רש"י בב"מ פירש שהכוונה ללימוד אומנות להתפרנס ממנה, והקשה המהר"ל שזה לא נרמז ב"והודעת להם". בב"ק (דף ק א) פירש רש"י שהכוונה לתלמוד תורה, והקשה המהר"ל שאמנם בעוד מקומות מצאנו לשון ידיעה כלפי התורה, אך כאן הפסוק כבר פתח "והזהרת...את החוקים ו...התורות".

במשנה בפאה (א א) מנו שלושה סוגי חסד- גמילות חסדים, כיבוד אב ואם והבאת שלום, ופירש המהר"ל בכמה מקומות (כגון בנתיבות עולם, נתיב גמ"ח פ"ב עמ' קנב) שיש כאן חסד מחויב (כיבוד הורים), חסד שאיננו מחויב (גמילות חסדים), והבאת שלום שהיא ממוצעת ביניהם- כי היא קצת מחוייבת מחמת רעת המחלוקת. אולי זו גם כוונתו לחלק כאן.

ככתוב (דברים 13:5)- "אחרי ה'...תלכו", וכוונתו לכאורה למה שדרשו מפסוק זה (סוטה יד א) שעל האדם ללכת אחר מידותיו יתברך, ואז האדם מתדמה ליוצרו, ולכן זו הדרך שהוא מתעלה אחר ה'.

שמעתי ש'לפנים משורת הדין' פרושו- הפְּנִים של שורת הדין, כי עולם חסד יבנה וגם הדין מטרתו להעמיד עולם של חסד, ולכן גם הדין מחייב חסד. ואכן, הגמ' בב"מ שם ממשיכה שירושלים חרבה מפני שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא נהגו לפנים משורת הדין, ונראה שזה פרושו- לקחו את החיצוניות של מידת הדין מבלי להביט על פנימיותה- עולם חסד יבנה. אולי זו כוונה המהר"ל כאן ש"המעשה אשר יעשון" פרושו לפנים משורת הדין- לא כחסד שאיננו מחויב (כפי שפתח בענייני גמ"ח), אלא כדבר המחויב על פי דין.

והוסיף המהר"ל- 'בית חייהם'- כנגד יעקב שלא מת. [ענין זה נתבאר לעיל, בראשית 49:33:1:1 ואילך.] ענייני החסד- כנגד אברהם [שזו מידתו], והדין כנגד יצחק [שמידתו דין].