SIYUM OF ERCHIN (17 Tamuz) - Dedicated in honor of the birthday of Mairav Linzer.

ערכין דף לד. א

האם נוהג בתי ערי חומה בערי הלוים שנפלו להם בגורל בימי יהושע עם חומה?
[תוד"ה הן - שטמ"ק אות ח'].

כל עוד שלא סתרו את חומתן אחר שסתרו את חומתן
לר' אליעזר בר' יוסי [1] נוהג לתירוץ א' שבתוס': נוהג
 
לתירוץ ב' שבתוס': לא נוהג [2]
לר' ישמעאל בר' יוסי נוהג לא נוהג

מה היה יכול הכהן המקדיש לשדה חרמו לטעון, לולא ההיקש של שדה חרמים לשדה אחוזה (המלמדנו ששדה חרמים שהוקדשה מתחלקת לכהנים ביובל), ומה היה הדין?

מה היא טענת הכהן? ומה היה לפ"ז הדין?
לפשטות הברייתא ק"ו - בשל אחרים אני זוכה בשל עצמי לא כ"ש שביובל תהיה חוזרת
 
לכהן המקדישה
לרמי בר חמא [3] "איש את קדשיו לו יהיו" -
 
וגם כאן הוא קדשיו ויטלם
שביובל תהיה חוזרת
 
לכהן המקדישה
לרב נחמן ששדה החרמים היא כאחוזתו שיוכל לגואלה לעולם מהקדש ולא תצא לכהנים ביובל [4]
-------------------------------------------------

[1] הנה תוס' הקשו על קושית הגמ' "למיסתרינהו קאי", דמה איכפת לן אם נסתרו, הא כיון שהיו מוקפות חומה בזמן יהושע ממשיך דינם אף שנחרבו, כדאמרינן לעיל (דף לב.) "אשר לו חומה" אע"פ שאין לו עכשיו. ותירצו (ע' היטב שטמ"ק אות ח'), דהוא כר' ישמעאל בר' יוסי דלא דריש הכי. ור"ל דהנה לעיל (שם עמוד ב') נחלקו ר"א בר"י ור' ישמעאל בר"י האם קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא או לא, ור' ישמעאל בר"י ס"ל שלא קדשה, ולא דורש לדרשת "אשר לו חומה" אע"פ שאין לו עכשיו, ולדבריו בשעה שנסתור לחומה ודאי שלא יהיה נוהג בהם דין בתי ערי חומה.

[2] בתירוץ השני תירצו תוס' שגם לר"א בר"י דס"ל דקדשה לעתיד לבוא, ודורש "אשר לו חומה" לענין שסגי במה שהיה לו, זה דוקא אם היתה ראויה להם החומה, אולם אם דין החומה להסתר כמו בערי הלוים, א"כ לא שייך לומר שגם אחרי שנסתרה יש לעיר דין חומה, דזה כל ענין הסתירה להפקיע לה מחומתה ודיניה, וסגי לן מה שחשובה כמוקפת חומה כל זמן שעדיין לא נסתרה.

[3] בפשיטות בא רמי בר חמא לומר דכמו שמצינו שבקדשיו הוא מקריב ונוטל לעצמו העור והבשר ואין לשאר הכהנים חלק בהם, ג"כ בשדה חרמים שהקדיש יהיה הדין כן, (וע' בפנים הספר שביארנו באורך את שיטת הגר"א בהבנת הסוגיא באופן אחר), ועל זה הקשו התוס' דהברייתא לעיל אמרה לימוד מק"ו, ועתה אנו אומרים לימוד מפסוקים. ותירצו תוס', דניחא לברייתא לומר לימוד של ק"ו שהוא מסברא (וכיון שבין כה לא נשאר לימוד זה דהא יש היקש, לא חששה לדקדק מה באמת היא ההוה אמינא בטענת הכהן, אף שבאמיתות הדרשא היא מפסוקים).

[4] בדברי רב נחמן יש שינוי מההבנה הקודמת, דלעיל הבנו שטענת הכהן שביובל תחזור אליו בחנם, ומדין היציאה שיוצאות השדות מהקדש ביובל, דהוא רוצה שלא תתחלק לכל הכהנים אלא שהוא יזכה בה מהטעמים הנ"ל. ואילו רב נחמן מבאר שההיקש בא לאפוקי שלא יאמר שכמו שאם הקדיש לשדה אחוזה שבערי הלוים שהיא ירושה לו מאבותיו הדין הוא שאינה יוצאת ביובל להתחלק לכהנים, אלא יש לכהן המקדיש כח וזכות גאולת עולם, ה"ה נמי בשדה חרמים שהקדיש, ג"כ יהיה הדין כן שלא תצא לכהנים ביובל, ויוכל לגאולה מיד הקדש לעולם, קמ"ל ההיקש שלא.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף