גמ' עו. - עט:
גמ' עט: - פ:
גמ' פ: - פב.
גמ' עו. - עט:

חזור לראש הדף
חלון ד' על ד' ומקצתו תוך י"ט, לר"נ בין ב' בתים או לול בין בית לעלייה אפי' למעלה מי"ט [כמאן דמליא] מערבין א' אם רצו [פתח]

חלון עגול (היקף 164/5, לר' יוחנן 24) בעי מקצת חלל דע"ד בתוך י"ט

כותל י' על ד' - שניהם אוכלין על גביו ולא יורידו למטה

פחות מד' -
לרב אסורין על גביו [(רש"י - בטל לשניהן ו)שניהן שולטות בו - חיזוק יותר מתורה]
לזעירי בשם ר' יוחנן מותרין [מקום פטור]
לרב דימי בשם ר' יוחנן פז: מותרין אפי' להחליף

פירצה יותר מי' - מערבין א' ולא ב' [רש"י - כחולקין את עירובן]

כותל או חריץ י"ט בין חצירות - נותנו לזה שתשמישו בנחת

כותל י"ט - מיעוט לאורך ד"ט - משתמש בכל הכותל, פחות מד"ט - משתמש כנגד המיעוט [רש"י - אינו "רשות"]

דבר הניטל בשבת (אין איסור, וקל) אינו ממעט

סולמות רחב ד"ט מב' צדדי הכותל ממעט [רש"י - פתח]
ובכותל רחב ד"ט אפי' זה שלא כנגד זה

איצטבא/שליבת סולם עליונה שיש ד"ט תוך ג"ט מכל איצטבא/שליבה שתחתיה [מיעוט באויר לא שמי' מיעוט] - ממעט

ב' זיזים דע"ד למעט (כותל כ' טפחים) דוקא בזה שלא כנגד זה (רש"י - שיוכל לקבוע סולם שני מזל"ז)

רב הונא - יתד כל שהוא ממעט רוחב ד"ט של עמוד [ביטלו מתורת רה"י] -

לרב אדא ב"א בגבוה ג"ט, לאביי ורבא אפי' פחות [לא משתמש],

לרב אשי אפי' ג"ט לא ממעט [ראוי לתלות בו]

חוליית הבור וחללה, מלא יתידות - מצטרפין לרוחב ד"ט [מנח מידי ומשתמש]

סולם למעט כותל י"ט -

שמואל - רגליו משוך ד"ט (לרש"י) מהכותל ומגיע עד ראשו, לרב יוסף במגיע עד טפח הסמוך, לאביי עד ג"ט

רב - אפי' זקוף (ז' ומשהו)

סולם באמצע ושליבות של קש בב' צדדים להשלים רוחב ד"ט מצטרפין [כף רגל עולה באמצע], שליבות חקוקות בכותל בב' צדדים עד י"ט (לרש"י - גובה (והסולם עד הראש) אפי' בכותל גבוה [פתח]) - מצטרפין

חקק כל הסולם בכותל צריך רחב ד"ט עד ראש הכותל [אינו נוח לעלות]

סולם לאילן - לרבה עושה פתח, לרב חסדא ור' אלעזר/ר' יוחנן לא [איסור שבת גרם]
רנב"י - לרבי מותר [שבות לא גזרו] לרבנן אסור

אשירה - לרבה אסור, לרב חסדא מותר, ר"נ בר יצחק - לר"י מותר [לאו הנאה] לרבנן אסור

חריץ י"ט על ד"ט מחלק רשויות, ואין סתימת קש ותבן ממעט [רש"י - סופו ליטלו] אא"כ ביטלו

וסתימת עפר סתם ממעט [כר' יוסי דסתַמֵיה בטיל, אינו ניטל בשבת, חריץ לסתימה קאי]

ונסר ד"ט לגשר = פתח

ב' גזוזטראות זו שלא כנגד זו יותר מג"ט - לרש"י - לא סגי בנסר ד"ט מזו לזו,

מתבן (גדיש של תבן) = מחיצה (אע"פ שעתיד ליטלו)

ואסור ליתן לתוך קופתו [רש"י - דלמא שקיל טובא וממעט, דמוקצה למחיצה]
או להעמיד בהמתו על גביו בידים [אטו שקיל בידים]

אבל מותר ליתן לקופתו כשיש עליו תקרה [ניכר כשמפחית מעשרה] (רש"י - אין מוקצה למעלה מי' [לאו צורת מחיצה])

רב הונא בד"ר יהושע - מחיצת ז"ט ומשהו בבית י"ט הוי מחיצה, ואביי חולק

מחיצת תבן בין ב' בתים של ב' חצירות שנתמעט -

נועל ביתו ומבטל רשותו - לל"ק או או [רש"י - נועל היינו ביטולו],
לל"ב תרתי [כיון דדש ביה אתי לטלטולי]

תבן בגבול ב' תחומין - אין חשש שיטול מתחום השני

רש"י עט:

למ"ד נועל ביתו ומבטל רשות - לרש"י - ה"ה כל מבטל צריך לנעול

גמ' עט: - פ:

חזור לראש הדף
שיתוף - מזכה ע"י בן גדול, עבד עברי, אשתו שיש לה בית שם [מיגו דזכייה לנפשה] ומגביהו טפח

שיתוף - לרב א"צ זכייה [רש"י - כיון דקאסר עליה גמר ומקני] (לרש"י - רב תנא ופליג אמשנתנו)

לשמואל צריך זכייה

תחומין - לרב צריך זכייה [לרש"י - לא גמר ומקני], לשמואל א"צ

להל' - עירובי תחומין, חצירות, מבואות, תבשילין צריך לזכות

שמואל - אשתו מערבת בע"כ וכן אשת גוי חוץ מדלא אסר על בני המבוי

כופין לעשות לחי או קורה [לרש"י - שיהא נח לשומרו]

לחי אשירה מותר [לרש"י - אין שיעור לרחבו ועוביו]

רב חייא בר אשי - קורה אשירה אסור [מכתת שיעוריה]

גמ' פ: - פב.

חזור לראש הדף
נתוסף דיורין - לרבנן צריך להודיען (לרש"י - אם מערב משלהן [שמא מקפידין])

לר"י א"צ להודיע אלא בתחומין, לר' יהושע בן לוי ר"י אינו חולק
ולכו"ע צריך דעת רק בחצר שבין ב' מבואות

כלה הראשונה ועירב ממין אחר צריך להודיע

שיעור גרוגרת לכ"א עד ב' סעודות (18 גרוגרות)
ר' יוסי - שיורי עירוב (רש"י - כשעשה שיתוף ג"כ) כל שהוא

לר' יהושע מערבין חצירות דוקא בככר שלם [איבה], ור"א חולק

עדיין "שלם" - ניטלה כדי חלת נחתום (1/48), כדי דימועה, תפרה בקיסם ואינו ניכר

מערבין בפת אורז, עדשים, מח' בדוחן, ולא במינין הרבה, ולא צלויה בצואה

נותן מעה לחנוני שיזכה לו עירוב -

לר"א קנה [העמידו דבריהם על דין תורה ומעות קונות]

לחכמים לא [אין מעות קונות (רש"י - נמצא מערב שלא מדעת)]
חוץ מקנין סודר, אמר "ערב לי"

לבעה"ב קנה [רש"י - כוונתו לעשותו שליח]

שמואל - הל' כר"י בקנין עירוב ולא במחיצות (שהתיר כשניטל קורה או לחי בשבת)

ר' יהושע ב"ל - אמר ר"י אימתי או במה במשנה = לפרש; ר' יוחנן - אימתי לפרש, במה לחלוק

גמ' מדמה הפלאה דנזירות לקנין באסמכתא - אי משעביד נפשיה מספק

רש"י פא. - פב.

מערבין בפת - לרש"י - משום איבה

לרש"י - נותן מעה לחנוני לא מהני אפי' החנוני זיכה לאחרים ולזה, דכוונתו דוקא לקנות המעה