א) "אחד אומר ראיתי את ההורג ואחד אומר לו ראית, היו עורפין את העגלה."

הגמ' קודם כל, מחפשת מקור שעד אחד נאמן לומר ראיתי את ההורג, ולומדת זאת מהפסוק "לא נודע מי הכהו."

וגם כאן מעמידה הגמ' שבאו בבת אחת, ולכן היו עורפין את העגלה, כי השני שאומר לא ראית מכחיש את הראשון.

שאלתי-

מדוע בכלל צריך לחפש מקור שעד אחד נאמן, הרי העדות נצרכת רק כדי לדעת אם יש לערוף את העגלה או לא, וזו עדות באיסורים ולא בערוה או בנפשות.

ב) כמו כן קשה לי-

בסוטה מדובר, שאחד מעיד שראה שנטמאה והשני מעיד שראה שלא נטמאה. כלומר מכחישים את האירוע. לעומת זאת בעגלה ערופה, עד אחד מעיד שראה את הרוצח והשני אומר לא ראית כי לא היית שם וכד'. זו עדות הזמה שלא נחשבת הכחשה, מה פתאום שנתיחס לעד השני?

הרי גם עדות גמורה אם יבואו שני עדים ויזימו עד אחד מתוך שנים, ההזמה אינה מתקבלת עד שיוזמו כולם, ולא אומרים שלפחות תתבטל עדותו של המוזם כי הוא הוכחש.

ואם אולי בעד אחד נאמר, שאומנם אין כאן דין הזמה אבל יש כאן הכחשה, יוצא שהאחד מעיד על עצמו והשני סותר אותו. מדוע שנקבל את עדות הראשון הרי אדם קרוב אצל עצמו, ולא יכול להעיד על עצמו?

מ.ה.

א) "אחד אומר ראיתי את ההורג ואחד אומר לו ראית, היו עורפין את העגלה."

הגמ' קודם כל, מחפשת מקור שעד אחד נאמן לומר ראיתי את ההורג, ולומדת זאת מהפסוק "לא נודע מי הכהו."

וגם כאן מעמידה הגמ' שבאו בבת אחת, ולכן היו עורפין את העגלה, כי השני שאומר לא ראית מכחיש את הראשון.

שאלתי-

מדוע בכלל צריך לחפש מקור שעד אחד נאמן, הרי העדות נצרכת רק כדי לדעת אם יש לערוף את העגלה או לא, וזו עדות באיסורים ולא בערוה או בנפשות.

ב) כמו כן קשה לי-

בסוטה מדובר, שאחד מעיד שראה שנטמאה והשני מעיד שראה שלא נטמאה. כלומר מכחישים את האירוע. לעומת זאת בעגלה ערופה, עד אחד מעיד שראה את הרוצח והשני אומר לא ראית כי לא היית שם וכד'. זו עדות הזמה שלא נחשבת הכחשה, מה פתאום שנתיחס לעד השני?

הרי גם עדות גמורה אם יבואו שני עדים ויזימו עד אחד מתוך שנים, ההזמה אינה מתקבלת עד שיוזמו כולם, ולא אומרים שלפחות תתבטל עדותו של המוזם כי הוא הוכחש.

ואם אולי בעד אחד נאמר, שאומנם אין כאן דין הזמה אבל יש כאן הכחשה, יוצא שהאחד מעיד על עצמו והשני סותר אותו. מדוע שנקבל את עדות הראשון הרי אדם קרוב אצל עצמו, ולא יכול להעיד על עצמו?

מ.ה.

קבלתי גם תשובות נוספות לגבי השאלה, מדוע צריך לימוד שעד אחד נאמן בעגלה ערופה-

בקובץ הערות על הדף מסכת סוטה דף מז עמוד ב (השמטות אות י"ט לסי' ס"ט אות ב') תמה למה איצטריך קרא מיוחד דהיכי דאיכא עד אחד אין עורפין את העגלה, הא בכה"ת כולה עד אחד נאמן באיסורין, וא"כ כיון דעריפת העגלה הוא דבר שבאיסור מהיכ"ת לא יהי' ע"א נאמן.

ותירץ דהיכי נאמן עד אחד, היכי דבעינן נאמנות, בזה לגבי איסורין סגי שיעיד עד אחד, אבל לגבי עגלה ערופה כתיב לא "נודע" מי הכהו, דבעינן ידיעה, ולגבי ידיעה לא סגי בהעדאת עד אחד, וסלקא דעתך דבעי שני עדים שיעידו, קמ"ל דלא.

תשובה נוספת:

הגרח"פ שיינברג שליט"א בספרו משמרת חיים (עדות אות ח') תירץ דעריפת העגלה באה לכפר על מעשה הרציחה, ולהכי סד"א דכמו דבהריגת הרוצח בעינן שני עדים, ה"נ בעריפת העגלה ליבעי שני עדים, ולא סגי בעד אחד, [וכמו דמצינו דכמיתת הבעלים כך מיתת השור ובעי שני עדים שיעידו בפניו], קמ"ל דלא.