לז:
לא דכולי עלמא מעשה אילפס פטורין והכא כגון שחזר ואפאו בתנור קא מיפלגי דתנא קמא סבר כיון שחזר ואפאו בתנור לחם קרינן ביה ור' יהודה סבר אין לחם אלא האפוי בתנור מעיקרא וכיון דמעיקרא לאו בתנור אפייה לאו לחם הוא ע״כ
משמע שלרבי יהודה בעינן אפייה בתנור מעיקרא וא״כ אם אחר האפייה בתנור חזר ואפאו בתנור או באילפס עדיין לחם הוא ופשוט.
ועיין רש״י ד״ה ור' יהודה סבר - אפוי בתנור אחד בעינן ולא בשני תנורים כגון אילפס ותנור עכ״ל
וק״ק מדוע שינה ממש״כ הגמרא (ועיין לקמן בסמוך) ועוד יש לעיין אם כוונתו שהחסרון מצד שיש שני תנורים או מצד שאפוי קודם באילפס ואח״כ בתנור.
ועיין המשך הגמרא: אמר רבא מאי טעמא דר' יהודה דכתיב (ויקרא כו, כו) ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד לחם האפוי בתנור אחד קרוי לחם ושאין אפוי בתנור אחד אין קרוי לחם.
לכאורה משמע שאפי׳ אפו בשני תנורים (ולא באילפס ואח״כ תנור) לא קרוי לחם. וצ״ע בכל זה.
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד
שלום
ודאי לא מסתבר שלחם שנאפה שוב בתנור ייפקע ממנו תורת לחם. ועל כן פרש"י שלא נטעה לפרש שיש איזה גזה"כ ב'תנור אחד' ולא שני תנורים, אלא הכוונה למעט אילפס ותנור. ואולם תנור ותנור או תנור ואילפס אינו מגרע.
כל טוב.
יוסי בן ארזה