דף עח. מחצה על מחצה שניהם יחלוקו
לכאורה הול״ל יחלוקו ותיבת שניהם מיותר. ואולי הוא שיגרא דלישנא מפרק לא יחפור ב״ב דף כג: ע״ש ובהון עשיר ושושל״ד שם.
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
צ"ע איך אפשר לומר שמשנה במסכת גיטין נשנית בשיגרא דלישנא דפרק לא יחפור הרי מסכת גיטין קודמת למס' ב"ב בסדר הש"ס?!
אלא שנראה ליישב הדברים על הדרך שכתב הון עשיר על המתנ' ב"ב כג: שהביא כתר"ה שליט"א, וז"ל, שניהם יחלוקו להוציא המוצא תנא שניהם, ע"כ. ונראה ביאור הדברים בס"ד דהנה שם תנן ניפול הנמצא בתוך נ' אמה הרי הוא של בעל השובך חוץ מנ' אמה הרי הוא של מוצאו נמצא בין שני שובכות קרוב לזה שלו קרוב לזה שלו מחצה על מחצה שניהם יחלוקו, ע"כ.
הנה למדנו שאם נמצא תוך נ' הוא לגמרי של הקרוב ואם הוא חוץ לנ' הוא לגמרי של המוצא ואם הוא בצימצום בין ב' השובכות הוא חצי לזה וחצי לזה. וביאר ההון עשיר שאם נמצא מחצה על מחצה היה סברא לומר שגם המוצא יקבל חלק במציאה וזה משום שמאחר שנמצא מחצה על מחצה אף אחד אין לו בעלות גמורה על המציאה וא"כ יש ס"ד שגם המוצא יש לו חלק, קמ"ל המתנ' שהמוצא אין לו כלום אלא הוא לגמרי של שני הקרובים וזה נלמד ממ"ש המתנ' שניהם יחלוקו שרק שניהם יש להם חלק בזה והמוצא אין לו כלום.
וא"כ נראה שי"ל גם בכה"ג במתנ' גיטין עח. שהיה מקום לומר שאם זרק החוב בדיוק מחצה על מחצה בין המלוה והלוה מאחר שגם למלוה וגם ללוה אין לו בעלות גמורה על החוב הנזרק אולי גם אדם שלישי (דהיינו מי שתפס הכסף לפני המלוה והלוה) יש לו חלק בכסף קמ"ל מתנ' גיטין דרק שניהם יחלוקו, משא"כ אדם שלישי אין לו כלום בזה. ולפ"ז גם המתנ' גיטין וגם המתנ' ב"ב תנן דוקא שניהם יחלוקו ולא הוי שיגרא דלישנא.
יישר כח
דוד בלום
קצת קשה לומר שיש הוה אמינא שיש חלק לשלישי בזה... אין זה מציאה... ועוד קשה שנאבד הכסף ולא היה מוציא אבידה...
א) נראה שכוונת המשנה שברגע שהגיע הכסף למחצה ומחצה בין הלוה למלוה בזה נפטר הלוה מחצי חובו ואינו צריך לשלם שוב ואפילו אם יימצא הכסף ע"י אדם שלישי אחרי שנאבד או נגנב מ"מ הדין בין המלוה ללוה נגמר ברגע שהכסף הגיע למחצה על מחצה לכן תנן שניהם יחלוקו שהדין רק בין שניהם.
ב) בעיקר השאלה יש לציין שיש חילוק בין משנה זו לשאר משניות כמו בריש ב"מ למשל ששם תנן להדיא שנים אוחזין לכן אין צורך לכתוב שניהם יחלוקו, משא"כ בגיטין לא תנן להדיא שהויכוח הוא בין שתים. לכן צריך לכתוב שניהם יחלוקו, בפרט שיש אפשרות שאח"כ יש אדם שלישי בעסק כמו מי שמצא את הכסף האבוד ברה"ר כמו שכתבתי לעיל. וכן במחליף פרה בחמור בב"מ ק. תנן יחלוקו כי ברור שיש רק שני אנשים במחלוקת ואין צורך לכתוב שניהם (וצע"ק בב"מ ריש קטז ודו"ק:)
ג) יש עוד תירוץ שאפשר לומר כאן דעי' טור חו"מ רסי' רס"ח, וז"ל, ואם באו שנים כאחד לתוך ד' אמות או שעומדים שניהם ונפלה המציאה בתוך ארבע אמותיהן קנו שניהן, ע"כ, והובא ברמ"א שם ס"ב, ובגר"א שם סק"ה כתב שהמקור מגיטין עח. שניהם יחלוקו, עיי"ש. והרי דין זה רק מצוי בשני אנשים כי לא מצוי ששלשה אנשים באו כאחד לתוך ד"א לכן יש טעם למה תנן במשנה שניהם יחלוקו כדי להשמיע דין זה.
ד) ובאמת אחרי שהגר"א העיר תשומת לבנו לזה נוכל לבד לראות זה בסוגיין כי בסוף עח. איתא היכי דמי מחצה על מחצה כגון שהיו שניהם עומדין בארבע אמות וגו' הרי שדין זה שייך רק בשניהן עומדין, לכן תנן במתנ' שניהם יחלוקו.
דוד בלום