א) ה: לדעת הרמב"ן על התורה דנתוסף איסורים בלוחות שניות [עי' שם שמות לד] א"כ אולי ההר ההוא אינה מתיר אלא איסורים שנתחדשו בלוחות שניות, ולא לוחות הראשונות, וממילא הוצרך במשוך היובל?
ב) אמר רבא מי לא מודה ריב"ז שנוהגין אותה יום קודש ולמחר קודש, וברש"י מלעשות יו"ט שני לא נעקרה תקנה ראשונה
ג) יל"ע דעיקר התנקה היה לנהוג קדושה ביום ל' אלול, שהיא ערב יו"ט ומה ענינה שננהוג קדושה בב' תשרי?
שווארץ
שלום רב
א) הראשונים עמדו בזה. י"א שהמדובר אליבא דר"ש דלית ליה מוקצה (עפ"י ראב"ד ורשב"א). יש שהעמידו בכגון שיש חולה בתוך ביתו שעומד לישחט (עפ"י ר"ת ועוד). וי"א מפני שהתרנגולת מצד עצמה עומדת לאכילה, אע"פ שאסור לשחטה מ"מ לא יצאה מתורת אוכל ואינה מוקצת בעצם הלכך ביצתה מותרת (עפ"י ר"ן ורא"ש ריש המסכת). ויש שיטה הסוברת שלא אמרו שהביצה מוקצה אלא בעומדת לגדל אפרוחים אבל לגדל ביצים אין הביצים אסורות משום מוקצה (בעה"מ).
ב) לא הבנתי כוונת שאלתך. היכן בדיוק הרמב"ן?
ג) לא כ"כ הבנתי הקושיא. סו"ס גם לריב"ז לא ביטל את קדושת שני הימים (אולי בגלל שלא מתפרסם שבאו עדים בראשון), ולמעשה השאיר את התקנה הראשונה במקומה.
בברכה.
יוסי בן ארזה