שאלות על רש"י
רש"י: ונעשית דוגמת שרה אמו: מנין לפרש כך?
גור אריה: "האהלה" פירושו 'האוהל הידוע', וא"כ אין לכתוב אחריו "שרה אמו" אלא לכתוב 'אוהל שרה אמו'? ולכן פירש רש"י שהוא הביאה "האהלה" הידוע, והיא נעשתה "שרה אמו".
רש"י: נר דלוק...וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל: למה דוקא אלו הדברים שהיו אצל שרה?
גור אריה: 1 כנגד מצות חלה הייתה הברכה מצויה, כנגד מצות הדלקת הנר היה הנר דלוק, וכנגד הקדושה והטהרה מן הנידות היה ענן הכבוד.
לכאורה העניין הוא ש-3 מצוות מיוחדות לאשה- נדה, חלה והדלקת הנר, כמבואר במהר"ל באור חדש, בהקדמה עמ' נה.
רש"י: נר דלוק...וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל: במדרש כתוב עוד שכל זמן ששרה חיה, היה ביתה פתוח לרווחה, וצריך ביאור מה עניין ארבעת הדברים הללו?
גור אריה: ענן על האוהל [-השראת השכינה] כנגד אברהם, הברכה בעיסה כנגד יצחק שהרי "ואברכך- זהו שאומרים אלוקי יצחק", וביתה פתוח לרווחה כנגד יעקב, ונר דולק הוא עניין רביעי. 1
גור אריה: 4 ברכות ברך ה' את אברהם, והם התקיימו כל זמן ששרה חיה כי הוא זכה יחד איתה: א] "ואעשך לגוי גדול"- יחוד שם ה' עליו, שהרי אין הקב"ה מייחד שמו אלא על אומה שלימה, ולכן היה ענן של השכינה קשור על האוהל. ב] "ואברכך"- לכן הייתה ברכה מצויה בעיסה. ג] "ואגדלה שמך"- היו דלתותיה פתוחות לרוחה וע"י כך היה טבעו יוצא בכל העולם. ד] "והיה ברכה"- תהיה מברך אחרים, ומי שמברך אחרים, הוא עצמו ברכה שאין לה הפסק, ולכן נתברכה שרה בנר שלא כבה.
נראה שהענן כנגד אברהם שהוריד את השכינה לארץ. הברכה כנגד יצחק שמידתו דין ושם הברכה, שהרי הרוצה להעשיר יצפין, וצפון הוא שמאל- מקום הדין. בית פתוח לרווחה כנגד יעקב שנתברך בברכה ללא מצרים, עי' שבת דף קיח: הנר הדולק הוא כנגד מלכות בית דוד כפי שמברכים בהפטרה על בית דוד- "שלא יכבה נרו לעולם ועד". עי' בהערותיו של הרב יהושע הרטמן על הגור אריה כאן.