[1] לקמן תעמיד הגמ' דאין הכוונה מתוכה ממש, אלא הכוונה על מקום המחיצה.

[2] התירוץ הראשון ס"ל שהטעם שחשיב ליה ר"א הכא כרה"ר, משום דס"ל ש"רבים שבררו דרך לעצמן - מה שבררו בררו", וגם כאן מיירי באופן שאין מקום המחיצות ניכר ובני רה"ר מרחיבין רה"ר לתוכה במקצת ואומרים שעד כאן היתה רה"ר, ובמקום זה שיש עליו עוררין אמר ר"א שיש לו דין רה"ר, אולם בשאר החצר ולפנים מודה הוא לרבנן שהוי כרמלית.

[3] לתירוץ זה גם כשמקום המחיצות ניכרות- משוה להו ר' אליעזר רה"ר, ומשום שס"ל שבעלמא צידי רה"ר כרה"ר.

[4] דאף שאין כאן שיעור פירצה של יותר מעשר, מ"מ כיון שאין דרך אנשים לעשות פתח בקרן זוית, לכן אין לזה דין פתח. ובהכי מיירי מתניתין אליבא דרב. ואליבא דשמואל מיירי מתניתין אפי' ביותר מעשר, ואף שבאופן זה אין חילוק בין רוח אחת לב' רוחות, מ"מ נקטה המשנה ב' רוחות משום דין בית, שבבית אי אפשר להעמיד ברוח אחת, משום שבבית יש תקרה ואפי' ביותר מעשר אמרינן פי תקרה יורד וסותם.

[5] רב ס"ל דכיון שקירויו ישר אמרינן הכא פי תקרה יורד וסותם. ולשמואל מה שלא אומרים כאן פי תקרה יורד וסותם, משום דמיירי באופן שנשבר כעין מדרגות ויש ד' מקומות שצריך לומר פי תקרה יורד וסותם וזה לא אמרינן, ורב ס"ל דאפי' בכה"ג אמרינן פי תקרה יורד וסותם.

[6] באופן זה אי אפשר לומר פי תקרה יורד וסותם. ורש"י מפרש, שהכוונה שהתקרה היתה באלכסון, כמו גגות שלנו המשופעים, שבזה לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ותוס' (בד"ה וקירויו) פירשו, שמיירי באופן שגם נפרצה התקרה באלכסון וגם מקום הקירות נפרצו, דבאופן זה אי אפשר לומר פי תקרה יורד וסותם איפה שהיה פעם תקרה וקירות.

[7] דכיון שנפרץ בקרן זוית ואין עושים פתח בקרן זוית, לכן אפי' בפחות מעשר לא חשיב פתח, וכיון שקירויו באלכסון לא אמרינן בכה"ג פי תקרה יורד וסותם.

[8] וכגון שיש לה לחי או פס ד', דאיכא עלה שֵם מחיצה, דאף שפרוצה יותר מעשר או ברובה, אמרינן פי תקרה יורד וסותם להחשיבה מחיצה.