1)

4 תנאים נאמרו כאן כדי להיות דיין, וצריך ביאור מה עניינם?

1.

נתיבות עולם (נתיב גמילות חסדים פ"ה עמ' קסה, ד"ה וכנגד): צריך למנות דיינים שאין בהם פחיתות ותכונה רעה, ובאדם 4 חלקים- גוף, נפש, שכל וממון. 1 כנגד הגוף צריך "אנשי חיל"- בעל כח שלא מחניף לאחרים. כנגד הנפש צריך "יראי אלוקים" שלא יטה משפט, כי יש מי שמחמת הנפש איננו ירא אלוקים. כנגד השכל צריך "אנשי אמת" כי האמת הוא שכלי. וכנגד הממון צריך "שונאי בצע".


1

הממון איננו האדם עצמו, אבל הוא נכנס בגדר האדם כי ממנו חיותו, ויש מי שממונו חביב עליו מגופו.

2)

בדברים (1:15) פירש רש"י שיתרו אמר 7 מידות (ככתוב שם "חכמים, נבונים וידועים לשבטיכם"), וקשה למה זה לא כתוב כאן?

1.

גור אריה (דברים 1:15): יתרו אמר את ארבעת המידות הכתובות בפסוק כאן, והוסיף "חכמים, נבונים וידועים" (-דברים 1:13), וזה לא נכתב כאן כדי לומר לך שאם לא מצא את כל השבעה, יקחו מה שימצאו. 1


1

גור אריה שם: ומידת "וידועים לשבטיכם" היינו בעלי שם טוב (וכן כתב הרמב"ם בפ"ב מסנהדרין ה"ז שרוח הבריות נוחה הימנו). אמנם נראה ש"יודעים" מלשון מדע, וזה כנגד חכמה בינה ודעת.

שאלות על רש"י

3)

רש"י: ברוח הקודש שעליך: מנין לפרש כך?

1.

גור אריה: לא כתוב 'ואתה תבחר' אלא "תחזה"- מלשון חזון.

4)

רש"י: ברוח הקודש שעליך: בדברים (1:13) כתוב שאמר יתרו "הבו לכם...וידועים לשבטיכם" ופירש רש"י שלפני הוא בא מעוטף בטלית ואיני יודע האם הוא הגון, אבל אתם מכירים בו. וקשה שכאן כתוב שלקחם משה ברוח הקודש שעליו?

1.

גור אריה (דברים 1:13): בתחילה ישראל היו בוחרים אותם, וכל שהיה רוח הקודש מסכים בו, היה משה בוחרו.

5)

רש"י: בעלי הבטחה...ש...יהיו דבריהם נשמעין: למה בעל הבטחה דבריו נשמעים?

1.

גור אריה: מי שאינו עומד בדיבורו הוא שפל בעיני בני אדם ולא מצייתים לדבריו. ועוד- כשיצווה לעשות דבר, לא יסמכו עליו, ויאמרו שאינו מדבר באמת לעשות.

6)

רש"י: ששונאין את ממונם בדין: אם יצא חייב בדין אין זה 'ממונו' ולא עליו נאמר 'שונאים ממונם בדין'?

1.

רמב"ן: לרש"י מדובר על ממון שיכולים להוציא ממנו בדין אע"פ שהוא שלו, כגון כשקנה עבד בלי עדים. 1

2.

רמב"ן: הכוונה שגם אם מישהו הזיק לממונו הוא ידון כהוגן ולא יטה את דינו. 2

3.

גור אריה: מדובר על מי שיצא חייב בדין אפילו לפי טענתו, ולכן הוא לא ראוי להיות דיין, ו'שונאים ממונם בדין' פרושו שאדם האוהב ממון, כאשר יש לו דין עם אחר הוא לא יראה חובה לעצמו. 3 איש זה פסול לדון כי אם הוא אוהב את ממונו, לא יהיה לו לב חזק להוציא ממון מיד חברו כי יחוס עליו. 4


1

הרא"ם הקשה שבאופן כזה יהיה המוחזק נאמן בשבועת היסת לטעון שקנה את העבד, אך הגור אריה דחה דבריו שאין חזקה בדבר שדרכו ללכת מעצמו (היינו 'גודרות', עי' בגמ' ב"ב דף לו א), ולכן צריך עדים או חזקת שלוש שנים. אמנם, הגור אריה מקשה על הרמב"ן שאין חסרון בכך שיצא חייב בדין, כי יש לומר שהוא לא נתן את העבד מעצמו מפני שקיווה שהתובע לא יהיה חצוף לשקר ולכן אין לפוסלו מלהיות דיין.

2

הגור אריה מקשה על דבריו שזה לא נקרא שונא בצע אלא אוהב את הדין והאמת.

3

הרא"ם טען שאם הוא טעה בדין אין פסולו מחמת ממון אלא מפני שאיננו בקי בדין. נראה שכוונת הגור אריה לדחות שאדם טועה בדינו לא מחמת שאיננו בקי אלא כי הוא אוהב את ממונו ולא רואה חובה לעצמו, ולכן רק מי ששונא את ממונה ומצליח לראות חובה לעצמו, הוא הראוי להיות דיין.

4

הגור אריה התקשה לשיטתו שגם אם את ממון עצמו הוא אוהב, אך על ממון חברו לא יחוס וידין דין אמת, ולמה פסלוהו? על כך תירץ שלא יהיה לו לב לחייב את חברו.

7)

רש"י: שרי אלפים...שש מאות...שרי מאות- ששת אלפים...שרי חמשים- שנים עשר אלף. שרי עשרות- ששים אלף: בגמ' (סנהדרין יח א) סיימו- נמצאו בישראל 78,600 דיינים. וקשה שאחרי שמינו 600 שרי אלפים, כבר חסרו 600 מתוך ה-600,000 שעליהם אין למנות שרי מאות? וכן אחרי מינוי 6,000 שרי מאות, אין למנות עליהם 12,000 שרי חמישים ו-60,000 שרי עשרות?

1.

תוספות (סנהדרין דף יח א): נימנו 600,000 איש מבני עשרים עד שישים, ואפשר שהדיינים התמנו מתוך הזקנים שלמעלה משישים שנה. אמנם, את שרי העשרות כן אפשר היה למנות מתוך ה-600,000, כל אחד שר על תשעה. 1

2.

תוספות (סנהדרין דף יח א): לא מדובר כאן על מספר הדיינים אלא על מספר השררות, ומינו בתחילה 60,000 שרי עשרות, ואת 12,000 החשובים שבהם מינו לשרי חמישים, ומתוכם בחרו 6,000 שרי מאות, ו-600 החשובים שבשרי המאות נעשו שרי אלפים. 2

3.

גור אריה: לא חילקו את ישראל לקבוצות של עשר ומתוכם מינו אחד לשופט- כי מנין לך לומר שדוקא אותם אנשים יהיה להם עסק ביחד?! ואין כוונת הכתוב ששֹר עשרה ממונה על עשר, אלא מדובר על ריבוי הדיינים- ממנים אחד מתוך עשר לדיין, אבל כל דיין ממונה על כל ישראל. 3 לכן מינו שרי אלפים- הנבחר שבכל אלף הוא שר האלף, ושרי מאות- אותם אנשים שיש במדרגתם אחד מתוך מאה, וכן שרי חמישים ועשרות, וכל דיין ממונה על כל ישראל ולא על קבוצה מסויימת. 4 לכן שרי האלפים לא ממעטים מחשבון שרי המאות ושרי המאות לא ממעטים משרי החמישים וכן הלאה, 5 כי פרוש שר מאות- שיש במדרגתו אחד מתוך מאה. 6


1

גור אריה: תוספות פירשו ששרי העשרות היו מתוך ה-600,000 שנימנו כי קשה לומר שהיו כל כך הרבה זקנים מעל 60 שבכולם היו התנאים הנדרשים להיות דיינים. אך לדבריהם קשה ששרי עשרות שונים משאר השרים, כי כל שר עשרות ממונה על תשע (והדיין 'מלגאו'- חלק מחשבון העשרות) ואילו שר חמישים ממונה על חמישים (והדיין 'מלבר'- מחוץ למנין החמישים, שהרי החמשים הם עד גיל שישים והדיינים למעלה מגיל שישים), וכן שאר השרים? ומנין לגמרא שלא היו כל הדיינים מתוך השישים ריבוא? עוד קשה מה החידוש במנין הדיינים, לא יתכן שההבדל בין שרי העשרות לשאר השרים הוא החידוש, שהרי חלוקה זו לא מפורשת בגמרא?

2

עי' ברא"ם. לפי"ז היו רק 60,000 דיינים, ומה שכתוב בגמ' שהיו 78,600 דיינים, הכוונה למניין השררות, כי כל שר אלפים היה ממונה על 9 בהיותו שר עשרות, וממונה על 49 בתור שר חמישים [4 מתוכם שרי עשרות גם הם], ועל 99 מצד היותו שר מאה [9 מתוכם שרי עשרות ושר חמישים אחד], ועל 999 מפני שהוא שר אלף [99 מתוכם שרי עשרות, 19 שרי חמישים ו-9 שרי מאות], וכן כולם. מה החידוש במנין הדיינים לפרוש זה? גור אריה: שהדיינים נמנים מלגאו- הדיין הוא חלק מהמספר [שר עשרות ממונה על תשע, והוא משלים לעשרה, וכן שאר הדיינים].

3

יש להעיר מלשון רש"י בדברים (1:15)- "שרי אלפים- אחד ממונה על אלף. שרי מאות- אחד ממונה על מאה".

4

ודברי תוס' שכל שר חמישים היה גם שר עשרות שייכים רק אם כל דיין היה ממונה על אנשים מסויימים, על עשרה הוא היה שר עשרות, ובנוסף הוא היה שר חמישים על עוד 40 איש, אך לגור אריה שר עשרות הוא הנבחר מתוך כל עשרה אנשים (שיש אחד כמותו בכל קבוצה של עשרה), ושר חמישים הוא הנבחר מתוך חמשים (שיש אחד כמותו בכל קבוצה של חמישים), ולכן אי אפשר שלדיין אחד יהיו שתי שררות.

5

תוס' לשיטתם ששר עשרות ממונה על עשרה מסויימים, התקשו שאין למנות שר עשרות על שר חמישים, ולכן היה קושי בחשבון הדיינים, אך לשיטת הגור אריה אין שום קושי כי מינו 60,000 איש שיש כמותם אחד מעשרה, ו-12,000 איש שיש כמותם אחד מחמישים וכן הלאה, אך לא היה דיין שהיה ממונה על קבוצה מסויימת.

6

והוסיף הגור אריה שגם שרי האלפים זקוקים לשרי העשרות, כי גם שר האלפים זקוק לדיין כשהוא תובע את חברו.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים