english
1)

רש"י: רעים - בגופם: וחטאים - בממונם: מנין לפרש כך ולא להפך?

1.

גור אריה: בתרגום כתוב להפך ובגמ' (סנהדרין דף קט.) נחלקו בכך, ושורש המחלוקת כי יש לקרוא 'רע' לחוטא בממון מפני שהוא רע עין [ועינו צרה בשל אחרים], ומאידך 'רע' הוא יותר מ'חטא' ולכן י"ל "רעים בגופם".

2)

בגמרא (סנהדרין דף קט): אמר רב יהודה: רעים- בגופן, וחטאים- בממונם וכו' לה'- זו ברכת השם, מאד- שמתכוונים וחוטאים. במתניתא תנא: רעים- בממונם, וחטאים- בגופן וכו' לה'- זו ברכת השם, מאד- זו שפיכות דמים. וצריך ביאור מה שורש מחלוקתם?

1.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"ג עמ' רסב ד"ה אנשי, סנהדרין דף קט.): לדעת ר' יהודה הכתוב מתחיל בחטא שבגופו (כי זו משמעות 'רע' לעומת 'חטא' שהוא מחוץ לגופו.) וממשיך בחטא ממון שהוא לא בגופו אלא חטא שכלי כי השכל הוא זה שנותן לאסוף ממון [שהרי אפשרות ה'קנין' תלויה בדעת], וממשיך בברכת ה' שהוא יותר שכלי כאשר כופר בעיקר, והמתכוון למרוד כל חטאו הוא בשכל. השיטה השניה מונה לפי חטאים- רע בממונו שאינו עיקר לעומת החוטא בגופו שמקלקל את גופו, ויותר מזה הכופר בעיקר שאין לך דבר גדול מזה, ויותר מזה שפיכות דמים כי הכופר בעיקר לא פעל דבר בו יתברך ואילו השופך דם מאבד נפש. 1


1

ועיי"ש עוד (עמ' רסג ד"ה דייני) שהדין אמור להביא שלום לעולם, אבל מפני שאנשי סדום היו רעים וחטאים היו גם הדינים שלהם רעים. וע"ע בנתיבות עולם, נתיב גמ"ח פ"ה עמ' קסו ד"ה ובגמרא.

3)

בפסוק כתוב שאנשי סדום היו רעים וחטאים, ואילו במשנה כתוב שהאומר שלי שלי ושלך שלך זו מידת סדום, משמע שהם רק לא ויתרו זה לזה?

1.

מהר"ל (נתיבות עולם, נתיב גמילות חסדים פ"ה עמ' קסד ד"ה כמה גדול): תחילה מעמיד אדם את עצמו על שורת הדין בלי לוותר, ולבסוף הוא לוקח בכח כשיש צד שהוא שלו, וכשהורגל בזה הוא בא לידי חמס גמור. 1


1

ועיי"ש שמפני שהפכו את הדין לרע נענשו גם הם בדין גמור- לא כדור המבול שנידונו במים כדי שאם ישובו יהפך לרחמים, אלא נידונו מיד באש וגפרית ומלח.

חומש: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומות תגובות מקוראים רשימות דוא"ל חומר על כל התלמוד והמשנה שאל את הכולל קישורים ללומדי התלמוד לוח למחזור הנוכחי לוחות ללימודים יומיים אחרים