12th Cycle Dedication

ERCHIN 11 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the twelfth Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

1)

TOSFOS DH LO D'KULI ALMA IKAR SHIRAH B'PEH

תוס' ד"ה לא דכ"ע עיקר שירה בפה

(Summary: Tosfos reconciles the Mishnah with the Sugya in Sukkah.)

קשה, בפרק החליל (סוכה נא.) קאמר דאי עיקר שירה בפה, אין שיר של קרבן נמי דחי שבת וי"ט לעשותו בכלי...

(a)

Introduction to Question: In Perek ha'Chalil (Sukkah, Daf 51a) the Gemara says that if the main Shirah is oral, then rvren the Shir of the Korban - with instruments is not Docheh Shabbos and Yom-Tov ...

וא"כ מתני' ,דקתני י"ב ימים החליל מכה מני?

1.

Question: In which case, who is the author of the Mishnah, which states that the flute played on twelve days?

וי"ל, דודאי תנאי דמתניתין אית להו עיקר שירה בפה, אבל איכא תנא דרבי יוסי בר יהודה התם דאמר דשיר בכלי -ושיר של קרבן דחי שבת וי"ט, ואתי רישא כוותיה.

(b)

Answer: To be sure, the Tana'im in our Mishnah hold that the main Shirah is oral; however Rebbi Yosssi b'Rebbi Yehudah there holds that the main Shir is with instruments and that the Shir of the Korban is therefore Docheh Shabbos, so that the Reisha (of our Mishnah) goes like him.

2)

TOSFOS DH HA'SHIR ME'AKEV HA'KORBAN

תוס' ד"ה השיר מעכב הקרבן

(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in Menachos.)

קשה, דהא השיר בשעת ניסוך, והניסוך אין מעכבת הקרבן ...

(a)

`Question: The Shir takes place during the Nisuch (ha'Yayin), which is not Me'akev the Korban ...

דאדם מביא זבחו היום ונסכים מכאן אפילו עד ארבעה ימים (מנחות דף טו:)?

1.

Source: Since a person may bring his Korban today and his Nesachim up to even four days (Menachos, Daf 15b)?

ונראה לפרש 'שיר מעכב את הקרבן' היינו ניסוך- שאם אין שירה אין ניסוך.

(b)

Answer: When the Gemara therefore says 'Shir Me'akev es ha'Korban', it is referring to the Nisuch - that if there is no Shir, there is no Nisuch.

3)

TOSFOS DH MESAME'ACH ES HA'LEV IKRI TOV LO IKRI

תוס' ד"ה משמח לב איקרי טוב לא איקרי

(Summary: Tosfos queries this from Pesukim in T'nach and elaborates.)

וא"ת, והכתיב (משלי ד) "לקח טוב נתתי לכם" (תהלים קיט) ו"טוב לי תורת פיך" ?

(a)

Question: The Pasuk writes (in Mishlei 4) "Lekach Tov Nasati lachem"?

וי"ל, דה"ק 'משמח לב' איקרי, 'טוב שסמוך (ללב) לשמחה' - ומשמעותו לשון שמחה, א"נ 'טוב הסמוך ללב' לא איקרי.

(b)

Answer: What the Gemara it is not means is that it may well be called 'Mesame'ach Leiv', but it is not called 1. 'Tov that is next to Simchah' (whose implication is Simchah), or 2. 'Tov that is next to Leiv' (See also Tzon Kodshim).

וא"ת, והא כתיב (רות ג) "וייטב לבו" ופירש"י -שיש במדרש 'וייטב לבו בתלמוד תורה' ...

(c)

Question#1: But the Pasuk (in Rus 3) writes "Vayitav Libo" - which Rashi, quoting the Medrash, explains to mean that 'his heart was good with Torah-study'.

וה"נ דרשינן שבת (דף סג:) "ויטיבך לבך" על תלמוד תורה?

(d)

Question #2: Likewise, the Gemara in Shabbos (63b) Darshens the Pasuk (in Koheles 11) "ve'Yeitivcha Libecha" with regard to Torah-study?

וי"ל, דלא כתיבי בהדיא.

(e)

Answer: It is not written explicitly (that it is).

ולפ"ז לא הוי אתי שפיר הא דמקשה 'ואימא ביכורים' ,דהא 'טוב סמוך ללב' לא איקרו?

(f)

Question: According to the above (See Avodah Berurah), the Gemara's Kashya 'Perhaps it refers to Bikurim?' does not go well, since it is not called 'Tov that is next to Leiv'?

וי"ל, דה"נ משני -דבעינן טוב הסמוך ללב.

(g)

Answer: That is indeed what the Gemara answers - that we need 'Tov that is next to Leiv'.

ומיהו כיון דהיה יודע דבעינן טוב הסמוך ללב מעיקרא, שוב לא צריך להקשות עוד מביכורים.

(h)

Question: However, since the Gemara knew at the outset that we need 'Tov that is next to Leiv', it ought not to have asked from Bikurim?

ולשון ראשון עיקר.

(i)

Answer #2: The first answer is the correct one (Refer to [b] See Avodah Berurah).

4)

TOSFOS DH MINAYIN L'BIKURIM SHE'TE'UNIN SHIRAH

תוס' ד"ה מנין לביכורים שטעונין שירה

(Summary: Tosfos cites Rashi and elaborates.)

פרש"י דתנן שהיו טעונין שירה [כדתנן במס' ביכורים] (פ"ג מ"ד) 'החליל (היה) מכה לפניהם... "ארוממך... ' " ...

(a)

Clarification: Rashi explains that they require Shirah, as we learned in the Mishnah in Bikurim (3:4) 'The flute played before them ... "Aromimcha" ' ...

והא דפריך 'איני- והא אמר ר' שמואל בר נחמני... '

(b)

Implied Question: And when the Gemara asks 'That is not correct - Since Rebbi Shmuel bar Nachmeni said ... ' ...

מקשה לרבי שמואל בר נחמני ...

(c)

Answer: The Gemara is actually asking on Rebbi Shmuel bar Nachmeni (See Avodah Berurah) ...

אך יש תימה, אמאי לא מקשה ליה בהדיא מן המשנה?

(d)

Question: Why does it not then query him directly from the Mishnah?

וי"ל, שהש"ס לא הביא המשנה, דזרעים וגם מילתיה דר' שמואל בר נחמני לא אייתי ליה הש"ס אלא אגב גררא ...

(e)

Answer #1: Since the Gemara a. did not cite the Mishnah in Zera'im and b. only cited Rebbi Shmuel bar Nachmeni by the way ...

הלכך לא פריך אלא הכי.

1.

Answer #1 (cont.): That is why it asked the Kashya in this manner.

ולרבי נראה ששיר המשנה על ביכורים אינו עיקר השיר כ"א לשמחה בעלמא...

(f)

Answer #2: Whereas Tosfos' Rebbe explained that the Shir referred to in the Mishnah regarding Bikurim is merely to increase the Simchah ...

הלכך לא פריך מינה לר' שמואל בר נחמני, ולא כפירש"י.

1.

Answer #2 (cont.): Which explains why it does not query Rebbi Shmuel bar Nachmeni from there - not like Rashi.

ויש תימה, דלא איירי המשנה בעיקר שיר כלל?

(g)

Question #1: Why does the Mishnah not discuss the main Shir at all (See Avodah Berurah)?

ועוד הקשה ר' אלחנן, היכי מוקי לה למשנת ביכורים הכא בהביא ענבים ודרכן, דהא בכל הביכורים מיירי בתאנים וחטין וכל ז' המינין?

(h)

Question #2: Furthermore, asks Rebbi Elchanan, how can the Gemara here establish the Mishnah in Bikurim where one brought grapes and then pressed them, when the entire Msaseches Bikurim speaks about figs, wheat and the seven species?

ואין לפרש דה"ק שאם הביא ענבים בביכורים ודרכן לאחר כך שלא תפקע מהם קדושת הביכורים, אע"ג דכתיב בקרא "פרי" ...

(i)

Refuted Answer: Nor can one explain that what the Gemara means is that if he brought grapes that were already Bikurim and pressed them afterwards, the Kedushah of Bikurim does not leave them, even though the Pasuk writes "P'ri" ...

דהתם תניא בחולין פרק העור והרוטב (דף קכ:) 'אין מביאין ביכורים משקה אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים' -אלמא שהמשקה מהם חשוב לביכורים.

1.

Refutation: Seeing as the Beraisa in Perek ha'Or ve'ha'Rotev (Chulin, Daf 120b) that 'One may only bring Bikurim in liquid form from olives and grapes' - from which we see that the liquid that emanates from them is considered Bikurim.

אלא דיש לפרש 'הביא ענבים ודרכם' פי' הפריש ענבים ודרכם, מנין שכשרים לביכורים? ת"ל "תביא" .

(j)

Explanation #1: But one can explain the question 'Heivi Anavim ve'Darkam' - to mean 'From where do we know that if one designated grapes and pressed them, that they are eligible for Bikurim? Therefore the Torah writes "Tavi".

והא דתניא 'אין מביאין ביכורים משקה אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים' ,דמשמע לכתחילה מביאין...

1.

Explanation #1 (cont.): And when the Beraisa says 'Rin Mevi'in Bikurim Ela ha'Yotzei min ha'Zeisim u'min ha'Anavim', implying that Lechatchilah one may bring them ...

יש לפרשו בדיעבד ...

2.

Explanation #1 (concl.): One could nevertheless explain it to mean Bedi'eved ...

וליתא ,דהא קרא כתיב דאומרים שירה על ביכורים, והיכי כתב קרא בדיעבד?

(k)

Refutation: But it is not correct, since the Pasuk states that one recites Shirah on Bikurim, and how can the Pasuk be speaking Bedi'eved?

ונראה לפרש דמיירי לכתחלה, וה"פ...

(l)

Explanation #2: It therefore seems that it is speaking Lechatchilah, and this is what the Beraisa means

'הביא ענבים ודרכן מנין שיביאם לכתחילה ?ת"ל "תביא" דמשמע לכתחילה.

1.

Explanation #2 (cont.): 'From where do we know that if someone brings grapes and presses them that he may bring rhem Lechatchilah? Therefore the Torah writes "Tavi", implying Lechatchilah.

ומשנת ביכורים נמי אתיא שפיר -דמיירי במשקין היוצאין מזיתים וענבים שאומרים עליהם שירה לכתחילה...

2.

Explanation #2 (cont.): And the Mishnah in Bikurim also fits nicely - since it is talking about liquid that emerges from olives and grapes, over which one recites Shirah Lechatchilah ...

ואיידי דתקנו עליהם שירה, תקנו נמי בכל הביכורים של ז' המינים.

3.

Explanation #2 (concl.): And since they instituted Shirah for them, they also instituted Shirah for Bikurim of all the seven species.

ולא קשיא מידי מכל מה שהקשיתי לעיל.

(m)

Conclusion: And the Kashyos that Tosfos asked above are non-existent.

וצ"ע בירושלמי.

(n)

Yerushalmi: And one needs to look into the Yerushalmi (See Shitah Mekubetzes 11).

5)

TOSFOS DH AL TIKRI YASHUR ELA YASHIR

תוס' ד"ה אל תיקרי יסר אלא ישיר

(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not cite the Pesukim in Divrei ha'Yamim.)

תימה, דכמה קראי איכא בדברי הימים (א ט) 'בני פלוני משוררים' ?

(a)

Question: There are many Pesukim in Divr3ei ha'Yamim (1, 9) which inform us that 'the sons of P'loni were singers?

וי"ל, דבעי לאשכוחי דשירה מן התורה ,לכך דייק ליה מהך קרא דכתיב "יסר במשא," וכתיב "עבודת משא" .

(b)

Answer #1: The Gemara is trying to find a Pasuk in the Torah, which is why it quotes the Pasuk 'Yasor bz'Masa", and it writes "Avodas Masa".

אי נמי מפיק מקראי שהיא עבודה, וזר חייב עליה מיתה.

(c)

Answer #2: Alternatively, it learns it from the Pesukim which describe it as an Avodah, on which a Zar is Chayav Misah (See Avodah Berurah).

11b----------------------------------------11b

6)

TOSFOS DH ME'HACHA VAY'HI KE'ACHAD L'MECHATZATZRIM

תוס' ד"ה מהכא ויהי כאחד למחצצרים

(Summary: Tosfos cites the source in the Torah.)

ובקרא (במדבר י) כתיב "ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם" ,אלמא איכא שירה [מן התורה].

(a)

Basic Source: And the Torah writes (in Bamidbar 10) "u'Seka'atem ba'Chatzotzros al Oloseichem"; so we see that Shirah is baed in the Torah (See Avodah Berurah).

7)

TOSFOS DH MESHU'AR SHE'SHORER

תוס' ד"ה משוער ששורר

(Summary: Tosfos cites the source of the respective groups.)

דבדברי הימים (א ט) כתיב משפחות שהיו משוערים ומשפחות שהיו משוררים.

(a)

Source: The Pasuk in Divrei ha'Yamim (1. 9) lists the families that were gate-keepers and those that were singers.

8)

TOSFOS DH MEISEIVEIH

תוס' ד"ה מיתיבי

(Summary: Tosfos resolves Rashi's Kashya.)

פ"ה 'לא ידענא האי אזהרה מהיכא היא' .

(a)

Question: Rashi writes that he does not know the source of this La'av.

ורבינו מנחם נ"ע פי' דכתיב (במדבר ח) "לשמור משמרת, ועבודה לא יעבוד" -וכתיב (שם) "ככה תעשה ללוים במשמרותם. "

(b)

Answer: Rabeinu Menachem (Nishmaso Eiden) however, cites the Pasuk (in Bamidbar, 8) "Lishmor MIshmares, va'Avodah Lo Ya'avod", and it also writes (in the same Pasuk - See Avodah Berurah) "Kachah Ta'aseh la'Levi'im be'Mishmeerosam".

9)

TOSFOS DH D'MAR SAVAR B'MISAH

תוס' ד"ה דמר סבר במיתה

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

אם משוער לבדו, וגזרו בו רבנן מסייע עם אחר ...

(a)

Clarification: In the event that he guards the gate alone, and the Rabbanan issued a decree there where he assists another Levi.

ומ"ס באזהרה ולא גזרו רבנן אם בא לסייע.

(b)

The Other Opinion: Whereas the other opinion holds that it is only a La'av, and the Rabbanan did not decree if he only comes to assist.

10)

TOSFOS DH OLAS NIDVAS TZIBUR TE'UNAH SHIR

תוס' ד"ה עולת נדבת ציבור טעונה שיר

(Summary: Tosfos clarifies the difference between an Olas Tzibur and an Olas Yachid in this regard.)

כגון עולת קיץ...

(a)

Clarification: i.e. the Olas Kayitz ...

אבל דיחיד אפי' חובתו אין טעונה נסכים.

(b)

Clarification (cont.): But that of a Yachid - even his Chiyuv, does not require Nesachim.

11)

TOSFOS DH ELA AMAR RAMI B'REIH D'RAV YEIVA KEVES HA'BA IM HA'OMER KA MIBA'I LEIH

תוס' ד"ה אלא אמר רמי בריה דרב ייבא כבש הבא עם העומר קא מיבעיא ליה

(Summary: Tosfos queries the statement.)

טובא תימה -מאי ס"ד ...דהא אתמול הקריבו תמידין ומוספין...

(a)

Introduction to Question #1: This is extremely difficult - What does the Gemara think ... bearing in mind that on the previous day, they brought the Temidin and the Musafin ...

אמאי לא אימלך אלא ממוסף ט"ז דניסן דאיבעיא להו?

1.

Question #1: Why did he consult only by the Musaf of the sixteenth of Nisan, and not already on the fifteenth on which they asked the She'eilah?

ועוד קשה לרש"י ,דבדברי הימים כתיב האי קרא מקמי "ויועץ המלך לעשות הפסח בחדש השני? "

(b)

Question #2: Moreover, Rashi asks, in Divrei ha'Yamim this Pasuk is written before that of "va'Yiva'etz ha'Melech La'asos ha'Pesach ba'Chodesh ha'Sheini"?

12)

TOSFOS DH ELA AMAR RAV ASHI MIDI D'HAVI A'SHELI'ACH D'TZIBURA D'MAMLICH

תוס' ד"ה אלא אמר רב (שימי) [אשי] מידי דהוי אשליח דציבורא דממליך

(Summary: Tosfos clarifies Rav Ashi's Chidush.)

ולעולם לא תפשוט דנימא דכבש הבא עם העומר הוה.

(a)

Clarification: And one therefore not conclude that it was the lamb that came with the Omer.

13)

TOSFOS DH SHIRAH D'YOMA LA'HASH-M HA'ARETZ U'MELO'AH (TEHILIM 24)

תוס' ד"ה שירה דיומא לה' הארץ ומלואה (תהלים כד)

(Summary: Tosfos clarifies the question.)

ואם עולת קיץ טעונה שירה, היינו שיר שאמרו בתמיד של שחר בו ביום.

(a)

Clarification: And if the OLas Kayitz requires Shirah, then this is the Shir that they recited over the Tamid shel Shachar (earlier) on that day.

14)

TOSFOS DH I HACHI B'OLAS NEDAVAH

תוס' ד"ה אי הכי בעולת נדבה

(Summary: Citing Rashi, Tosfos explains the question.)

פי' בקונטרס ותפשוט בעיא דרבי אבין.

(a)

Clarification: Thereby resolving the She'eilah of Rebbi Avin.

15)

TOSFOS DH L'OLOSEICHEM U'L'ZIVCHEI SHALMEICHEM MAH OLAH KODSHEI KODASHIM AF SHELAMIM ETC. U'MAH SHELAMIM SHE'KAVU'A LAHEN Z'MAN ETC.

תוס' ד"ה לעולותיכם ולזבחי שלמיכם מה עולה קדשי קדשים אף שלמים כו' ומה שלמים שקבוע להן זמן וכו'

(Summary: Tosfos reconciles this with the same Beraisa quoted differently in Zevachim.)

והא ברייתא איתא נמי בזבחים בפ' איזהו מקומן (דף נה.) ומתניא הכי ' -מה עולה קדשי קדשים, אף שלמים קדשי קדשים; מה עולה טעונה צפון, אף שלמים ... ... '

(a)

Introduction to Question: This Beraisa also appears in Zevachim (Daf 55a) as follows - 'Mah Olah Kodshei Kodshim, Af Shelamim Kodshei Kodshim; Mah Olah Te'unah Tzafon, Af Shelamim ... ' ...

וליכא התם 'ומה שלמים שקבוע להם זמן... 'כדאיתא הכא?

(b)

Question: The continuation 'u'Mah Shelamim Te'unah Tzafon, Af Shelamim ... ', is not mentioned, as it is here?

ושמא כל זה דטעונין צפון ודקבוע להם זמן היא ברייתא, וכן היה שונה אותה רב מרי הכי...

(c)

Answer #1: Perhaps all this - that it requires Tzafon and that its time is fixed - is part of the Beraisa, and that is how Rav Mari quoted it here ...

והתם תניא מה שהיה צריך ממנה.

1.

Answer #1 (cont.): Only the Gemara there cited only what it needed to cite from it (See Rashash).

א"נ, אין בברייתא כי אם 'עולה קדשי קדשים, אף שלמים קדשי קדשים- והכי נמי מקשינן לענין קביעות זמן ולענין טעונה צפון דזבחים, רבינו אלחנן.

(d)

Answer #2: Alternatively, the Beraisa only reads 'Olah Kodshei Kodshim, Af Shelamim Kodshei Kodshim' - and we compare them also with regard to Kevi'as Z'man and the obligation of Tzafon of Shelamim (Rabeinu Elchanan [See Avodah Berurah, DH 'Ulam').

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF