TOSFOS DH EIRUV PARSHIYOS KASUV KA'AN VE'CHI K'SIV KI HU ZEH A'MILVEH HU DI'CHESIV
תוס' ד"ה עירוב פרשיות כתוב כאן וכי כתיב כי הוא זה אמלוה הוא דכתיב
(Summary: Tosfos presents three different ways of learning the difference between Milveh and Pikadon.)
פי' בקונט' דפסוק זה ד"כי הוא זה" מפרשה אחרת, ד"בואם כסף תלוה את עמי" הוה ליה למיכתב, דהתם קאי ...
Explanation #1: Rashi explains that this Pasuk of "Ki hu Zeh" comes from another Parshah - because it ought to have been written in that of "Im Kesef Talveh es Ami", since that is where it belongs ...
דאי בהך פרשתא דפקדון, בלא הודאה במקצת נמי מחייב.
Proof: ... because, as far as the Parshah of Pikadon is concerned, he is Chayav even without admitting part of the claim.
וטעמא דעקרינן ליה מדוכתא ...
Question: And the reason that we move it from its location is ...
כדמסיק' ומ"ש מלוה? כדרבה ד"אין אדם מעיז פניו" -לכן כופר הכל פטור; אבל בפקדון שלא עשה לו טובה, מעיז ומעיז; הלכך אפי' כופר הכל חייב.
Answer: ... as the Gemara concludes 'Why is Milveh different? Like Rabah, who said that 'A person does not have the Chutzpah to deny everything', which is why someone who does so is Patur; But by a Pikadon, where the owner did not do him any favor, he does (have the Chutzpah). That is why even Kofer ha'Kol is Chayav.
וקשה, דבריש סנהדרין (דף ב: ושם) משמע דאפילו למ"ד 'עירוב פרשיות כתוב כאן' לא עקרינן ליה לגמרי מפקדון -לענין שלשה ומומחין?
Question: At the beginning of Sanhedrin (Daf 2b and 3a) it implies that even the opinion that holds 'Eiruv Parshiyos are written here we do not uproot it completely from Pikadon - with regard to 'three' (Dayanim) and 'experts'?
ומיהו יש לדחות דלענין מודה מקצת דאיכא טעמא, עקרינן ליה מפקדון לגמרי, אבל לענין שלשה ומומחין דליכא טעמא, קאי א'תרוייהו.
Answer: One can however, answer with a Dochek, that regarding 'Modeh be'Miktzas', where there is good reason, we do indeed uproot it from Pikadon completely, but with regard to 'three' and 'experts', where there is not, the Pasuk refers to both.
אבל קשה, דבפרק השואל (ב"מ דף צז:) גבי הא דמוקי מתניתין דהתם כשיש עסק שבועה ביניהם, ומוקי 'רישא בתרתי וסיפא בתלת' ,משמע דלא מחייב שבועה אלא א"כ יש חדא דקמודה? ...
Question #1: In Perek ha'Sho'el (Bava Metzi'a, Daf 97b, See Tosfos there 98a DH 'Mashkachas'), in connection with the Gemara, which establishes the Mishnah there 'where there is a Shevu'ah between them', and it establishes the Reisha by two cows and the Seifa by three, it implies that one is only Chayav a Shevu'ah if there is one cow to which he admits? ...
והתם כרבי חייא בר יוסף, דקאמר בתר הכי 'לרמי בר חמא - ' אלמא דלא מחייב רבי חייא בר יוסף בלא הודאה מקצת, אלמא לא עקר לגמרי "כי הוא זה" מפקדון?
Question #1 (cont.): ... and that Sugya goes according to Rebbi Chiya bar Yosef, since it says afterwards 'According to Rami bar Chama'. So we see that Rebbi Chiya bar Yosef is not Mechayav a Shevu'ah without a partial admission, and that "Ki hu Zeh" is not totally precluded from Pikadon?
ועוד, דבכמה משניות משמע דלא מתחייב בפקדון אלא במודה מקצת? ...
Question #2: Furthermore there are many Mishnayos which imply that one is only Chayav a Shevu'ah by Pikadon, when there is a partial admission? ...
כי ההיא דשבועות (דף מג.) ד'סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה' ...
Example #1: ... such as the case cited in Shevu'os (Daf 43a) of 'Sela Hilvisani u'Shetayim Hayah Shaveh' ...
וכן ההיא ד'מנורה בת עשרה ליטרין' (שם), וההיא ד'עשר גפנות טעונות מסרתי לך' (שם דף מב:) ובהניזקין (גיטין דף נא. ושם) גבי 'שני כיסין קשורים מצאת לי' ,דמחייבינן מודה מקצת ופטרינן כופר הכל, אע"ג שלא עשה לו שום טובה ...
Examples #2, #3 &4: ... and the case there of 'A Menorah of Asarah Litrin, that of 'Eser Gefanos Te'unos Masarti l'cha' (Ibid, Daf 43b) and the case in 'ha'Nizakin' (Gitin, Daf of 'Sh'nei Kisin Kshurim Matzasa li' (in Gitin, Daf 51a & 51b), where the Gemara declares Modeh be'Miktzas Chayav and exempts Kofer ha'Kol, even though he (the owner) did not do him any favors ...
ובפרק שני דכתובות (דף יח. ושם) ובשבועת הדיינים (שבועות דף מב.) פטרינן 'מנה לאביך בידי והאכלתיו פרס' במגו דאי בעי כופר הכל משום ד'בבנו מעיז' ...
Question #2 (cont.): ... and in the second Perek of Kesuvos (Daf 18a & 18b) and in 'Shevu'as ha'Dayanim' (Shevu'os, Daf 42a) the Gemara exempts from a Shevu'ah a case of 'Manah le'Avhicha be'Yadi ve'Ha'achaltiv P'ras' with a Migu that he could have denied it all, seeing as a person does have Chutzpah when confronting the owner's son ...
ולפירוש הקונטרס אדרבה, כופר הכל נמי ה"ל לחיובי התם? וכן בפ"ק דב"מ (דף ד:) בשמעתא ד'הילך' גבי 'סלעין דנרין ?'
Question #2 (concl.): ... whereas according to Rashi, on the contrary, where he denied everything too, he ought to be Chayav there, as he ought to be in the first Perek of Bava Metzi'a (on Daf 4b) in the Sugya of 'Heilech' in connection with 'Sela'in Dinrin'?
ומפרש ר"ת דה"ק -דכי כתיב "כי הוא זה" א'מלוה נמי הוא דכתיב, דבעינן הודאה בהדי שבועה דכפירה, והכי נמי בעינן הודאה בהדי שבועה דנאנסו ...
Explanation #2: Rabeinu Tam therefore explains that when the Torah writes "Ki hu Zeh", it refers to Milveh as well, inasmuch as there too, one needs an admission together with the Shevu'ah of denial, and so too, does one need an admission together with the Shevu'ah of Ne'ensu.
אבל כפירה לא בעינן בהדי ד'נאנסו' ...
Explanation #2 (cont.): .. although a denial is not necessary together with that of 'Ne'ensu' ...
דבאותו ענין דקאי "כי הוא זה" א'מלוה, קאי נמי א'פקדון, וכי היכי דמלוה מחייב א'שתי פרות לחוד -חדא דהודאה וחדא דכפירה, מחייב נמי א'פקדון א'שתי פרות חדא דהודאה וחדא דנאנסו.
Explanation #2 (cont.): ... because in the same circumstances as "Ki hu Zeh" applies to Milveh it also applies to Pikadon, so that just as Milveh is Chayav with just two cows - one which he admits, the other, which he denies, so too, with regard to Pikadon is he Chayav with two cow ... .
אבל רבי חייא בר אבא ורמי בר חמא בעו שלש פרות, חדא דהודאה וחדא דכפירה וחדא דנאנסו -ד"כי הוא זה" א'פקדון דוקא כתיב ולא אמלוה.
Explanation #2 (concl.): But Rebbi Chiya bar Aba and Rami bar Chama require three cows, one which he admits, one which he denies and one where he claims 'Ne'ensu'.
והא דבעיא כפירה והודאה במלוה ...
Question: And the reason that one requires denial and admission in the case of Milveh ...
שמא ב'מה מצינו' ילפינן מפקדון ...
Answer: ... may well be because we learn it with a 'Mah Matzinu' from Pikadon.
אע"ג דלענין 'שלשה' ו'מומחין' לא ילפינן מלוה מפקדון במסכת סנהדרין (דף ב: ושם), למאן דלית ליה עירוב פרשיות...
Implied Question: Even though, in Maseches Sanhedrin (Daf 2b & 3a) we do not learn Milveh from Pikadon with regard to 'Sheloshah' and 'Mumchin' - according to those who do not hold of Eiruv Parshiyos ...
לענין 'מודה מקצת' מסתבר למילף טפי ...
Answer: Regarding 'Modeh be'Miktzas' it is more logical to say that we do (learn Milveh from Pikadon) ...
והוא הדין דבפקדון מחייב בכפירה והודאה לחוד בלא 'נאנסו' ,אבל ב'נאנסו' בלא "כי הוא זה" לא מחייב ...
Answer (cont.): And similarly by Pikadon one is Chayav for Kefirah and Hoda'ah without 'Ne'ensu', although for 'Ne'ensu' without "Ki hu Zeh" he will not be Chayav ...
דהכי משמע ליה פשטיה דקרא לאצרוכי "כי הוא זה" בהדי 'נאנסו,' ולא 'נאנסו' בהדי "כי הוא זה" .
Reason: ... since he understands the simple explanation of "Ki hu Zeh" to mean that "Ki hu Zeh" goes together with 'Ne'ensu', but not vice-versa.
אבל כופר הכל פטור לכ"ע בכל מקום, אפילו במקום שיכול להעיז...
Answer (concl.): However Kofer ha'Kol is Patur from a Shevu'ah under all circumstances, even there where he is able to confront the claimant with Chutzpah ...
דגזירת הכתוב הוא "כי הוא זה" דוקא, ולא כופר הכל!
Reason: ... because it is a Gezeiras ha'Kasuv - specifically "Ki hu Zeh", but not Kofer ha'Kol!
והא דקאמר 'מ"ש מלוה?' מפרש ר"ת -מאי טעמא דמלוה? פירוש [מאי] טעמא דמודה מקצת חייב, ולא מהימן במגו דאי בעי כפר הכל ... ?
Explanation #2 (cont.): And when the Gemara asks 'Mai Sh'na Milveh', says Rabeinu Tam, it means to ask why Modeh be'Miktzas is Chayav; Why is he not believed with a Migu, since he could have denied everything? ...
והוי כי ההוא דסוף כל הנשבעין (שבועות דף מח:) גבי 'נשבעין שלא בטענה' דקאמר 'מאי שנא הני' ופירוש 'מאי טעמא דהני? . '
Precedent: ... and it is akin to the Gemara at the end of 'Kol ha'Nishba'in' (Shevu'os, Daf 48b) where, in connection with the case of 'Nishab'in she'Lo be'Ta'anah', the Gemara asks 'Mai Sh'na Hani' - by which it means 'Mai Ta'ama de'Hani?' ...
ומה שכתוב בספרים 'גבי מלוה הוא דאיכא למימר הכי, אבל בפקדון מעיז ומעיז' ,לא גריס ליה רבינו תם ...
Text: ... and as for the wording 'Gabi Milveh hu de'Ika Lemeimar Hachi, Aval be'Pikadon Me'iz u'Me'iz!', Rabeinu Tam erases it from his text ...
ובספרים ישנים ליתא.
Proof: In fact, it does not appear in the original texts.
והא דאמר בסוף 'המוכר את הבית' (ב"ב דף ע:) גבי 'המפקיד אצל חבירו בשטר' ' -אילו אמר 'נאנסו' לאו שבועה בעי? , 'דמשמע ד'נאנסו' לחוד בלא הודאה כלל מחייב שבועה?
Implied Question: When the Gemara states at the end of 'ha'Mocher es ha'Bayis' (Bava Basra, Daf 70b & 71a) in connection with 'ha'Mafkid Eitzel Chavero bi'Sh'tar' - If he would claim 'Ne'ensu', would he not require a Shevu'ah?', implying that 'Ne'ensu' on its own without any admission is Chayav a Shevu'ah?
אור"ת, דההיא שבועה דרבנן, שנתקנה קודם שבועת היסת, כי הנהו דפרק הכותב (כתובות דף פז:) 'הפוגמת כתובתה' ואינך, דסבר רמי בר חמא שבועה דאורייתא, ומסיק 'אלא מדרבנן' .
Answer: Rabeinu Tam explains that the Shevu'ah there is mi'de'Rabanan, instituted before a Shevu'as Heses, similar to the case of Shevu'ah in Perek ha'Kosev (Kesuvos, Daf 87b) in connection with a woman who receives half her Kesubah, and the other cases mentioned there, where Rami bar Chama initially thought that they are mi'd'Oraysa, but the Gemara concludes that they are mi'de'Rabanan.
והא דתנן בפרק השואל (ב"מ דף צז:) 'זה אומר שאולה וזה אומר שכורה, ישבע' .ופריך בגמרא 'ואמאי, מה שטענו לא הודה לו'? ...
Implied Question: ... and when, in connection with the Mishnah in Perek ha'Sho'el (Bava Metzi'a, Daf 97b), which rules 'Zeh Omer "She'ulah", ve'Zeh Omer "Sechurah", Yishava', the Gemara asks 'Why is that, seeing as 'What the one claims, the other does not admit?' ...
והך פירכא ליתא אליבא דרב נחמן, דמוקמא התם מתני' אליביה - 'כשיש עסק שבועה ביניהם ,ורישא בתרתי וסיפא בתלת, או רישא בתלת וסיפא בארבע, ויש כאן 'מה שטענו הודה לו' ,אלא לרב הונא ...
Clarification: And this Pircha does not go according to Rav Nachman, according to whom the Gemara there establishes the Mishnah when there is a Shevu'ah between them, and that the Reisha speaks where there are two cows and the Seifa where there are three, or the Reisha speaks where there are three cows and the Seifa, where there are four, in which case he does admit to part of the claim, but according to Rav Huna ...
ורב יהודה פריך דליכא אלא הך דשאלה ושכירות? ומשני 'ע"י גלגול' דכדרכה מתה
Implied Question (concl.): And Rav Yehudah asks that there is only that of She'eilah and that of Sechirus? And the Gemara answers via Gilgul - based on the Shevu'ah that it died naturally ...
ההיא שבועה נמי מדרבנן, דמדאורייתא לא מחייב, כיון דאין כאן הודאה.
Answer: ... that Shevu'ah too, is mi'de'Rabanan; but min ha'Torah, he is not Chayav, since there has been no admission.
ומיהו בין לפ"ה ובין לפי' ר"ת קשה מהא דאמרינן בפ' כל הנשבעין (שבועות דף מה: ושם) ד'אם שכרו בלא עדים, מתוך שיכול לומר "לא שכרתיך מעולם" ,יכול לומר "שכרתיך ונתתי לך שכרך" . '
Question: According to both Rashi and Rabeinu Tam however, there is a Kashya from the Gemara in Perek Kol ha'Nishba'in (Shevu'os, Daf 45b & 46a) which states that if Reuven hired Shimon without witnesses, since he is able to claim that he did not hire him at all, he is believed to say that he hired him and paid him ...
ופריך 'אלא שבועת שומרים דחייב רחמנא היכי משכחת לה? מתוך שיכול לומר "להד"ם, " יכול לומר "נאנסו ' ? " ...
Question (cont.): ... and the Gemara then asks under what circumstances the Torah is then Mechayev a Shevu'ah by Shevu'as Shomrim, because - since he is able to claim 'Lo Hadam' (a denial that he received anything), he is believed to claim 'Ne'ensu'?
והשתא לפירוש ר"ת א'הייא קאי ...
Question on Rabeinu Tam: Now, according to Rabeinu Tam to which object does the Kashya refer ...
אי אההיא דהודאה קאי, אי אמר 'לא היו דברים מעולם' ,א"כ היה כופר הכל, ואין זה מגו ...
Question on Rabeinu Tam (cont.): ... if it is to the one that he admits, then, had he said 'Lo Hadam', he would be a Kofer ha'Kol, in which case there is no Migu ...
דאל"כ ליפרוך א'כל מודה מקצת ד'ליפטר במגו דאי בעי כופר הכל?'
Reason: ... because if that was not the case, one could ask that every Modeh be'Miktzas should be Patur with a Migu that he could have been Kofer ha'Kol ...
ואי אההיא ד'נאנסו' קאי, כי קאמר נמי 'להד"ם' ,מחייב שבועה, כיון דאיכא כפירה והודאה?
Question on Rabeinu Tam (concl.): ... whereas if it refers to the object where he claims 'Ne'ensu', when he says 'Lo Hadam', he is Chayav a Shevu'ah, seeing as there is Kefirah and Hoda'ah?
ולפי' הקונטרס נמי דליכא הודאה, כי אמר א'ההיא ד'נאנסו' נמי 'להד"ם' בעי שבועה, דהא מחייב שבועה בפקדון א'כופר הכל? ...
Question on Rashi: And according to Rashi too, where there is no Hoda'ah, even if he were to claim on the object of 'Ne'ensu' 'Lo Hadam' he would require a Shevu'ah, seeing as one is Chayav a Shevu'ah by a Pikadon when one is Kofer ha'Kol ...
ואי הוה אמרינן דלרבי יוחנן ולרמי בר חמא לא מחייב א'פקדון א'כפירה והודאה בלא נאנסו, הוה ניחא, דפריך לה התם.
Refuted Answer: If however, we were to say that Rebbi Yochanan and Rami bar Chama are not Mechayev by a Pikadon on Kefirah ve'Hoda'ah without Ne'ensu, the Kashya would he justified.
אבל לא יתכן כלל, דע"כ על כפירה והודאה לחוד מחייב אפילו א'פקדון, כדמוכח במשניות טובא בההיא ד'סלע הלויתני' ו'מנורה' ו'עשר גפנים.'
Refutation: One cannot say that however, since one is definitely Chayav on Kefirah and Hoda'ah alone without Ne'ensu, as is evident from many Mishnayos - such as that of 'Sela Hilvisani' and 'Menorah' and 'Eser Gefanim' (which Tosfos quoted earlier in the Dibur).
ואע"ג דמוקמינן מתניתין ד'השואל' בכמה פרות, אע"ג דלא מתני במתני' ...
Refuted Answer: ... And even though the Gemara established the Mishnah in 'ha'Sho'el' where there are many cows, even though the Tana did not mention this in the Mishnah ...
הנהו לא מסתבר לאוקמי הכי ...
Refutation: ... it is not logical to establish those Mishnayos in the same manner.
וכן בהלואה דילפינן מפקדון גבי 'סלעים דנרים' ובשבועות גבי 'סלע הלויתיך' .
Refuted Answer (cont.): And the same applies to Halva'ah which we learn from Pikadon by 'Sela'im Dinrim' and in Shevu'os, by 'Sela Hilvisicha'.
ונראה כפירוש ריב"א דמפרש 'כי כתיב "כי הוא זה" ,א'מלוה הוא דכתיב' -והלכך בפקדון נמי לא מוקמינן ליה אלא בטענה דשייכא במלוה, דהיינו בכפירה והודאה, אבל טענת נאנסו לא ...
Explanation #3: The correct explanation therefore, is that of the Riva who explains 'When the Torah writes "Ki hu Zeh" it writes it with regard to Milveh' - Consequently, by Pikadon as well, we only establish it with regard to a claim that applies to a loan - by Kefirah and Hoda'ah, but not by 'Ne'ensu'.
והכי קאמר -מאי שנא טענה דשייכא במלוה מטענת נאנסו? ומסיק 'כדרבה. ' ...
Explanation #3 (cont.): The Gemara then means to ask - What is the difference between the claim that applies to Milveh and 'Ne'ensu'? And it answers 'Like Rabah'.
'וגבי מלוה הוא דאיכא למימר הכי' -כלומר בטענה השייכא במלוה כגון כפירה והודאה, דאין מעיז פניו לכפור במידי דידע בה חבריה...
Explanation #3 (cont.): ... 'And it is in connection with Milveh that one can say this' - meaning a claim that applies to Milveh - Kefirah and Hoda'ah, because a person does not have the Chutzpah to deny what his friend knows ...
'אבל בפקדון' -כלומר טענה השייכא בפקדון כגון נאנסו, דלא ידע ביה חבריה, מעיז ומעיז...
Explanation #3 (cont.): ... whereas by Pikadon' - a claim that applies to Pikadon, such as Ne'ensu' about which his friend does not know, he will indeed have the Chutzpah (and deny) ...
ומחייב בלא הודאה, דאם כופר הכל היה פטור, במקצת נמי יפטר במגו דאי בעי כפר הכל ...
Explanation #3 (cont.): ... and he is Chayav even without Hoda'ah, because if Kofer ha'Kol would be Patur, then Kofer be'Miktzas would also be Patur with a Migu because he could have denied it all ...
ומיהו בטענות כפירה אפילו במקום שיכול להעיז, פטור...
Explanation #3 (concl.): But there where he denies the claim completely, he is Patur even where he is able to answer with Chutzpah,
דגזירת הכתוב היא.
Reason: ... because it is a Gezeiras ha'Kasuv].
והשתא ניחא ההיא ד'כל הנשבעין' -דקאמר 'מתוך שיכול לומר "להד"ם" ,יכול לומר "נאנסו" ...
Conclusion: Now the case in 'Kol ha'Nishba'in' is in order - when it says 'Since he can say "Lo Hadm, he is believed to say 'Ne'ensu' ...
אע"ג דאין זה מגו לגמרי -דהאי חשוב העזה והאי לא חשוב, דבהאי ידע ובהאי לא ידע ...
Implied Question: ... even though it is not a real Migu - since the former (which the owner knows) is considered a Chutzpah, but not the latter (which he doesn't) ...
מכל מקום מדמה ליה למגו דלעיל, דההוא נמי לאו מגו הוא ...
Answer: The Gemara nevertheless compares it to the Migu above, which is also not a real Migu ...
דניחא ליה למימר טפי 'שכרתיך ונתתי לך שכרך' דחושבו טועה משום דטרוד בפועליו, ולא כמשקר במזיד, ממאי דנימא 'לא שכרתיך מעולם' ,דליכא למיתלי בטרוד בפועליו.
Answer (cont.): Since he prefers to say 'I hired you and paid your wages' which he considers a mistake because he is busy dealing with his laborers and not a deliberate lie, than 'I never hire you to begin with', which one cannot ascribe to being busy with his laborers ...
וההיא דח"ה (ב"ב דף לו.) גבי 'הנהו עיזי דאכלי חושלי בנהרדעא, דיכול לטעון עד כדי דמיהם במגו שיכול לומר 'לקוחים הן בידי' ...
Implied Question #1: ... and as for the case in 'Chezkas ha'Batim' (Bava basra, Daf 36a) in connection with 'Those goats that ate pounded grain in Neherda'a', where he (the owner of the grain, who seized them as payment) is able to claim up to the value of the goats, with a Migu that he could have said that he purchased it (See Hagahos ve'Tziyunim) ...
ובפ"ב דכתובות (דף טו:) גבי 'שדה זה של אביך היה ולקחתיו ממנו,' דאפילו טענו הבן שהיה של אביו אלא שאין לו עדים, מהימן לומר 'לקחתיו' במגו שיכול לומר 'לא היה של אביך מעולם' ,אע"ג דבהאי ידע ובהאי לא ידע ...
Implied Question #2: ... and in the second Perek of Kesuvos (Daf 15b) in connection with 'This field belonged to your father and I purchased it from him', where, even if he (the son?) claims that it belonged to his father but he has no witnesses, he is believed to say that he purchased it with a Migu that he could have said that it never belonged to his father, even though he was aware of the former but not of the latter ...
לא דמי למידי דכפירה, דלכפור ודאי אינו מעיז במידי דידע ביה חבריה ...
Answer: ... they are not comparable to a denial, since he will certainly not have the Chutzpah to deny something that the claimant knows (to be false) ...
והנהו דהתם לאו מידי דכפירה נינהו.
Answer (cont.): ... and both of those cases are not cases of denial.
ומיהו ההיא דהשואל קשה לפירושו -דמשמע דר' חייא ב"ר יוסף נמי בעי הודאה בהדי נאנסו, דמוקי רישא בתרתי וסיפא בתלתא?
Question: The (above-mentioned) case of 'ha'Sho'el' however poses a Kashya on the Riva - since it implies that Rebbi Chiya bar Yosef too, requires Hoda'ah together with 'Ne'ensu', seeing as it establishes the Reisha where there are two cows and the Seifa where there are three? ...
אם לא נאמר סוגיא דהתם לא כר' חייא בר אבא ולא כר' חייא ב"ר יוסף.
Answer: ... unless we say that that Sugya goes neither like like Rebbi Chiya bar Aba nor like Rebbi Chiya b'Rebbi Yosef.
וא"ת, למאן דבעי שלש פרות, ליפטריה במגו דאי בעי אמר 'נאנסו' א'ההיא דכפירה?
Question: According to the opinion that requires three cows, why is he not Patur because he could claim 'Ne'ensah' on the cow that he denies?
וי"ל, כגון דההיא דכפירה קמן.
Answer: It speaks where the cow that he denies is actually in front of us.
וא"ת, דליפטריה במגו דאי בעי מודה בה, וא'ההיא דטען דמתה בפשיעה יכפור ובאידך נאנסה, דהשתא ה"ל בההיא דמודה בה 'הילך' ופטור משבועה?
Question: Why is he not Patur with a Migu that he could have admitted to it, deny the one that he claimed died, and 'Ne'ensah' on the third one, since then the one to which he admits is 'Heilech', which is exempt from a Shevu'ah?
לאו פירכא היא דאם הילך הוא, א"כ ה"ל כופר הכל ואין אדם מעיז.
Answer #1: This is not a Kashya, since if it is 'Heilech', then he is Kofer ha'Kol - and a person does nor have the Chutzpah ... .
אי נמי, כגון דההיא דקיימא קמן עדיפא ואין רוצה להודות בה.
Answer #2: Alternatively, it speaks where the one that is standing in front of us is better, and he does not want to admit on it.
ואין להקשות יהא נאמן במגו דאי בעי אמר 'להד"ם' נמי א'ההיא דנאנסו ...
Refuted Question: Nor can one ask that he ought to be believed with a Migu because he could also have claimed 'Lo Hadam' on the one on which he claimed 'Ne'ensah' ...
דבריש כל הנשבעים (שבועות דף מה:) משני לה 'דאפקיד ליה בעדים או בשטר' .
Refutation: ... since at the beginning of 'Kol ha'Nishba'in' (Shevu'os, Daf 45b) the Gemara explains that the owner deposited it by him with witnesses or with a Sh'tar.
TOSFOS DH CHAZAKAH EIN ADAM ME'IZ
תוס' ד"ה חזקה אין אדם מעיז
(Summary: Tosfos mentions that there are references.)
הכל מפורש בכמה מקומות.
References: This is explained in many places throughout Shas (See Hagahos ve'Tziyunim).
107b----------------------------------------107b
TOSFOS DH AD SHE'YISHLACH BO YAD
תוס' ד"ה עד שישלח בו יד
(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya on the previous Daf.)
והא דקתני לעיל (דף קו.) 'והעדים מעידים אותו שגנבו, משלם תשלומי כפל' ...
Question: And when the Tana said earlier (on Daf 106a) that if the witnesses testify that he stole it, he pays double ...
היינו ששלח בו יד.
Answer: ... that speaks where he used it.
TOSFOS DH HO'IL VEYATZA YEDEI BA'ALIM BI'SHEVU'AH RISHONAH
תוס' ד"ה הואיל ויצא ידי בעלים בשבועה ראשונה
(Summary: Tosfos clarifies the statement and explains the Chidush.)
דאע"ג שהודה שלשקר נשבע...
Implied Question: Because even though he admitted that he swore falsely ...
אין חייב מן הדין לישבע פעם שניה שנגנב, דהוי כמו שחוזר וטוען ...
Answer: He is not Halachically obligated to swear a second time that it was stolen, since it would be akin to presenting a new argument ...
אלא נאמן שלא בשבועה לומר שנגנב, במגו דאי בעי אמר באמת נשבעתי, והיה פטור.
Answer (cont.): But he is believed without a Shevu'ah to say that it was stolen with a Migu that he could have claimed that he swore correctly, in which case he would have been Patur.
והא קמ"ל , אע"ג שמושבע מפי ב"ד - כגון שטענו בפני ב"ד אחר שלא היו יודעים שנשבע כבר קודם, והשביעוהו עתה, דפטור...
Chidush: And the Tana is coming to teach us that even though it is Beis-Din who make him swear - there where he claimed in another Beis-Din, who, unaware that he had already sworn previously, made him swear again, he is Patur (from Kefel) ...
כיון שמן הדין לא היה לו לישבע.
Reason: ... since Halachically, he ought not to have sworn.
TOSFOS DH VE'SHALACH BO YAD PATUR
תוס' ד"ה ושלח בו יד פטור
(Summary: Tosfos reconciles this statement with the Sugya earlier which renders him Chayav and elaborates.)
והא דאמר לעיל 'והעדים מעידים אותו שאכלו, משלם תשלומי כפל' ...
Implied Question: And the Gemara which ruled earlier (on Daf 106b) that if witnesses testify that he ate it, he is Chayav to pay Kefel ...
צ"ל כגון שאכלו לאחר שבועה.
Answer: ... must be speaking where he ate it after having sworn.
ונראה דדוקא קאמר 'ושלח' ,דגזירת הכתוב היא, כדקאמר "אם לא שלח" ' ,הא שלח, פטור' .
Clarification: It seems that he specifically says 've'Shalach ... ' , since it is a Gezeiras ha'Kasuv, as the Torah writes "Im Lo Shalach" - 'ha Shalach, Patur' ...
אבל כופר בפקדון, אע"ג דאמר רב ששת לעיל 'הכופר בפקדון, נעשה עליו גזלן, כפל מיהא מחייב ...
Clarification (cont.): ... but someone who denies a Pikadon, even though Rav Sheishes said earlier (on 105b) 'ha'Kofer be'Pikadon, Na'aseh alav Gazlan', he is nevertheless Chayav Kefel ...
דהא דקאמר 'נעשה עליו גזלן' היינו להתחייב באונסין.
Reason: ... because when he said 'Na'aseh alav Gazlan', that is merely to render him liable for Onsin.
TOSFOS DH VE'HA'LO SHALOSH SHEVU'OS MASHBI'IN OSO
תוס' ד"ה והלא שלש שבועות משביעין אותו
(Summary: Tosfos justifies the need for all three Shevu'os.)
וצריך כולהו -דאי נשבע 'שלא פשעתי' ,אכתי חיישינן שמא ברשותו הוא, ובאמת נשבע...
Clarification: All of them are necessary - because if he were to swear that he was not negligent, we would still suspect that it was still in his possession and that he swore truthfully ...
וכשנשבע 'שאינה ברשותו' ,איכא למיחש שמא שלח בה יד ומתחייב, אע"פ שלא פשע ואינה ברשותו.
Clarification (cont.): And when he swears that it isn't, we still suspect that he may have used it, in which case he will be Chayav, even though he was neither negligent nor is the article in his possession.
TOSFOS DH MAI LA'AV SHE'LO SHALACHTI ETC
תוס' ד"ה מאי לאו שלא שלחתי כו'
(Summary: Tosfos comments that the Gemara could have presented the same Shakla ve'Tarya according to Rebbi Chiya b'Rebbi Yosef.)
ה"נ ה"מ לאותובי לרבי חייא בר יוסף -ולימא 'מאי לאו [שלא] שלחתי' דומיא ד'לא פשעתי? ,'ולשנויי 'לא, דומיא ד'אין ברשותי'! .
Clarification: The Gemara could equally well have asked on Rebbi Chiya bar Yosef - 'Isn't "Lo Shalachti" similar to "Lo Pashati?", and answered 'No, it is similar to "Ein bi'Reshusi" !'.
TOSFOS DH MAH SHEVU'AH SHE'LO PASHA'TI BAH KI MEGALYA MILSA DE'PASHA BAH PATUR
תוס' ד"ה מה שבועה שלא פשעתי בה כי מגליא מילתא דפשע בה פטור
(Summary: Tosfos explains why this is.)
דהא מהכא דרשינן 'טוען טענת גנב' -מדכתיב "אם לא ימצא הגנב, אלא הוא עצמו גנבו...
Reason: Since it is from here that we learn the Din of To'en Ta'anas Ganav - Since the Torah writes "Im Lo Yimatzei ha'Ganav", only he himself stole it
וזה שפשע בה, לא גנבו.
Clarification: Whereas the one who was negligent with it, did not steal it.
TOSFOS DH K'GON SHE'TAA'UN TA'ANAS GANAV VE'CHAZAR VE'TA'AN TA'ANAS AVAD
תוס' ד"ה כגון שטוען טענת גנב וחזר וטען טענת אבד
(Summary: Tosfos clarifies the case and elaborates.)
ואיפכא לא מצי למימר, דאם כן, לא מיחייב כפל...
Clarification: The opposite is not feasible, because then he would not be Chayav Kefel ...
כדאמר לעיל- 'שכבר יצא ידי בעלים בשבועה ראשונה' .
Source: ... as the Gemara said earlier - 'Since he has already fulfilled his duty vis-a-vis the owner with the first Shevu'ah'.
והכי פירושו ' -וחזר וטען טענת אבד' ואומר 'מה שנשבעתי שנגנב, לא כי, אלא אבד, והיה לי לישבע שאבד' .
Explanation: And what the Gemara means is - that he then retracts and claims that the article got lost and says that when he swore that it was stolen, that was not correct, because in reality, it was lost, and that that is what he should have sworn.
אבל אין לפרש שאמר אחר שבועה אבד ...
Refuted Explanation: The Gemara cannot have meant that it got lost after he swore ...
שא"כ, לא ה"מ למפטר נפשיה באבד...
Refutation: ... because then he could not have exempted himself by claiming that it got lost ...
כיון שהיא ברשותו בשעה שנשבע ...
Reason: ... since it was in his [possession at the time that he swore ...
דמההיא שעה שנשבע לשקר, מתחייב באונסין.
Reason (cont.): ... because from the moment that he swears falsely, he is Chayav Onsin.
ולא מחייב א'הך שבועה חומש ואשם...
Clarification: And that Shevu'ah does not obligate him to pay a fifth and bring an Asham ...
דלא הויא כפירת ממון אלא כשבועת ביטוי בעלמא.
Reason: ... since it does not concern a denial of money, and merely resembles a Shevu'as Bituy.