לכ' התלמידי חכמים עצומים של כולל עיון הדף
בפסחים לז מבואר דהנאפה בחמה אינה קרויה לחם לכו"ע, ואינה חייבת בחלה, ולכאורה אינו יוצא בה ידי חובה בפסח.
ונשאלת השאלה א"כ הבצק שהוציאו ממצרים ונאפה על ידי החמה בדרך [עי' בתרגום יוב"ע יב לט] לכאורה ג"כ אינה בכלל מצה, ומה הפשט בהמשנה ובהגש"פ מצה זו שאנו אוכלים?
בלז. פריש"י זריזין כהנים שבקיאין בשימורו שלא יחמיץ, אמאי לא פירש כן בלו. במקום זריזין?
שווארץ
א. תודה רבה
ב. בלו. רש"י והגמ' הזכיר שכהנים זריזין הם, ואף כתב שכהנים מלמדים אותו, אמנם רש"י לא פירש המילים עד לז. שם ביאר רש"י זריזים שבקיאים בשימורו שלא יחמיצו, וצ"ע אמאי לא פירש"י בלו שהכהנים בקיאים בשימורו?
כי בדף לו מבואר בברייתא עצמה שמשמרן שלא יחמיצו, ולא הוצרך רש"י לפרש. משא"כ בדף לז.
יוסי בן ארזה
ברשב"ם על התורה אכן פירש "עוגות מצות - ולא לחם, שאין לחם אלא האפוי בתנור.
ושמעתי בשם מרן שר התורה שליט"א ליישב על פי שיטת רבינו תם דאם עשה עיסה על דעת לאפותו ושוב ניטגן כבר חלה עליו חובת חלה, והיא הנקראת תחילתו עיסה וסופה סופגנין במתני' ריש חלה, א"כ מכיון שגלגלו על דעת לאפות ממילא נקראת לחם.