גור אריה (לקמן, פסוק ב): ¹ הזכיר את ההגעה לסיני לבד כדי שלא תאמר שבמקרה ניתנה התורה כאן, אלא באו לסיני במכוון כדי לקבל תורה. ²

מהר"ל, דרוש על התורה (עמ' יא, ד"ה והוא מה): ³ הכתוב בא לומר שהיו ראויים לקבל תורה דוקא בּמִדבַּר, כי אדם נקרא על שם האדמה, וכשאין בו תורה ההוא כּמִדבַּר ושדה בּוּּּר, וניתנה לו תורה כדי להשלימו. ⁴

מהר"ל, דרוש על התורה (עמ' טז, ד"ה ולכך כתיב) ⁵ : ללמדנו שקבלת התורה אפשרית רק כאשר האדם לא נמשך אחרי תאוות הגוף ומשים עצמו כּמִדבַּר שאין בה דברים גופניים. ⁶

מהר"ל, דרוש על התורה (עמ' יז, ד"ה ועוד רמז): רמז לך שרק המשים עצמו כּמִדבַּר שהוא הפקר לכל, זוכה בתורה. והכוונה שהוא בעל ענוה ולא נחשב בעיני עצמו. ⁷

מהר"ל, תפארת ישראל (פכ"ו עמ' עט, ד"ה ובמדרש): האדם גשמי והתורה שכלית, ולכן ניתנה תורה בדברים שהם הפקר, שאינם מיוחדים לאדם אלא נבדלים ממנו. ודבר זה בשלוש בחינות- א] השכר איננו טבעי ולא כמנהגו של עולם אלא אלוקי, ולכן ניתנה תורה במים כנגד השכר. ¹ ב] העונשים שבתורה אינם כמנהגו של עולם אלא עונש אלוקי, ולכן ניתנה התורה באש כנגד העונש. ג] התורה בעצמה איננה טבעית, והתועלת הטבעית היוצאת מהמצוה איננה טעם המצוה, ² כּמִדבַּר ³ שלא גדלים בו דברים טבעיים.

מהר"ל, תפארת ישראל (פכ"ו עמ' פ, ד"ה ויש לפרש): יש בתורה 3 בחינות- כל דבר שבה הוא טוב (כנגד המים שהם ברכה), ומחויב (כנגד האש שיש בה כח וחוזק), ואיננה דת טבעית או נימוסית אלא סדר אלוקי (כנגד המִדבַּר שאיננו מקום קיום טבעי). ⁴

מהר"ל, דרוש על התורה (עמ' יט, ד"ה ובמדרש): כשם שה' הוא אדון הכל, כך התורה ראויה לכל, אלא שהאומות מאסו בה מלקבלה. ⁵ והנמצאים נחלקים לשלושה- ישראל, אדום ⁶ , ושאר האומות. ⁷ לכן ניתנה תורה באש האדומה- כנגד מידת אדום, לומר שהתורה ראויה למידתם ושייכת אליהם. במים כנגד שאר האומות שנמשלו למים רבים, ובּמִדבַּר כנגד ישראל שמסולקים מהתאוות הגשמיות. ⁸

מהר"ל, דרוש על התורה (עמ' כא, ד"ה ועוד נתנה): ללמדנו שאין לאדם אמתלא למה לא למד תורה, שהרי התורה היא הפקר לכל. ובגמ' (יומא לה ב)- שלוש טענות יש לאדם למה לא עסק בתורה- עני וטרוד במזונות, עשיר וטרוד בנכסים, נאה וטרוד ביצרו. ⁹ והכוונה שיש כאן שלושה מעכבים מלימוד התורה- מניעה חיצונית מחמת מחסור (-עני) או מחמת תוספת (-עשיר), ומניעה עצמית בגופו מחמת יצרו. כנגד זה ניתנה תורה במים המביאים ברכה ללמדך שיתברכו נכסיו גם אם לא יעסוק בהם כל כך. באש כנגד הטרוד ביצרו כי התורה מושלת ביצר ככתוב "כה דברי כאש" והיא תבלין ליצר הרע. בּמִדבַּר להורות שאם הוא עני כיון שכך מזלו, לא יועיל לו לעסוק בפרנסה, אלא אדרבא- אם יעסוק בתורה יפרנסהו ה' למעלה מהמזל ודרך הטבע, כפי שפירנס את ישראל בּמִדבַּר.

מהר"ל, דרוש על התורה (עמ' כג, ד"ה ועוד נתנה): הבא ללמוד תורה צריך הכנה מצד רבו, מצד התורה ומצד עצמו- הנותן, המקבל, והדבר המתקבל, ואז תהיה לו התורה כהפקר. כיצד? מצד התורה- שתהיה לו כמים לשתות בצמא את דבריה. מצד רבו, שיהיה מורא רבו עליו כאש להזהר בגחלתם של חכמים. מצד עצמו, להיות כּמִדבַּר שיחשוב עצמו כאילו איננו דבר, כי רק מי שחסר ראוי לקבל תורה. ¹⁰

מהר"ל, דרוש על התורה (עמ' כג, ד"ה ועוד נתנה): כל חלקי התורה הם הפקר לכל- מקרא, משנה ותלמוד. המקרא כּמִדבַּר שלא יוצא אל הפועל כי אי אפשר לקיים מצוות על סמך המקרא לבד. המשנה כמים שאדם מרווה צמאונו, אך איננו מתפרנס לשובע עד החידוד בתלמוד, והפלפול והחידוד הם כאש.

מהר"ל, תפארת ישראל (פי"א עמ' לז, ד"ה ודבר זה): ¹ הדבר המשולש יש בו יושר כי השלישי הוא באמצע- לא נוטה לימין ולשמאל. ² ונתן את התורה לעם משולש כי ישראל ישרים- בני יעקב שנקרא ישורון. ³ על ידי שלישי- משה שמידתו יושר כפי שבתחילת יציאתו עשה דין במיצרי. בחודש השלישי שהוא ממוצע בין חום לקור, וביום השלישי מיום שדיבר עמם ה' כי יש בו סגולת היושר.

מהר"ל, תפארת ישראל (פכ"ה עמ' עו, ד"ה והבן מה): התורה ניתנה דוקא בחודש השלישי כי התורה היא דבר שכלי שאיננו נופל תחת הזמן ⁴ , והזמן מתחלק לשלושה- עבר הווה ועתיד, ה'עתה' הוא השלישי- הממוצע המחבר בין העבר לעתיד, ולכן הוא לא זמן בעצם, ובו ראוי שתינתן התורה. ⁵

מהר"ל, תפארת ישראל (פכ"ה עמ' עו, עמ' אבל במדרש) ⁶ :כשם שגירות צריכה להמתין 3 חודשים עד שתינשא, כך ישראל היו צריכים להמתין 3 חודשים משעת יציאת מצרים ⁷ , כי בפחות משלושה הזמן עדין נחשב כמחובר ⁸ .

מהר"ל, דרוש על התורה (עמ' עמ' כה ד"ה ולכך): בחירה לא שייכת באחד מתוך שתים כי מחצה כרוב, אלא דוקא באחד מתוך שלוש- בחר באחד והותיר את הרוב. לכן כך ניתנה התורה להודיע שהיא מתנה נבחרת- יעקב נבחר בין האבות, ובחר בישראל מתוך כל האומות ואדום ⁹ ועל ידי "משה בחירו" (תהלים 106:23) הנבחר מבין כל הנביאים, והתורה נבחרה מבין נביאים וכתובים, וכל שכן משאר החכמות. וכן ניתנה תורה בזמן הנבחר- זמן ממוצע בין החום לקור. וכן ביום השלישי לפרישתם שהוא נבחר כי יש בו טהרה גמורה.

מהר"ל, תפארת ישראל (פי"ז עמ' נו): לאבות ניתנו מצוות פרטיות הראויות להם לפי מידתם, אך התורה היא הסדר התמידי שאין לו שינוי, והאבות שהם פרטיים יש בהם שינוי, שהרי כשמת אברהם- אין כאן אברהם, ולכן רק עם שהוא כללי יכול לקבל את התורה.

מהר"ל, תפארת ישראל (פכ"ו עמ' פ, ד"ה ובפרק רבי): חז"ל רמזו כאן (בגמ', שבת דף פט א) למה ניתנה התורה במדבר- שמו העצמי חורב כי כולו חורבן ושממה ¹ , לכן זהו מקום מידת הדין, ומזה נגזרו שאר השמות ² - א] ראוי לגזור שם ולצוות את ישראל ³ , ולכן נקרא צין. ב] הקדושה ראויה למדבר כי אין שם דברים חומריים הרחוקים מהקדושה, וזהו קדש. ⁴ ג] אחר שמתו רבים במצרים רצה ה' להרבות אותם ולהקים בניהם תחתם, והמדבר מתאים לכך כי לידה היא מכח מידת הדין ⁵ , וזהו פארן. ד] המדבר הוא מקום דין ומשם ירדה מידת דין לאומות, כי התורה היא המעלה העליונה הקרובה אל ה', והמרחיק אותה מתרחק מה', ולכן ירדה משם שנאה לאומות, וזהו סיני. ה] התורה האלוקית קדמה לעולם הגשמי הטבעי, ולכן ראוי שתנתן במדבר, וזהו קדמות. וי"א ששמו העצמי הוא סיני ונקרא חורב כי ענין המדבר שהוא מקום חורבן, ולפני מתן תורה היו האומות עיקר המציאות, ובמתן תורה כאילו חרב כל העולם וזהו חורב.