למה מכת בכורות הייתה בלילה ואילו היציאה עצמה הייתה ביום?
עי' לעיל 12:12:14:1*:.
שאלות על רש"י
רש"י: וה'- הוא ובית דינו: והרי לעיל (12:12) דרשנו 'אני ה'- ולא אחר'?
גור אריה: הכוונה כאן שה' עשה את העיקר- לקח את עיקר נפשם של המצרים, ובית דינו היו טפלים אצלו להכות דבר שאינו עיקר. 1
מי לקה על ידי בית הדין? עי' לעיל 12:12:10:1* מה שנתבאר.
רש"י: וה'- הוא ובית דינו: רא"ם (לעיל 12:12): לגבי סדום (בראשית 19:24) כתוב "וה' המטיר" אע"פ שהמלאכים הם שהפכו את סדום?
גור אריה: המלאכים הפכו את סדום, אבל את המטר הוריד ה' ובית דינו.
רש"י: כל בכור- אף של אומה אחרת: מנין דרשו זאת?
רש"י: כל בכור- אף של אומה אחרת: גם בהתראה (לעיל 11:5) כתוב הנוסח הזה, ולמה שם לא פירש רש"י כך?
גור אריה: למצרים לא היה אכפת במות בכורי אומות אחרות, ולא היה טעם להתרות בהם על כך. 1
גור אריה: שם אפשר לפרש שזה בא לרבות את בכור השבי שלא נזכר שם במפורש.
כעין מה שנתבאר לעיל לגבי בכור השבי (שמות 11:5:1:1). והוסיף הגור אריה שאת בכור השבי לא הזכיר משה בהתראה כי למצרים לא היה אכפת שימותו, אך את בכורי שאר האומות הוא כלל בהתראה (אף שלא היה טעם להזכירם בפרט) כדי שלא יאמרו שהוא לא ידע כיצד תהיה המכה.
רש"י: כל בכור- אף של אומה אחרת: אולי מתו רק בכורי מצרים והפסוק בא למעט שמתו דוקא הבכורים שבמצרים, ונפרש (תהלים 136:10) "למכה מצרים בבכוריהם" שרק בכורי מצרים שבמצרים מתו?
רש"י: כל בכור- אף של אומה אחרת: רש"י כבר פירש כך לעיל (12:12) ולמה כפל כאן?
גור אריה: רש"י כפל כדי לומר לך שלא דרשו זאת ממשמעות "בכור בארץ מצרים" אלא מהריבוי של "כל" 1 .
כפי שנתבאר בשאלה הקודמת.
רש"י: אף פרעה בכור היה: למה לא פירש שהכוונה לבנו הבכור של פרעה?
גור אריה: כשם ש"בכור השבי" פרושו 'השבוי הבכור' כך "בכור פרעה" פרושו 'פרעה הבכור'.
גור אריה: במכילתא דרשו מ"היושב על כסאו" על בן פרעה, ולכן "מבכור פרעה" בא ללמד על פרעה עצמו. 1
והוסיף הגור אריה שמ"אשר בבית הבור" הכתוב אצל בכור השבי לא דרשו דבר, וכן מ"אשר אחר הרחיים" הכתוב אצל בכור השפחה, כי אגב שכתוב כך לגבי בכור פרעה, נכתב כך גם לגבי בכור השבי והשפחה.
רש"י: אף פרעה בכור היה: גם בהתראה לעיל (11:5) כתוב "בכור פרעה", ולמה שם רש"י לא פירש דבר?
גור אריה: רש"י פירש כאן כך מכח הדימוי ל"בכור השבי" 1 , ולכן לעיל (11:5) אין מקור לפרש כך.
גור אריה: כיון שפרעה לא מת, לא היה צורך לומר זאת בהתראה, ורק בשעת מעשה נאמר שהוא עצמו היה בכור ואע"פ כן ניצל כדי שיראה את קריעת ים סוף.
כמבואר בשאלה הקודמת. ואמנם לתרוץ השני דלעיל דרשו מהיתור של "היושב על כסאו" ש"בכור פרעה" הכוונה לפרעה עצמו, לא כתב זאת רש"י לעיל כי רק כאן זה קרוב לפשוטו בגלל הדימוי ל"בכור השבי".
רש"י: אף פרעה בכור היה: בודאי לא מקרה הוא, וצריך ביאור מה זה בא ללמדינו?
מהר"ל, גבורות ה' (פל"ז, עמ' קמ, ד"ה והכה): מצרים בפרט תלויים בכח הבכור, כי הם עובדים לטלה שהוא ראשית המזלות, ולכן בשעה שהשתעבדו ישראל היה מלך מצרים מיוחד בכח מצרים, ולכן גבר על ישראל ביותר. 1
כלומר- כדי שיהיו מצרים אז בשיא כחם, צריך שהמלך יבטא את הדבר שבו יפה כחם של המצרים. למה כחם של מצרים בבכורה? עי' לקמן 12:30:1:1, ועי' לעיל 12:13:6:1** אודות ההבדל בין כח הבכורה של מצרים לבין "בני בכורי ישראל". וע"ע בענין זה לעיל 12:12:15:2, וע"ע מה שנתבאר לעיל 8:22:1:1.
רש"י: ועליו הוא אומר בעבור וכו': הפסוק הזה נאמר לעיל (שמות 9:16) במכת ברד כלפי כל המכות?
רש"י: שהיו שמחין לאידם של ישראל. ועוד, שלא יאמרו יראתנו הביאה: למה נזקק רש"י לשני הטעמים?
גור אריה: בטעם הראשון לבדו אין די, כי מה עשו השבויים שילקו גם הם? ובטעם השני אין די, כי מכת בכורות באה בשביל לגאול את ישראל ולא בשביל להעניש את השבויים ששמחו לאידם של ישראל.
