זץ פרים פר עבדוה זרה, דלא קביע לה זמן, יל"ע דאף בפרים הקבועים זמן מכל מקום אין קביעות לנסכיהם ואפשר להביאם למחר, [ואף בפר ע"ז לכאורה איירי שכבר הקריבו פר ונמצא שאין הפר ונסכים קריבים באותו יום
שווארץ
נראה לתרץ קושיא זו ע"פ תוס' ר"ה ל: ד"ה ונתקלקלו שלכתחילה יש להביא נסכים עם הזבח ולא להמתין עד למחר כדי להביא הנסכים.
ושו"ר שזו קושית רש"ש ז. שמאחר שמביא מנחתו אפי' אחר י' ימים א"כ אין להם זמן קבוע.
וראיתי בבית מתתיהו (הירשמן) כאן סי' ט' אות ב' עמ' נד שעיקר דין נסכים הוא להביאם יחד עם הקרבן אלא שיש גם דין נוסף שאם לא הביא את הנסכים יחד עם הקרבן שיש אחריות על הבעלים להביא את הנסכים לאחר זמן. והביא דברי הרמב"ם ביאת המקדש פ"ד ה"ט כל קרבן שאין קבוע לו זמן אינו דוחה לא את השבת ולא את הטומאה שאם לא יקריב היום יקריב למחר, עיי"ש. וא"כ אף שפר ע"ז אינו קרבן שקבוע לו זמן מ"מ אחר שהקריבו את הפר יש חיוב על הבעלים להביא את הנסכים בו ביום, וא"כ הוא קצת כמו קרבן שקבוע בו זמן, עיי"ש.
ועי' גם חזו"א או"ח סי' קכ"ו סק"ו וז"ל, ואע"ג דאפשר להקריב אפי' אחר עשרה ימים כדאמר תמורה י"ד א' מ"מ לא משהינן בשביל טומאה, ע"כ. וזה נראה כמשנ"ל בס"ד שהענין להקריב הנסכים עם הפר דוחה טומאה.
דוד בלום
לכ' הג"ר דוד בלום שליט"א
"וא"כ אף שפר ע"ז אינו קרבן שקבוע לו זמן מ"מ אחר שהקריבו את הפר יש חיוב על הבעלים להביא את הנסכים בו ביום, וא"כ הוא קצת כמו קרבן שקבוע בו זמן"
לא הבנתי
עיקר הנקודה שהרש"ש מעורר הוא שאף נכסי קרבן הקובע להם זמן אין הנסכים מצד עצמם קבועים.
ובע"כ מכיון שהקריב הקרבן ויש מעלה בנכסים באותו יום אף זו דוחה שבת.
וא"כ יש להקשות דאף בפרי ע"ז נימא שאם הקרבי הקרבן ידחו הנכסים כדי שיביאם בזמנם.
ועדיין לא נתברר מה ההבדל בין נכסי פרי החג שדוחים טומאה ונכסי פרי ע"ז שאינם דוחים
כדי לדחות טומאה לגמרי אין די במה שהנסכים קבוע להם זמן להקריבם היום מאחר שהקריב את הקרבן אלא בעי גם שיהיה הקרבן עצמו קבוע לו זמן ורק פרי החג הם קרבן ציבור וגם קבוע להם זמן, משא"כ פר ע"ז הוא קרבן ציבור אבל אין קבוע לו זמן, ואילו של אהרן קבוע לו זמן אבל הוא קרבן יחיד.
לסיכום ההבדל בין נסכי פרי החג לנסכי פר ע"ז הוא שפרי החג הוי גם ק"צ וגם קבוע לו זמן משא"כ
פר ע"ז הוא ק"צ אבל אין קבוע לו זמן. [עי' בית מתתיהו הנ"ל]
יישר כח גדול
דוד בלום