חגיגה דף יט. א

האם הטובל יכול אחרי טבילתו להחזיק את עצמו למה שירצה?

בשעת טבילתו החזיק לחולין בשעת טבילתו לא החזיק כלום
כשיצא מן המים לגמרי אינו מחזיק למשהו אחר מחזיק למה שירצה
כשעדיין רגליו במים מחזיק למה שירצה [1] מחזיק למה שירצה

מקוה שיש בו מ' סאה בצמצום וירד הראשון וטבל ועדיין רגליו במים [2], וטבל שני,
האם עלתה טבילה לשני?

לענין טומאה וטהרה דאורייתא לענין מעלות דרבנן [3]
לר' פדת, ולישנא קמא דרבה השני טמא לרבנן: השני טמא
לר' יהודה: השני טהור
לאיכא דאמרי דרבה לרבנן: השני טמא
לר' יהודה: השני טהור
השני טהור

שלש גומות של מי גשמים בעליונה ובתחתונה יש עשרים סאה בכל אחת, ובאמצעית ארבעים [4],
ויש חרדלית של גשמים שעוברת ביניהם, האם מטבילים בעליונה והתחתונה?

בעליונה בתחתונה
לר' מאיר מטביל - דאמרינן גוד אסיק מטביל - דאמרינן גוד אחית [5]
לר' יהודה אינו מטביל - דאין גוד אסיק מטביל - דאמרינן גוד אחית

חגיגה דף יט: א

היו רק ב' גומות ובכל אחת יש כ' סאה, האם מטבילים בהן? [תוד"ה בתחתונה].

בעליונה בתחתונה
לר"ת אין מטבילין - דאין מקוה שלם ביניהם
לר"י אין מטבילין מטבילין
-------------------------------------------------

[1] ר' פדת ס"ל שזה מהני רק לר' יהודה, וכמבואר בסמוך.

[2] וכתבו התוס' (בד"ה טבל) שמיירי שעדיין כל גופו לח.

[3] כגון האונן והמחוסר כפורים שצריכים טבילה לקודש ואינם טמאים טומאה דאורייתא, וה"ה לענין שיכול לשנות את חזקתו, כגון שכשטבל החזיק לחולין וכשעדיין רגליו במים שינה את חזקתו לחמור יותר, דמי שסובר שמועיל מה שרגליו במים לענין טבילת השני, מועיל גם לראשון לשנות את חזקתו עדיין, ומי שסובר שלא מועילה הטבילה לשני, ס"ל שלא יכול לשנות את חזקתו.

[4] ובה אין נידון ולכו"ע מטביל. והביאו תוס' (בד"ה בתחתונה) לחכמים שרק באמצעית מותר להטביל.

[5] אכן כתבו התוס' (בד"ה רבי) דבפירוש ר"ח יש שלפי הברייתא הראשונה ר' יהודה סובר בדעת ר"מ דאמרינן רק גוד אסיק אבל לא גוד אחית, ובזה חלק עליו ר' יהודה דהוא להיפך, דגוד אסיק לא אמרינן גוד אחית אמרינן.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף