[1] שמכהו במקל או שהולך מחמת שמנהיגו בקול. ומשיכה - היינו שמושכו באפסר שלו.

[2] למ"ד דרוכב לחודיה קני, הכי נמי מיירי ברוכב לחודיה. ולשמואל דלעיל דאמר דרוכב לא קני, מיירי ברוכב שמנהיג את הבהמה ברגליו.

[3] פי', מה שיש מהאפסר סביב ראש החמור.

[4] והשאר לא קנה לא זה ולא זה, אלא כל מי שיחזיק בזה יזכה בזה.

[5] דהואיל ויכול למושכה בכח ולנתקה בנתיקה אחת ותבוא אצלו הוא קנה את הכל. ודחתה הגמ' את דבריו, דאע"ג שיכול לנתק - לאו הגבהה היא.

[6] ביארו התוס' (בד"ה משוך), דכיון שהמשיכה של בהמה - דהיינו שע"י המשיכה הבהמה הולכת מעצמה לא שייכת בכלים, לכן יש לדון בזה, אולם אם משך קופה ויש בתוכה כלים, ודאי קני.

[7] דלשון "לקנות" - משמע שאתה תקנה אבל אני איני מקנה לך, וא"כ לא מהני.

[8] כיון שבהמה היא חצר מהלכת - וחצר מהלכת לא קנתה. אכן אם הבהמה כפותה כן מועיל. ואם יועיל מדין משיכה - הרי זה ספקו של ר' אלעזר הנ"ל.

[9] דאמרינן תרי מגו, מגו דאי בעי מפקר נכסיה והוי עני וחזי ליה (לבעה"ב עצמו), ומגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה. ורבנן חולקים וסוברים שאומרים רק אחד מגו, דהיינו אם הוא עני אמרינן מגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה.