שאלות על רש"י
רש"י: וכי כבר עשו: היכן משמע שכבר עשו?
גור אריה: "וילכו ויעשו" משמעו- מיד אחרי ההליכה, העשיה.
רש"י: מכיון שקבלו...כאילו עשו: למה ה' מצרף מחשבה טובה למעשה?
מהר"ל, חידושי אגדות (ח"ב עמ' קמא, ד"ה מחשבה, קידושין דף מ א): הבא להטהר מסייעין אותו, ולכן כאילו עשה. ועוד- מפני שהדבר ראוי להעשות נחשב כאילו עשה. 1
אך במחשבה רעה אין מסייעין לו משמים, והדבר לא ראוי להעשות ולכן לא נחשב כאילו עשה. עיי"ש.
רש"י: אף ההליכה מנה הכתוב: מאיזה שינוי בפסוק דרשו כן?
גור אריה: היה צריך לכתוב 'ויצאו ויעשו' ללמד שמיד קיבלו שכר כאילו עשו, וממה שכתוב "וילכו" דרשו שיש להם שכר גם על ההליכה.
רש"י: ליתן שכר להליכה: מה מעלת ההליכה לדבר מצוה?
מהר"ל, דרך חיים (פ"ד מי"ח, עמ' קצז, ד"ה ויש לך): על ידי מעשים טובים אדם מתעלה מהעולם הגשמי להיות אל ה'. לכן שבחו חז"ל את המת בדרכו אל המצוה כי אז הוא מתנועע ומחובר אל ה' יותר ממי שכבר קיים את המצוה. 1
לכאורה הטעם כי אצלו יש את התשוקה אל קיום המצוה. וע"ע במהר"ל בחידושי אגדות (ח"א עמ' נח, ד"ה ולכך סמך, שבת דף קיח ב) למה מעלה זו נאמרה דוקא על מי שמת בדרכו למצוה. אמנם מצאנו חילוקים בזה בדברי המהר"ל, שכן בספר נתיבות עולם (נתיב העבודה פ"ה, עמ' פט, ד"ה במדרש) מבואר שענין שכר פסיעות מצאנו דוקא בהליכה לבית הכנסת כי ה' נמצא שם, והרחוק מדבר ומתנועע אליו על אף ריחוקו, זוהי הדבקות הגמורה. בנוסף מצאנו שגם בהליכה לבית המדרש יש מעלה מיוחדת ככתוב במשנה באבות (ה,יד) שיש שכר להולך ואינו עושה, ופירש שם המהר"ל (דרך חיים עמ' רנג) שהתורה צריכה להמסר מרב לתלמיד ולכן ההליכה היא הכנה גמורה ללימוד, מה שאין כן בשאר מצוות. נמצאנו למידים שיש 3 דרגות בשכר ההליכה- הליכה לבית הכנסת, הליכה לבית המדרש והליכה לדבר מצוה. בענינינו אולי יש לומר שהליכה להקרבת קרבן דומה להליכה לתפילה, שהרי תפילה נקראת 'עבודה'.
רש"י: להגיד שבחן של ישראל: למה זה שבח ישראל?
גור אריה: הייתה סכנה גדולה לשחוט את אלוהי מצרים, אך הם בטחו בה'.
רש"י: עשו- אף משה ואהרן כן עשו: מה החידוש בכך?
גור אריה: הייתי אומר שמשה ואהרון הם הגואלים ולפיכך אינם נגאלים ואינם זקוקים לעשות פסח, ולכן השמיענו הכתוב שהם היו גם נגאלים.
