למה שילוח יתרו אל ארצו כתוב קודם מתן תורה, והרי זה נעשה רק בשנה השניה? וכל שכן למאן דאמר יתרו אחר מתן תורה בא, והוקדמה ביאתו ללמד שהוא בא בעקבות קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, אבל שילוחו לארצו אין כאן מקומו?
מהר"ל, דרוש על התורה (נד' בסוף באר הגולה, עמ' ד, ד"ה ונראה): הכתוב בא ללמד שהתורה ניתנה רק לישראל שהיו משועבדים במצרים 1 , כי אלמלא הוציאנו ה' היו המצרים מכלים אותנו, ולכן אנו מחויבים לקבל את מלכותו. 2 לעומת זאת, יתרו הוא כאינו מצווה ועושה וקבלתו מרצון בלבד, ומשום כך הוא לא שייך למעמד קבלת התורה. 3 לכן 4 סיבב ה' שבשעת מתן תורה ילך יתרו לגייר את משפחתו (וחזר אח"כ והיה עם ישראל בדגלים 5 ), ואם אחר מתן תורה בא- הורה הכתוב שלא בא קודם מתן תורה כדי שלא להיות עם ישראל בשעת מתן תורה.
מהר"ל, דרוש על התורה (נד' בסוף באר הגולה, עמ' ה, ד"ה ונראה): לא ראוי שתהיה קבלת התורה לחצאין- לישראל בכפיה וליתרו מרצון.
מהר"ל, דרוש על התורה (נד' בסוף באר הגולה, עמ' ה, ד"ה ולכך אמר המדרש): תורה ניתנה על ידי יסורים כי התורה רוחנית ונבדלת מהגשם, ולכן רק ישראל שהשתעבדו במצרים יכולים לקבל את התורה.
ככתוב "אנכי ה'...אשר הוצאתיך מארץ מצרים".
ועיי"ש שקבלת התורה היא מטרת יציאת מצרים, נמצא שזו ההצלה ממצרים, ולכן היו ישראל מוכרחים לקבל את התורה.
עוד במהר"ל שם (עמ' ה, ד"ה ולכך אמר המדרש): אמנם ה' החזיר את התורה על כל האומות, אבל הכוונה שישראל יהיו ראשונים לקבלה ולעמוד על סודה, ועל ידם יזכו האומות אם רצונם בכך. לעומתם- אם יתרו היה נוכח במתן תורה, הוא לא היה טפל אלא שווה להם. ועוד הוסיף המהר"ל שם (עמ' ו, ד"ה והגם כי אמרו): אמנם ניתנה תורה במדבר שהוא הפקר לכל כי כל הרוצה יכול לזכות בתורה, אך כאמור- האומות יכולים לזכות רק בתור טפלים לישראל. ואמנם הערב רב היו בתוך ישראל בשעת מתן תורה, אך הערב רב עניינם כשמם- נתערבו בתוך ישראל והתבטלו, ואילו יתרו כשמו- יתור ותוספת, והוא לא התבטל אצל ישראל כי ישראל היו זקוקים לו. לכן קשים גרים לישראל כספחת- כי כל הטוב של ישראל מפני שהם בני האבות, והגרים מבטלים את זה. וספחת מלשון תוספת וכל יתר כחסר דמי. (עי' במהר"ל בנצח ישראל פל"ב עמ' קמט, ד"ה ובפרק הבא, אודות רות ונעמה שעליהן לא נאמר 'קשים גרים כספחת' כי הן אינן תוספת אלא השלמה לישראל שהרי משם יצא מלך המשיח) ויתרו הוא ראשון לגרים. (עי' לעיל 18:1:10:1 על השוני בין יתרו לשאר הגרים.)
כך המשיך המהר"ל שם, עמ' ה, ד"ה ולכך אמר המדרש.
לכאורה דבריו אינם כשיטת רש"י שנתבארו בשאלה הקודמת שיתרו לא הלך עד החלוקה לדגלים, שהרי אם הלך- לא מצאנו שחזר.
שאלות על רש"י
רש"י: וילך...לגייר בני משפחתו: אולי רצה לחזור אל ארצו ונכסיו?
גור אריה: בפרשת בהעלותך (במדבר 10:30) אמר יתרו "כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך" משמע- בשביל ארצי ונכסי, וביקש משה (במדבר 10:31) "אל נא תעזוב אותנו" וקיבל יתרו את דברי משה. לכן אין לפרש את הכתוב כאן שהלך לארצו ונכסיו אלא לגייר את משפחתו, ואח"כ חזר אל ישראל.
