חגיגה דף ה. א

כיצד מתבאר המאמר של שמואל "זה הממציא לו מעות לעני בשעת דוחקו"? [תוד"ה זה].

מה בא לבאר? ומה הביאור
לרש"י אלעיל קאי, לקרא ד"אם טוב ואם רע" [1] שממציא לעני מעות
רק כשהוא דחוק ונצרך לקנות ביוקר [2]
לתוס' אקרא דהכא
"רעות וצרות"
שתפסו המושל ובא זה ואמר שילוה לו מעות על קרקעותיו ואם לא היה זה בא - המושל היה מיקל בפדיונו

כיצד מתבאר המאמר של רבא "היינו דאמרי אינשי זוזא לעללא לא שכיחא לתליתא שכיח"? [תוד"ה זה].

לעללא לא שכיחא לתליתא שכיח
לרש"י זוז לקנות תבואה (-לעללא) לא שכיח אבל לקנות מעט תבואה לאותו יום מה שתולים בסל שכיח [3]
לתוס' אם היה רוצה לקנות תבואה לאכול אין מביאין לו מעות לתליתא, כשדוחקין אותו למכור משלו כדי שיפדה עצמו - שכיח
-------------------------------------------------

[1] פי', שבא לתת עוד דוגמא שפעמים אדם נשפט על מעשה טוב, משום שתכליתו היא רעה.

[2] דהיינו שלא ממציא לו מעות מיד ובזמן שהיה יכול עוד לקנות מזונות בזול, אלא רק בשעת דחקו וכשאין לו מה יאכל - שאז יצטרך לקנות מזונות אפי' ביוקר, ונמצא שגרם לו שלא יוכל להנות מסכום הצדקה כדבעי דעל מעט אוכל יוציא מעות מרובות.

[3] כלומר מזה שלא נותן לו את המעות מתחילה אלא בשעת דחקו אינו יכול לקנות במעות הרבה תבואה כשהיא בזול, אלא קונה רק בשעת היוקר ולא מספיקה לו הצדקה אלא כדי מזון של יום אחד.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף