה לא זכו לו מעותיו

(SUMMARY: Tosfos discusses why the Eruv is invalid.)

פירש הקונטרס ואפילו עירב החנוני הוה לכל האחרים וזכה גם לזה אינו עירוב שהרי לא נתכוון לזכות לו במתנת חנם כשאר מזכין בעירוב אלא לקנות המעה והרי אינה קנויה לו

(a)

Explanation #1 (Rashi): Even if the grocer was Me'arev for all the others, and was Zocheh also for this one (who gave to him money), it is not an Eruv, for he did not intend to give to him a free gift, like others who are Mezakeh an Eruv, rather, to acquire the coin, and it is not acquired to him (since coins do not acquire).

ובחנם פירש כן דאפילו מתכוין לו להקנות לו בחנם ואפילו זיכה לו ע''י אחר או לקח המעה וקנה לו מן השוק אינו עירוב כיון שהנותן מתכוין לקנות לו מן החנוני ואין המעה קונה לו

(b)

Objection and Explanation #2: There was no need to explain like this. Even if he intended to be Makneh to him for free, and even if he was Mezakeh to him through someone else or took the coin and bought for him from the market, it is not an Eruv, since the giver intended to acquire from the grocer, and his coin does not acquire for him.

וכל הזכיות שעושה החנוני שלא מדעת בעל הבית קא עביד ואין מערבין אלא לדעתו

1.

All Zechiyos that the grocer does are without the Da'as of the Ba'al ha'Bayis, and we are Me'arev only with his Da'as.

ולשון הקונטרס נמי מוכיח כן בסמוך:

(c)

Support: Also the words of Rashi prove like this below.

81b----------------------------------------81b

6)

TOSFOS DH b'Arba'ah Perakim v'Chulei

תוספות ד"ה בארבעה פרקים כו'

(SUMMARY: Tosfos explains what these times are.)

בפ' אותו ואת בנו (חולין דף פג.) מפרש ערב י"ט הראשון של פסח ועיו"ט של עצרת וערב י"ט האחרון של חג וערב ר"ה ועיו"כ בגליל

(a)

Citation: In Chulin (83a) it explains [that the four times are] Erev (the day before) the first Yom Tov of Pesach, Erev Shavu'os, Erev Shemini Atzeres, and Erev Rosh Hashanah, and in Galil, also Erev Yom Kipur.

והא דלא חשיב עיו"ט ראשון של חג

(b)

Implied question: Why doesn't it include Erev of the first Yom Tov of Sukos?

אומר ר"ת משום דכו"ע טרידי בסוכה ולולב ואין להם פנאי להרבות בשחיטה כל כך.

(c)

Answer (R. Tam): This is because everyone is busy with Sukah and Lulav, and they are not free to slaughter so much.

7)

TOSFOS DH l'Olam keshe'Lo Mashach

תוספות ד"ה לעולם כשלא משך

(SUMMARY: Tosfos explains that Rav Shmuel explains Rav Huna's words.)

מלתא דרב הונא דאוקמי כשמשך אתא לפרושי דהיינו משיכה שזיכה לו ע"י אחר

(a)

Explanation: He comes to explain Rav Huna's words, who established it when he was Moshech. I.e. this was Meshichah that was Mezakeh for him through another.

ומש"ה לא קאמר אלא דלא הדר ביה כלל.

(b)

Support: This is why it does not say "Ela" (which denotes retraction), because he did not retract at all.

8)

TOSFOS DH Devar Torah Ma'os Konos

תוספות ד"ה דבר תורה מעות קונות

(SUMMARY: Tosfos discusses how we learn that Meshichah does not acquire.)

פירש בקונטרס דכתיב בפודה מן ההקדש ונתן הכסף וקם לו וק"ו בלוקח מן ההדיוט

(a)

Explanation #1 (Rashi): It says about redeeming Hekdesh "v'Nasan ha'Kesef v'Kam Lo", and all the more so one who buys from a person [acquires through coins];

וריש לקיש דאמר משיכה מפורשת מן התורה ואין מעות קונות קסבר מהקדש לא ילפינן דכסף קני ליה משום דלא שייכא ביה משיכה דכל היכא דאיתיה בי גזא דרחמנא איתא

1.

Reish Lakish, who says that the Torah explicitly says that Meshichah acquires, and coins do not acquire, holds that we do not learn from Hekdesh. Kesef acquires for Hekdesh because Meshichah does not apply to Hekdesh, for wherever it is, it is in the treasure-house of Hash-m. (Meshichah is taking to the buyer's Reshus.)

ואין נראה זה הטעם נכון כ"כ דמ"מ נילף מהקדש שיקנה גם הכסף בהדיוט

(b)

Rebuttal: This is not so correct. In any case we should learn from Hekdesh that Kesef acquires also from a person!

ואומר ר"י משום דתרתי לא מצי למקני בהדיוט

(c)

Explanation #2 (Ri): It is because both cannot acquire for a person;

דפרק הלוקח עובר פרתו (בכורות דף יג:) דריש ר' יוחנן או קנה מיד עמיתך הא לנכרי במשיכה

1.

Source: In Bechoros (13b), R. Yochanan expounded "Oh Kano mi'Yad Amisecha" (one acquires from a Yisrael with Kesef), but with a Nochri, he acquires through Meshichah;

ואם היה קונה משיכה וכסף לר"ל אם כן לנכרי במה

i.

If both Meshichah and Kesef would acquire [for Yisraelim], how would a Nochri acquire?!

וכ"ת הא לנכרי בכסף דקאי אמיד עמיתך דדריש ליה אמשיכה

ii.

Suggestion: A Nochri would acquire through Kesef. He expounds [the exclusion] mi'Yad Amisecha to discuss Meshichah (it is only for Yisrael, but not for Nochrim).

מכל מקום מדנכרי בחד דוקא ישראל נמי בחד דוקא ובכי האי גוונא קאמר התם

iii.

Rejection: Still, since a Nochri acquires only through one [Kinyan], also a Yisrael acquires only through one! (This shows that we cannot say that both acquire for Yisrael.) The Gemara says like this there.

ועוד מפרש ר"י דהיינו טעמא דמעות קונות דבר תורה דסתם קנין דקרא בכסף מיירי כדאשכחן בכמה דוכתי קנין בכסף אוכל בכסף תשבירני (דברים ב) שדות בכסף יקנו (ירמיה לב)

(d)

Explanation #3 (Ri): The reason that coins acquire mid'Oraisa is because Stam Kinyan written in the Torah is Kesef, like we find in several places that Kinyan is through Kesef, e.g. "Ochel ba'Kesef Tashbireni" and "Sados ba'Kesef Yiknu."

ואף על גב דכתיב ספר המקנה דנפקא לן מהתם קנין שטר

(e)

Implied question: It is written "Sefer ha'Miknah", from which we learn Kinyan through a document!

מ"מ סתם קנין דבכל דוכתין הוי בכסף

(f)

Answer #1: Even so, Stam Kinyan everywhere is through Kesef.

ועוד מוכח קרא דבכסף איירי דכתיב [ויקרא כה] אל תונו ואמוכר ואלוקח קאי.

(g)

Answer #2: It is proven that the verse ["Oh Kano mi'Yad Amisecha"] discusses Kesef, for [the end of the verse says] "Al Tonu" (do not deceive about the value), and it refers to the buyer and seller.

1.

Note: I do not understand this proof that the Kinyan was through Kesef. Tosfos ha'Rosh (Bava Metzi'a 47b) says that Ona'ah is only with Kesef.

9)

TOSFOS DH Shema Yomar Chitecha Nisrefu ba'Aliyah

תוספות ד"ה שמא יאמר חיטיך נשרפו בעלייה

(SUMMARY: Tosfos explains why Chachamim nullified Kinyan Kesef.)

וא"ת למה עקרו חכמים קנין כסף לגמרי דהוי דאורייתא היה להם לתקן דמבעי כסף ומשיכה

(a)

Question: Why did Chachamim totally uproot Kinyan Kesef, which is mid'Oraisa? They should have enacted to require Kesef and Meshichah!

ותירץ ר"י משום תקנת השוק עשו כן שלא להצריך תרתי משיכה ומעות

(b)

Answer #1 (Ri): They did so for Takanas ha'Shuk (to facilitate buying and selling), not to obligate both Meshichah and coins.

וריב"ן תירץ דאם המשיכה לבדה לא תקנה אם כן יאמר הלוקח למוכר נשרפו חיטיך בעלייה

(c)

Answer #2 (Rivan): If Meshichah alone would not acquire, the buyer will tell the seller "your wheat burned in the Aliyah" (he will not toil to save it, for he can retract).

ואם תאמר א"כ כשנתן הלוקח מעות ולא משך יאמר לו המוכר נשרפו מעותיך בעלייה כיון דאין המעות קונות לו

(d)

Question: If so, when the buyer gave coins and did not do Meshichah, the seller will tell him "your coins burned in the Aliyah", since the coins did not acquire (they still belong to the buyer)!

ואי לאו תירוץ ריב"ן היינו יכולין לומר דלא חיישינן להכי משום דלא שכיח שיאחר המשיכה לאחר נתינת המעות כיון דאין מעות קונות

(e)

Answer #1: If not for the Rivan's answer, we could say that we are not concerned for this, for it is not common to delay Meshichah after giving the coins, since the coins do not acquire;

אבל לפי תירוצו לא נוכל לומר כן דאם כן לא היה לו נמי למיחש שמא יאמר הלוקח נשרפו חיטיך בעלייה דלא שכיח שיאחרו הכסף אחר משיכת הפירות כיון דמשיכה לחוד לא היתה קונה

1.

However, according to his answer, we cannot say so, for if so, also we should not be concerned lest the buyer say "your wheat burned in the Aliyah", for it is not common to delay the coins after Meshichah of the Peros, since Meshichah alone did not acquire!

וי"ל דמעות נוח לשמרן ואין טורחפורח בהצלתם כמו פירות דאין יכול להציל אלא בטורח גדול

(f)

Answer #1: It is easy to guard coins, and there is no toil to save them, like there is regarding Peros, which he can save only through great toil.

ועוד אומר ר"י דגבי מעות אין שייך לומר נשרפו מעותיך בעלייה דאפילו הוי עלייהו שומר חנם הא אמרינן בפרק המפקיד (ב"מ דף מב.) דאין להם שמירה אלא בקרקע

(g)

Answer #2 (Ri): Regarding coins, he cannot say "your coins burned in the Aliyah", for even if [the seller] were a Shomer Chinam on them, we say in Bava Metzi'a (42a) that [proper] Shemirah [of coins] is only in the ground;

ואי לא מותיב להו בקרקע הוי פשיעותא לגבי נורא כדמוכח התם גבי ההוא דאותיב זוזי בצריפתא דאורבני

1.

If he did not put them in the ground, this is negligence [due to theft, and also] regarding a fire, like is proven there regarding the one who put coins in a hut of willow branches.

וא"ת והיכי חיישינן שמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעלייה הא הוי עלייהו שומר שכר ואם לא יציל ישלם דכי היכי דגבי זוזי הוי מוכר עלייהו שומר שכר

(h)

Question: How are we concerned lest [the seller] tell him "your wheat burned in the Aliyah"? He is a Shomer Sachar on them, and if he will not save, he will pay, just like regarding coins, the seller is a Shomer Sachar!

כדמשמע בפ' הזהב (שם דף מט.) גבי ההוא גברא דיהיב זוזי אשומשמי אוקירו שומשמי והדר ביה וא"ל שקול זוזך ולא שקלינהו ואגנוב

1.

It connotes like this in Bava Metzi'a (49a) regarding the man who gave coins for sesame, and retracted. [The seller] told him "take your coins", and he did not take them, and they were stolen;

ואמר רבא דכל כה"ג לא מיבעיא דשומר שכר לא הוי כו' משמע דאי לא הוה אומר ליה שקול זוזך הוי עלייהו שומר שכר וה"נ גבי חיטין הוי נמי שומר שכר

2.

Rava said "in every such case, not only is [the seller] not a Shomer Sachar..." This implies that had he not told him "take your coins", he would be a Shomer Sachar on them. Likewise regarding the wheat, he is a Shomer Sachar!

ואור"י דלעולם גבי זוזי נמי לא הוי שומר שכר

(i)

Answer #1 (Ri): Really, also regarding coins he is not a Shomer Sachar;

והא דקאמר לא מיבעיא דשומר שכר לא הוי ה"פ לא מיבעיא היכא דנותן לו שכר וקאמר לו שקול זוזך דסליק נפשיה מחיוב שומר שכר אלא אפילו שומר חנם לא הוי

1.

[Rava] said "not only is he not a Shomer Sachar...", i.e. when [the owner] gives to [a Shomer Sachar] wages, and [the Shomer retracts, and] says "take your coins", he removed himself not only from the liability of a Shomer Sachar. Rather, he is not even a Shomer Chinam.

וכה"ג צריך לפרש באידך עובדא (שם ע"ב) דא"ל ליהוי הנך זוזי גבך פקדון דחשכה לי וא"ל הא ביתא קמך

(j)

Support: We must explain so about the other case in which he said "these coins should be a deposit by you, for it is getting dark for me (Shabbos is coming)", and [the other replied] "my house is in front of you."

ומסיק עלה לא מיבעיא דשומר שכר לא הוי כו' היינו ע"כ בנותן לו שכר קאמר

1.

We conclude about this "not only is he not a Shomer Sachar..." You are forced to say that this means that [even if the owner] gives to him wages.

ועוד י"ל דאע"ג דגבי זוזי הוי שומר שכר היינו משום דשרי להוציאם

(k)

Answer #2: Even though regarding coins he is a Shomer Sachar, this is because it is permitted to spend them. (However, he is not a Shomer Sachar on wheat.)

ואף על גב דמפקיד מעות אצל בעה"ב תנן בהמפקיד (שם מג.) דלא ישתמש בהן

1.

Implied question: If one deposits coins with a Ba'al ha'Bayis, a Mishnah in Bava Metzi'a (43a) says that [the Shomer] may not use them!

מ"מ מוכר ישתמש בהן כיון דדבר תורה מעות קונות אלים כחו ויכול להוציא אע"ג דתקין רבנן דלא קני אלא במשיכה.

2.

Answer: Even so, a seller may use them. Since mid'Oraisa coins acquire, he has great power, and he can spend [them], even though Rabanan enacted that he acquires only through Meshichah.

10)

TOSFOS DH Hachi Garsinan

תוספות ד"ה ה"ג

(SUMMARY: Tosfos affirms our text.)

אמר ר' יהושע ב"ל כל מקום ששנה רבי יהודה אימתי ובמה במשנתינו אינו אלא לפרש דברי חכמים

(a)

The text: The text says "R. Yehoshua ben Levi said, wherever R. Yehudah taught 'when is this' or 'in what case' in our Mishnah, [he does not argue.] He merely explains the first Tana."

וכ"נ כספרים דגרסי במשנתינו דבברייתא מצינו דאימתי דרבי יהודה לחלוק בפרק כיסוי הדם (חולין דף פח.) גבי דם הניתז ושעל גבי הסכין ופ"ק דגיטין (דף ז.) גבי המביא גט בספינה ואין להאריך כאן: [וע"ע תוס' ביצה ט: ד"ה ולא היא ותוס' סוכה מא. בד"ה שמא יגדל ותוס' גיטין ז: ד"ה אמר ותוס' שבועות מח. סד"ה נשבע ותוס' חולין פח. ד"ה רבנן]:

(b)

Support: It seems that [this is] the correct text, like Seforim that say "in our Mishnah", for in a Beraisa we find that R. Yehudah says 'when is this?' to argue, in Chulin (88a) regarding blood that splashed, and on the knife, and in Gitin (7a) regarding one who brings a Get on a boat. It is not proper to elaborate here. (See also Tosfos Beitzah 9b, Sukah 41a, Gitin 7b, Shevu'os 48a and Chulin 88a.)

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF