12TH CYCLE DEDICATIONS:
 
ERUVIN 96-100 - Dedicated in memory of Max (Meir Menachem ben Shlomo ha'Levi) Turkel, by his children Eddie and Lawrence and his wife Jean Turkel/Rafalowicz. Max was a warm and loving husband and father and is missed dearly by his family and friends. His Yahrzeit is 5 Teves.

עירובין דף צח. א

היה קורא במגילה על האיסקופה, ונתגלגל ראש אחד של המגילה לרה"ר,
האם מותר לגלול את המגילה?

אסור מותר
לרב יהודה - באיסקופת רה"י רגילה לר' יהודה לר' שמעון [1]
לרבה - באיסקופת רה"י באיסקופה רגילה באיסקופה הנדרסת [2]
לאביי באיסקופה רגילה באיסקופת רה"י באיסקופת כרמלית [3]

היה קורא במגילה בראש הגג ונתגלגל לרה"ר באופנים דלהלן מה הדין [4]?

תוך י' לרה"ר תוך ג' לרה"ר
בכותל משופע הופכו על הכתב
בכותל ישר גוללו אצלו לסתמא דגמ' לתנא קמא: הופכו על הכתב
לר' יהודה: גוללו אצלו
לרבא [5] לכו"ע גוללו אצלו

עירובין דף צח: א

זיז היוצא מחלון רה"י לצד רה"ר, האם אפשר להשתמש על גביו? [תוד"ה אי]

כלים שאינם נשברים כלים הנשברים

לרש"י

בזיז גדול ארבעה אסור מותר [6]
בזיז קטן מד'
אסור כשאין חלון משלימו לד': אסור [7]
כשחלון משלימו לד': מותר כנגד החלון
כלים שאינם נשברים כלים הנשברים

לתוס'

בזיז גדול ארבעה מותר מותר
בזיז קטן מד' כשאין חלון משלימו לד': אסור
כשחלון משלימו לד': מותר כנגד החלון
מותר
בזיז משהו אסור מותר

-------------------------------------------------

[1] אליבא דר' שמעון שסובר ד"כל דבר שהוא משום שבות - אינו עומד בפני כתבי הקודש", כיון שכאן הוא רק איסור שבות להחזיר את הספר אצלו - אין נידון שמותר, וכשיטת ר"ש מעמיד רב יהודה את הרישא דמשנתנו.

[2] דכיון שיש כאן בזיון גדול של רגל רבים שעוברת - ויכולה לדרוס עליהם שם, בזה מודה גם ר' יהודה שמותר, אבל בבזיון קטן כמו בהיה קורא בגג ונתגלגלה המגילה שיכול להופכו על הכתב, לא התיר ר' יהודה.

[3] ובזה יש לחלק כמה נתגלגלה ברה"ר, דאם נתגלגלה תוך ד' אמות שאי אפשר להגיע לחיוב חטאת אפי' אם היה נעזב לגמרי מידו - לא גזרו, [וכתבו תוס' (בד"ה אלא), דלאו דוקא בכתבי הקודש, אלא בכל דבר מותר להחזירו אם אוגדו בידו]. אבל חוץ לד' אמות שבכה"ג שנעזב לגמרי מידו - שאם יביאנו יש חיוב חטאת, גזרו שאפי' כשהוא בידו שלא יביאנו אלא יהפכנו על הכתב. אלא שהקשתה הגמ', דגם באיסקופת כרמלית יש לגזור שמא יפול כל הספר מידו ויבוא להביאו מרה"ר לרה"י, ואף שהוא דרך האיסקופת כרמלית, מ"מ לא נח שם. ומתרצת הגמ', שמיירי באיסקופה ארוכה - שודאי יזכר בינתים, או שבכתבי הקודש הרגילות לעיין, ובודאי יעיין בכרמלית, והרי שעצר בכרמלית ולא יבוא לידי חיוב חטאת אפי' אם יכניסנו לרה"ר. אלא שגם בזה יש לחוש שמא יעשה את עיונו כבר ברה"ר, ומתרצת הגמ' דהכא הוא אליבא דבן עזאי דס"ל דמהלך כעומד, וכיון שנכנס דרך הכרמלית אינו חייב חטאת.

[4] בגמ' כאן נתבארו שיטות ת"ק ור' יהודה (וכפי שמצוין בטבלא), אכן יש עוד שיטות בזה, דר"ע ס"ל שבכל ענין אמרינן קלוטה כמי שהונחה אפי' בכותל ישר, כיון שנכנס לתוך עשרה צריך להופכו על הכתב, וכמבואר בתוס' (בד"ה והא). וכן יש את שיטת ר"ש שאפי' שנח על הרה"ר ממש וכ"ש בכותל משופע, שהדין הוא שגוללו אצלו.

[5] רבא ס"ל שגם אליבא דרבנן תוך שלשה צריך הנחה על גבי משהו, וכיון שכאן הוא מורם כמלא החוט מן הארץ, יכול לגוללו חזרה אצלו.

[6] בכל הזיז כנגד כל הכותל ובלבד שלא יהיה תוך י' לרה"ר, כן הוא לפירש"י. ותוס' (בד"ה ומשתמש) פירשו, דבא לומר שיכול להשתמש בכל חורי הכותל שמעל י'.

[7] דאף דמיירי בכלים המשתברים, שגם אם יפלו לא יביאם אצלו, מ"מ בזיז קטן כזה שודאי יפלו, נראה כאילו זורקם לרה"ר. ולכן הגם שהוא מקום פטור ומותר לכתף על זיז זה, אבל אסור להשתמש בו.

עוד חומר לימוד על הדף