לכבוד הרבנים הגאונים שליט״א
א) שבת מו. אמר ריב״ל פעם א׳ הלך רבי לדיוספרא כו׳
האם מצינו דיוספרא בעוד מקומות?
מדוע הלך רבי שם, ומדוע סיפר הגמרא שהלך והורה שם?
אולי הכוונה שהלך למקום של יהודים בגלות (diaspora) ולפי״ז מיושב הכל.
אשמח במידע על זה.
ב) יש המון מקומות בש״ס שפירש״י שם מקום. גם יש מקומות שכתב רק ״מקום״, האם ידוע אם יש חילוק. גם אשמח לדעת אם בדרך כלל כתב מקום או שם מקום.
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד
א) לא מצאתי שנזכר דיוספרא בעוד מקומות, אבל בערוך השלם ערך דיוספרא כתב (אולי זה בשם מוסף הערוך), וז"ל, אולי הוא כמו דיוספלא Diospolis והוא לוד, ע"כ.
מצינו בעוד כמה דוכתי שרבי הלך למקומות שונים, עי' לקמן קכה: פעם אחת הלך רבי למקום אחד ומצא נדבך של אבנים וגו', ולקמן קכז. פעם אחת הלך רבי למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים וגו', ועי' סנהדרין ה: פעם אחת הלך רבי למקום אחד וראה בני אדם שמגבלין עיסותיהם בטומאה, ועי' ע"ז לה: פעם אחת הלך רבי למקום וראה פת דחוק לתלמידים וגו'. ומשמע שרבי הלך לבקר עם ישראל בכל מקומות מושבותיהם לתקן ענייניהם ולדאוג לרווחת התלמידים ללמדם תורה ולתקן להם תקנות. והנה רבי היה הנשיא והוא דאג לכל העם, ועי' פירוש הגר"א בסוף מגילת אסתר, וז"ל, ונשיא הוא הלומד עם כל העם, ע"כ. לכן י"ל שרבי הלך לדיוספרא כדי ללמדם תורה.
ב) עי' עירובין סוף סב: שכתב רש"י בכפרי שם מקום, אבל בסנהדרין סוף ה. כתב מכפרי מקום. ולכאו' משמע שאין רש"י מקפיד אם לכתוב מקום או שם מקום, וצ"ע. והנה היה משא ומתן גדול בין בעל שו"ת אבני זכרון (פפעפפער) לבין בעל שו"ת מדרכי משה (קליבאנאו) בעניינים אלו, אבל נראה שעיקר הנידון היה למה רש"י יבמות קטו: ד"ה בצד קלוניא כתב שם עיר ולא כתב שם מקום. עכ"פ עי' שו"ת אבני זכרון ח"ג סי' נ"א סק"ה, וז"ל, כמעט בכל המקומות כותב רש"י שם מקום, ע"כ. אבל נראה שעיקר כונתו שאין רש"י כותב שם עיר כאמור. ועי' גם שם ח"ג סוס"י נ"ג סק"ה עמ' קיט, וז"ל, דרש"י ז"ל כותב בכל דוכתי שם מקום, עיי"ש. עכ"פ האבני זכרון מביא הרבה ציונים מדברי רש"י ואפשר לבודקם, ועי' שו"ת מדרכי משה סי' יד עמ' 60 ד"ה גם מה שהביא וצ"ע בכל זה.
ג) תשובה בענין מתי רש"י כותב "שם מקום" ומתי כותב "מקום":
עיינתי בזה קצת בס"ד וראיתי כמה מקומות שרש"י כותב "מקום" והנה מה שמצאתי:
רש"י פסחים לא: ד"ה מסיכרא מקום
רש"י מגילה כא: ד"ה מקטרזיא מקום
רש"י גיטין סד: ד"ה וורדאן מאנשי וורדניא מקום
רש"י קידושין עב. ד"ה שוניא וגוביא וצינורא מקומות הם
רש"י סנהדרין ה. ד"ה מכפרי מקום
הרי לפנינו כמה מקומות שכתב רש"י מקום ולא כתב שם מקום
מאידך הנה כמה מקומות שרש"י כתב "שם מקום"
רש"י עירובין סב: ד"ה בכפרי שם מקום
רש"י קידושין מד: ד"ה הא וגו' בכפרי שם מקום
רש"י קידושין עב. ד"ה חביל ימא שם מקום
רש"י ב"מ עג. ד"ה בכפרי שם מקום
רש"י סנהדרין צה. ד"ה כי מטא בי תרי שם מקום
רש"י זבחים ב: ד"ה בי חרמך שם מקום
ד) אני רוצה להציע שסתמא דמילתא רש"י כותב "מקום" אם אין סיבה מיוחדת, דהנה המקומות מסיכרא מקטרזיא וורדאן שוניא גוביא צינורא שהבאנו לעיל אין להם משמעות אחרת, לכן רש"י כותב סתם "מקום". משא"כ הדוגמא "בכפרי" הרי לזה יש משמעות אפשרית אחרת כי אולי הכוונה על כפרים ולא על שם מקום "כפרי", וגם "חביל ימא" אולי הכוונה לדבר שקשור לים. לכן רש"י כותב שזה לאו בדוקא קשור לים אלא הוא שם של מקום. וגם "בי תרי" היה מקום להבין שזה קשור ל"שני אנשים", לכן רש"י נזקק לפרש שזה לא קשור לזה אלא הוא שם של מקום, וכן בי חרמך אולי שקשור לחרם שהוא רשת או שמתא. לכן רש"י מפרש שהוא לא קשור לרשת וגם לא קשור לרשת או שמתא, אלא הוא שם של מקום.
בקיצור ההצעה היא שבסתמא רש"י כותב "מקום" אא"כ יש סיבה לחשוב שזה לא מקום ואז רש"י מפרש "שם מקום" ועדיין צ"ע בזה.
שבוע טוב
דוד בלום
