1)

TOSFOS DH U'MAR SAVAR DAVAR SHE'EIN MISKAVEN MUTAR (This Dibur belongs after DH 'Ein Portin')

תוס' ד"ה ומר סבר דבר שאין מתכוין מותר

(Summary: Tosfos clarifies the Halachah.)

ושרי אפי' ללבוש.

(a)

Clarification: And one is permitted even to wear it.

והא נמי דתנן דתניא 'מוכרי כסות מוכרין כדרכן' ומוקי בבמה מדליקין (שבת דף כט: ושם) כרבי שמעון דשרי דבר שאין מתכוין ...

(b)

Sugya in Shabbos: And the same applies to the Mishnah (in the last Perek of Kil'ayim) 'Mochrei K'sus Mochrin ke'Darkan' and which the Gemara in (Shabbos, Daf 29b & 30a) establishes like Rebbi Shimon, who permits Davar she'Ein Miskaven ...

התם נמי שרי אף ללבוש, ולא שישאם דוקא על כתיפיו.

1.

Clarification: ... there as well, they are permitted to wear the garment, and are not obligated to drape it over their shoulders.

2)

TOSFOS DH PORTIN LO MI'TEIVAS HA'MUCHSIN

תוס' ד"ה אין פורטין לא מתיבת המוכסין

(Summary: Tosfos connects this with the Chachamim later and reconciles it with the lenient ruling, before reconciling the fact that he may give him a Dinar and accept change with R. Shimon.)

לרבנן דאמרי 'סתם גזילה לא הוי יאוש בעלים' ,א"ש.

(a)

According to the Rabanan: This goes well with the Rabanan who hold (later, on Daf 114a) that 'S'tam Gezeilah is not Yi'ush Ba'alim'.

ומ"מ קתני ד'נותן דינר ויחזיר לו השאר' ...

1.

Implied Question: Nevertheless the Tana says that he gives him a Dinar and he (the tax-collector) gives him change' ...

הואיל ואין ידוע בברור שהם של גזל.

2.

Answer: ... since it is not known for sure that the money is stolen.

ור"ש נמי דאמר 'סתם גזילה הוי יאוש בעלים' ,דהשתא ה"ל יאוש ושינוי רשות, מ"מ אין פורטין ...

(b)

According to Rebbi Shimon: And even according to Rebbi Shimon, who maintains that S'tam Gezeilah havi Yi'ush Ba'alim', in which case it is Yi'ush and Shinuy R'shus, nevertheless, one may not exchange coins ...

משום דדבר מגונה הוא, דתיבה וכיס מיוחדת להצניע שם גזילות שלהם, ודרכן כל שעה להניח שם.

1.

Reason: ... because it is a despicable thing to do, seeing as the box and the purse are designated for discreetly placing in them what they have stolen, and they do this constantly.

3)

TOSFOS DH NODRIN LA'HARAGIM

תוס' ד"ה נודרין להרגים

(Summary: Tosfos clarifies the statement and elaborates.)

בנדרים (דף כח.) מפרש דאמר בשפתיו סתם 'יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם אינם של תרומה! , 'ומחשב בלבו 'היום' ,דאין נאסר אלא אותו יום בלבד.

(a)

Clarification: The Gemara in Nedarim (Daf 28a) explains that with his lips he says 'Ye'asru Kol Peiros she'be'Olam alai, Im Einam shel T'rumah!', whilst in his mind he thinks 'today', so it is only forbidden on that day.

ואע"ג ד'דברים שבלב אינם דברים' ...

(b)

Implied Question: And despite the fact that generally 'Words that are not verbalized are not effective' ...

משום אונסא שרו ליה; הכי מפרש התם ...

(c)

Answer: ... due to the Oneis, the Chachamim permitted it to him - as the Gemara explains there ...

וה"ה שיכול לחשוב בלבו שעה אחת או רגע.

(d)

Clarification (cont.): ... and the same token, one is allowed to think in one's mind 'one hour' or even 'just one moment'.

וכן נוהגים כשהשרים משביעים היהודים הדרים תחתיהם שלא יצאו לדור בעיר אחרת- יכולין לישבע סתם שלא יצאו, ובלבם יחשבו 'היום' ...

(e)

Extension of Clarification: And this is what one customarily does when the princes force the Jews under their jurisdiction to swear that they will not go and live in another town - one is permitted to swear S'tam that one will not leave, and to think in one's mind 'today!'

ואפי' הוא מפרש בשפתיו שלא יצא ממנו כל ימי חייו, יכול להערים ולחשוב בלבו שום תנאי...

1.

Extension of Clarification (cont.): And even if one says with one's lips that he will never leave for the rest of his life, he is permitted to 'cheat' and to think in his mind any condition that he fancies ...

ואם מבטל בשפתיו בלחש, כ"ש דהוי ביטול גמור.

2.

Extension of Clarification (concl.): ... and if he actually negates what he swore with his lips - silently, that is most certainly a valid negation.

113b----------------------------------------113b

4)

TOSFOS DH SHE'LO YIMSHACHENU VEYEITZEI

תוס' ד"ה שלא ימשכנו ויצא כו'

(Summary: Tosfos reconciles this statement with the Sugya in Bava Metzi'a.)

והני תנאי דפרק המקבל (ב"מ דף קיא: ושם) דסברי ד'גזל הכנעני מותר' ...

(a)

Implied Question: The Tana'im in Perek ha'Mekabel (Bava Metzi'a, Daf 111b [See Hagahos ve'Tziyunim]) who hold that 'Gezel Akum is permitted' ...

מוקמי לה להאי קרא לדרשה אחריתי.

1.

Answer: ... learn something else from this D'rashah.

5)

TOSFOS DH YACHOL YIGLOM ALAV

תוס' ד"ה יכול יגלום עליו

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)

פי' בקונטרס 'יכול יניח את הכנעני לכפול ולהוסיף על הלואתו לתבוע מה שלא נתן' .

(a)

Explanation #1: Rashi explains 'We would have thought that one allows the Nochri to double the amount and to add on to the debt even what he did not lend him'.

ותימה לר"י, דאמאי אצטריך קרא להכי? דאטו יפסיד ויניח את הכנעני להטעות את עצמו?

(b)

Refutation: Why do we need a Pasuk to teach us this? Why should he lose and let the Cana'ani trick him?

ונראה לר"י דה"פ ' -יכול יגלום עליו - 'שיטעה את הכנעני ויתן לו פחות ממה שנתן לו, ת"ל "וחשב עם קונהו" .

(c)

Explanation #2: The Ri therefore explains 'Yachol Yiglom alav' to mean - that he is permitted to trick the Nochri and to pay him less than what he gave him; therefore the Torah writes "And he shall reckon with his purchaser".

וכן פי' בערוך בערך 'גלם' -אע"ג דטעות כנעני היה מותר, אסור להטעותו במקום שהכנעני יודע שגוזל ועושה עצמו כלא ידע.

(d)

Support: And so the Aruch explains on the word 'Galam' - even though the error of a Nochri would have been permitted, it would nevertheless be forbidden to trick him there where the Nochri is aware that he (the Yisrael) is stealing from him, but makes out that he is not.

6)

TOSFOS DH HACHI KA'AMINA I DE'KUTI NINHU

תוס' ד"ה הכי קאמינא אי דכותי נינהו

(Summary: Tosfos proves that this is what he thought initially.)

נראה לר"י שכן היה דעתו מתחילה כמו שהשיב להכותי, ולא כמו שהיה הכותי סובר ...

(a)

Clarification: The Ri explains that this was in fact, what Ravina meant to begin with - as he answered the Nochri, and not what the Nochri thought he meant ...

דא"כ, היה סובר דגזל הכותי מותר ...

1.

Reason: ... because otherwise, he would have thought that Gezel Akum is permitted ...

דאין חילוק בין גניבה לגזילה, דבגניבה איכא חילול השם כשידע לבסוף...

2.

Proof: ... since there is no difference between Geneivah and Gezeilah, seeing as by Geneivah too, there is a Chilul Hash-m when he ultimately discovers what the Yisrael did.

וכל הנך שמעתא לא אייתי אלא הנהו דאסרי גזל כנעני ולא מייתי תנאי דהמקבל (שם) דשרי.

3.

Proof (concl.): And the Gemara only cites the Sugyos which prohibit Gezel Akum, and not the Tana'im in 'ha'Mekabel (Ibid.) who permit it.

7)

TOSFOS DH HEICHI MEYA'ASHI

תוס' ד"ה היכי מייאשי

(Summary: Tosfos presents two interpretations of the Kashya.)

היה להם לתבוע בדין את כל אדם העוברים עליהם.

(a)

Explanation #1: They should have taken to a Din Torah whoever passed by them.

אלא ודאי לכך מתייאשים, לפי שבדין אין משלמין להם כלום ...

1.

Explanation #1 (cont.): Only they were certainly Meya'esh due to the fact that, according to the Din they were not obligated to pay them anything ...

משום ד'דינא דמלכותא דינא' .

2.

Reason: ... since 'Diyna de'Malchusa Diyna'.

ובקונטרס פי' 'היכי מייאשי' -כלומר מי הוי יאוש? והא יאוש כדי הוא ולא קני ...

(b)

Explanation #2: Rashi however, explains 'How could they be Meya'esh' to mean - Is it really Yi'ush, seeing as Yi'ush alone is not Koneh?

דאין כאן שינוי רשות, שהרי הן מונחים ברשות הרבים ...

1.

Explanation #2 (cont.): ... bearing in mind that there was no Shinuy R'shus here, since the palm-trees were lying in the R'shus ha'Rabim ...

ושינוי מעשה נמי ליכא, דהשתא נמי )הוי( 'גובי דדיקלי' מיקרו , כדאמר לעיל בהגוזל קמא (דף צו. ושם).

2.

Explanation #2 (concl.): Nor was there Shinuy Ma'aseh, seeing as now too, they were (still) called logs of a date-palm, as the Gemara stated earlier, in 'ha'Gozel Kama' (Daf 96a & 96b).