1)

TOSFOS DH AD ASARAH BI'TEMANYA

תוס' ד"ה עד י' בתמניא

(Summary: Tosfos th Machlokes between Rashi and Rabeinu Chananel concerning this statement.)

פי' בקונטרס 'ונותן לו שמונה' .

(a)

Explanation #1: Rashi explains that he gives him eight.

ולפירושו חשיב ממעלה למטה -כלומר 'י"ב או י"א בתמניא עד י' בתמניא, יהיב ליה תמניא' ...

1.

Clarification: In that case, it is reckoning in a regressing sequence - 'If there are twelve or eleven in eight, he gives him eight; up to ten, he gives him eight' ...

אבל הא תשעה מן הראשונים בתמניא בשניים, יהיב ליה ט' מן השניים תחת ט' של ראשונים, או י' בי' .

2.

Clarification (cont.): But if there are nine of the first ones in eight of the second ones, he gives him nine in lieu of the first nine, or ten in lieu of ten.

ור"ח פי' 'עד י' בתמניא' -ויהיב ליה י' .

(b)

Explanation #2: Rabeinu Chananel however, explains 'Up to ten in eight', and he gives him ten ...

ולפירושו הוי מלמטה למעלה.

1.

Explanation #2 (cont.): ... and according to him, the sequence is progressive.

2)

TOSFOS DH AKURIN U'TZELULIN

תוס' ד"ה עכורין וצלולין

(Summary: Tosfos clarifies what the Gemara means by 'Akurin' and 'Tzelulin'.)

לאו דוקא, אלא אפי' עכורין, אי מצי בר אמוראה למשקלינהו, הוו כצלולין; ואפי' צלולין, אי לא מצי למשקלינהו, חייב.

(a)

Clarification: This is La'av Davka, because even if the water is murky, if the diver is able to fetch it, it has the Din of clear water; whereas if he is not (it is considered murky and) he is Chayav ...

והא דנקט 'צלולין ועכורין' ...

(b)

Implied Question: And the reason that the Gemara mentions 'Telulin' and 'Akurin' is ...

משום דסתם צלולין מצי שקיל להו בר אמוראה, וסתם עכורין לא מצי שקיל בר אמוראה.

(c)

Answwer: ... because generally, if the water is clear, the diver is able to fetch it, and if it is murky, he is not.

3)

TOSFOS DH VE'HANI MILI DE'ADYEIH ADUYEI

תוס' ד"ה וה"מ דאדייה אדויי

(Summary: Tosfos reconciles the implications of this statement with the Gemara in Bava Metzi'a.)

משמע הכא דלא חשיב הגבהה כי אדייה אדויי בלא נטילה בידו, אע"פ שעומד באויר למעלה מג' קודם שיפול לגמרי.

(a)

Inference: It implies here that if he knocks his hand, unless he actually takes it in his own hand, it is not considered Hagba'ah, even though it stopped in the air above three Tefachim before falling to the ground.

וכן בהניזקין (גיטין דף נט:) גבי 'עני המנקף בראש הזית' .

1.

Precedent: And so it does in 'ha'Nizakin' (Gitin, Daf 59b) in connection with 'A poor man who is banging the top of an olive-tree'.

וקשה, דבפ"ק דב"מ (דף ט. ושם) אמר גבי 'טלית שראשו אחד על העמוד וראשו אחד מונח ע"ג קרקע' ,שאם הגביה אדם ראשו המונח ע"ג קרקע ונתק ראש שע"ג העמוד להביאו אצלו, שהוא קונה מטעם הגבהה ...

(b)

Question: In the first Perek of Bava Metzi'a (Daf 9a, Tosfos DH 'Ho'il'), in connection with a Talis the top of which is placed on an Amud and the other end, on the ground', the Gemara states that, if someone picks it up from the ground and jerks the other end off the Amud in order to bring it to him, he acquires it because it is Hagbahah ...

דאי משום משיכה קאמר התם...

(c)

Refuted Answer: ... because, if it was on account of Meshichah ...

אמאי נקט 'ראשו אחד ע"ג העמוד? '

(d)

Refutation: ... why does it need to mention that one end was on top of the Amud?

אלמא חשיב הגבהה הואיל ומביאו על האויר למעלה מג'?

(e)

Question (cont.): So we see that it is considered Hagbahah due to the fact that he brings it to himself via the air that is higher than three Tefachim?

וי"ל, דהתם חשיבא הגבהה טפי לפי שראשו אחד אוחז בידו.

(f)

Answer #1: There it is considered Hagbahah more (than here) since he is holding one end in his hand.

א"נ, התם מיירי כגון שידו כ"כ בגובה כשינתקנו לא יפול ראשו לארץ אלא יהא מוגבה ג' מעל הארץ.

(g)

Answer #2: Alternatively, it speaks there where his hand is sufficiently high up that when he jerks it down, it does not fall to the ground, but remains at a height of three Tefachim from the ground.

וא"ת, דבסוף שילוח הקן (חולין דף קמא:) משמע דכי טריף א'קן ומתגבהי יונים, דחשיבא הגבהה לקנות, אע"פ שאין תופסם בידו?

(h)

Question: At the end of Shilu'ach ha'Ken (chulin, Daf 141b) it implies that when one's banging on a nest causes the doves to fly into the air, it is considered Hagbahah to be Koneh, even though he does not take them with his hands?

וי"ל, דדוקא הכא ובהניזקין לא חשיבא הגבהה, דאיכא תרתי לגריעותא -דלא תפסם וגם אין מגביה אלא משפיל, אבל יונים דמתגבהי חשיבא הגבהה ...

(i)

Answer: Specifically here and in 'ha'Nizakin' it is not considered Hagbahah, since there are two detriments - 1. that he did not take them in his hand, and 2. he did not raise it, but only lowered it, whereas with the doves, which rose into the air, it is considered Hagbahah.

אבל אם היו נופלין למטה ע"י טריפת הקן, לא היה קונה, כיון שאין תפוס בידו כלל.

1.

Answer (cont.): ... Indeed, if shaking the nest would cause the doves to simply drop to the ground, he would not acquire them, seeing as he is not holding them at all.

ולפי' זה, הו"מ לפלוגי הכא באדייה אדויי בין דרך ירידה לדרך עלייה...

(j)

Implied Question:: According to this, the Gemara could have just as well differentiated here by 'Adyeih Aduyei' between a downward stroke and an upward stroke ...

אלא דניחא ליה לפלוגי בדרך ירידה גופיה בין אדייה אדויי בין שקליה בידיה.

(k)

Answer #1: ... only it preferred to differentiate by a downward stroke itself between where he knocked it and where he took it in his hand.

אי נמי, אין חילוק בין דרך ירידה לדרך עליה, דאפילו דרך עליה לא קני הכא באדייה אדויי, לפי שאין דרך הגבהה בזה הענין.

(l)

Answer #2: Alternatively, there is no difference between a downward stroke and an upward one, since, even the latter does not acquire by 'Adyeih Adbahah.uyei', since one does not normally perform Hagbahah in this way.

אבל ביונים שהן בעלי חיים, דרך הגבהה בכך...

1.

Answer #2 (cont.): ... whereas by the doves, on the other hand, that is the way that one generally acquires them

כמו 'קורא לה והיא באה' או 'הכישה במקל ורצתה לפניו' ,דחשיב משיכה אף על פי שהלכה מאיליה.

2.

Precedent: ... like where 'One calls it (The animal) and it comes' and where 'He hit it and it ran in front of him' (Kidushin, Daf 22b), which are considered Meshichah even though the animals went by themselves.

ומיהו אם היו היונים יורדים ע"י טריפת הקן לא חשיב הגבהה אלא עלייתם דוקא.

3.

Answer #2 (concl.): However, if the doves were to descend as a result of banging the nest, it would not be considered Hagbahah - only if they flew into the air.

4)

TOSFOS DH HA'SHAF MATBE'A SHEL CHAVERO PATUR

תוס' ד"ה השף מטבע של חבירו פטור

(Summary: Tosfos clarifies Rabah's opinion.)

נראה דרבה סבר פסלתו מלכות לא הוי כנסדק...

(a)

Clarification: Rabah seems to hold that, if the government withdrew the coins, it is not compared to split ...

דאי הוי כנסדק, אם כן, כ"ש דשף מטבע הוי כנסדק, והרי חסריה טובא, ואמאי פטור?

(b)

Reason: ... because if it would be, then how much more so would a defaced coin be compared to split, so why is the defacer then Patur?

5)

TOSFOS DH MASIV RAVA HIKAHU AL EINO VE'SAM'AH AL OZNO VE'CHERSHAH EVED YOTZEI BAHEN LE'CHEIRUS

תוס' ד"ה מתיב רבא הכהו על עינו וסמאה על אזנו וחרשה עבד יוצא בהן לחירות

(Summary: Tosfos clarifies the Kashya and the Teretz and explains why this falls under the category of a visible blemish.)

ואמאי ,והא לא חסריה, דאין בו פגם וחסרון? אלא כיון שקלקלו חייב, אע"פ שאין בו שום פגם וחסרון; והואיל וכן הוא, ה"נ ליחייב?

(a)

Clarification: Why is that, since he did not detract anything from him, seeing as he is not wounded? But since he damaged him, even though there is no visible wound, he is Chayav. That being the case, he ought to be Chayav in the current case, too?

ומשני - רבה לטעמיה ... ' , ויש שם חסרון טיפתא דדמא דנפלה באזניה, וכיון דיש חסרון באותו קלקול, חייב על כל הקלקול ...

(b)

Clarification (cont.): And the Gemara replies that Rabah follows his reasoning ... ', and there there is a wound consisting of a drop of blood, and since the damage incorporates a wound, he is Chayav for the entire damage ...

כמו בשפייה, דחייב בכל הקלקול...

1.

Precedent: .. like where he filed him, in which case he pays him for the entire damage ...

דליחייביה על מה שחסריה לא היה צריך רבה להשמיענו דחייב.

2.

Clarification (concl.): ... because to render him Chayav for the wound alone, Rabah would not need to teach us that he is Chayav.

וא"ת, ואמאי עבד יוצא בהן לחירות, הא בעינן מומין שבגלוי דומיא דשן ועין, ובחרשו היכי הוי בגלוי?

(c)

Question: Why does an Eved go free on account of them, seeing as we need a blemish that is visible, similar to 'a tooth and an eye', and how can deafening be considered visible?

וי"ל, נהי שאין ניכר בו כלום כשהוא ישן או עומד במקום אחד ושותק, מכ"מ כיון דלפי מנהגו שמתנהג והולך, ניכר שהוא חרש חשיב מום שבגלוי.

(d)

Answer #1: Granted one cannot see anything as long as he is sleeping or standing in one place and remains still, nevertheless since, from his general demeanor it is noticeable that he is a Cheresh, it is considered a visible blemish.

ועי"ל, דאין צריך שיהא קלקול בגלוי אלא שהאבר שיש בו קלקול יהא בגלוי.

(e)

Answer #2: Moreover, it is not the damage that needs to be visible, but the damaged limb.

6)

TOSFOS DH HA'TZOREM OZEN SHEL PARASO SHEL CHAVERO PATUR

תוס' ד"ה הצורם אוזן פרתו של חבירו פטור

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya earlier.)

והא דתנן לעיל (דף צו:) 'גזל בהמה ונתעבדה בה עבירה או שנפסלה מעל גבי המזבח, אומר לו "הרי שלך לפניך" ! ... '

(a)

Implied Question: When the Mishnah said earlier (Daf 96b) 'If someone steals an animal with which a sin was performed or which becomes disqualified from the Mizbe'ach, he can say to the owner "Here is yours before you!" ' ...

ונפסלה היינו שנפל בה מום, דאי נרבעה, היינו 'שנעבדה בה עבירה' .

1.

Implied Question (cont.): And 'disqualified' means that it obtained a blemish, because if it meant that it was raped, that is the same as 'a sin was performed with it'.

ומשמע דוקא שנפסלה מאיליה, אבל הטיל בה מום בידים, חייב.

2.

Implied Question (concl.): And it is implied that the blemish came specifically externally, but that if he did it, then he is Chayav?

י"ל דמתני' איירי בבהמה קדושה, דודאי לגבי מזבח קיימא.

(b)

Answer: That Mishnah speaks about an animal that was declared Hekdesh, in which case it definitely stands to go on the Mizbe'ach.

7)

TOSFOS DH HA KAMASHMA LAN DA'AFILU MELACHAH DE'LO MINKAR HEZEIKA

תוס' ד"ה הא קמ"ל דאפי' מלאכה דלא מינכר היזיקה

(Summary: Tosfos queries the Gemara's Kashya in 'ha'Nizakin' from here and elaborates.)

תימה, דבפרק הניזקין (גיטין דף נג. ושם) פריך מהכא למ"ד 'היזק שאין ניכר, שמיה היזק' -ד'עושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת פטור' ,ואי 'שמיה היזק, ' אמאי פטור? ...

(a)

Question: In Perek ha'Nizakin (Gitin, Daf 53a, See Tosfos DH 'be'Dinei') the Gemara asks from here on the opinion that holds 'Hezek she'Ein Nikar, Sh'meih Hezek', when he says that 'Someone who works with Mei Chatas is Patur', and if we would hold 'Sh'meih Hezek', why is he Patur? ...

ומאי קושיא, הא אפי' בצורם אוזן דמינכר, פטור, משום ד'סתם שוורים לאו לגבי מזבח קיימי? '

1.

Question (cont.): What is the problem, seeing as even if he were to nick its ear, he would be Patur, since S'tam Shevarim La'av le'Gabei Mizbe'ach Kaymi'?

וא"ל דהתם פריך מפרת חטאת, דפרה אדומה דדמיה יקרים פשיטא דלגבי מזבח קיימא, והכא בשמעתין פריך לרבה ממי חטאת, דסתם מים לאו למי חטאת קיימי...

(b)

Refuted Answer: One cannot answer that the Gemara there, asks from Paras Chatas, because, due to a Parah Adumah's high price, it is obvious that it stands to go on the Mizbe'ach, whereas in our Sugya, it queries Rabah from the Mei Chatas, as S'tam water does not stand to be used for Mei Chatas ...

דקודם קידושן דוקא פסלה בהן מלאכה כדתנן במסכת פרה (פ"ד מ"ד) ד'מים המלאכה פוסלת בהן עד שיטילו אפר לתוכן' .

1.

Source #1: ... that is because Melachah only invalidates it before it has been mixed, as we learned in the Mishnah in Parah (4:4) 'Melachah invalidates the water only before one has placed the ashes into it'.

ותניא נמי בספרי 'יכול אף משיקדשו בכלי, תלמוד לומר "למי נדה" וכבר הם מי נדה' ...

2.

Source #2: And a Beraisa in the Sifri too, states 'One may have thought that it renders it Pasul even after it has been sanctified in a K'li; therefore the Torah writes "le'Mei Nidah", referring to it at that stage as 'Mei Nidah'.

דע"כ בגיטין (דף נג. ושם) ממי חטאת נמי פריך, מדמשני התם 'מי חטאת ששקל בהן משקלות? '

(c)

Refutation: Because the Gemara in Gitin (Daf 53a & 53b) definitely asks from Mei Chatas too (and not just from Paras Chatas), since the Gemara answers there from 'Mei Chatas that one used as weights'.

וי"ל, דכיון דנקט מלאכה לרבותא, כדקאמר הכא -דאפי' מלאכה דלא מינכר היזיקה, חייב בדיני שמים, א"כ דייק שפיר התם ד'היזק שאין ניכר לא שמיה היזק... '

(d)

Answer #1: Since the Tana mentions Melachah as a Chidush, as the Gemara says here - to teach us that even Melachah, where the damage is not discernable, one is Chayav be'Dinei Shamayim, in which case the Gemara justifiably extrapolates that Hezek she'Ein Nikar, Lo Sh'meih Hezek' ...

דאי שמיה היזק, אין כאן שום רבותא במאי דנקט מלאכה, כיון דבכל מקום חשיב שאינו ניכר כניכר.

1.

Answer #1 (cont.): ... because if it was, mentioning Melachah would not teach us any Chidush, seeing as in any event, Eino Nikar is no different than Nikar.

ועוד יש לומר, דרבה סבר ד'היזק שאין ניכר לא שמיה היזק' אבל למ"ד 'שמיה היזק' ,כ"ש דמחייב ב'צורם' ,דמינכר טפי...

2.

Answer #2: Rabah holds 'Hezek she'Ein Nikar, Lo Sh'meih Hezek', but according to the one who holds 'Sh'meih Hezek', he would certainly be Chayav by 'Tzorem' (where he nicked the ear), since it is more discernable ...

ורבא דפריך בשמעתין לרבה סבר ב'צורם' הוי מינכר היזיקה וחייב אפי' למ"ד 'היזק שאין ניכר לא שמיה היזק' ...

(e)

Answer #2 (cont.): ... whereas Rava, who queries Rabah, maintains that 'Tzorem' is considered 'Minkar Hezeika', and he will be Chayav even according to the opinion that holds 'Hezek she'Ein Nikar, Lo Sh'meih Hezek' ...

כדאמר 'מלאכה דלא מינכר היזיקו' ,אבל צורם דמינכר היזיקו, הכי נמי דמחייב.

1.

Proof: ... as he says 'Melachah de'Lo Minkar Hezeiko, Aval Tzorem de'Minkar Hezeiko, Hachi Nami de'Mechayev'.

וא"ת, והיאך יכול אדם לפסול פרתו של חבירו, והא בעינן 'עובד' דומיא ד'עבד', דניחא ליה?

(f)

Question: How can somebody render Pasul his friend's cow, seeing as we need 'Ubad' (where it is worked similar to where the owner himself worked with it [Bava Metzi'a, Daf 30a]), where he is pleased?

ויש לומר, הני מילי בנעשית המלאכה ממילא, אבל בעושה המלאכה בידים, לא בעיא אלא שיהא ניחא ליה לעושה...

(g)

Answer: That speaks where the Melachah was done by itself (where nobody actually worked with it), but where someone actually worked with it, it only needs to be pleasing to the one who performs the work (See Hagahos ve'Tziyunim).

וכן בהכשר דבעינן 'יותן' דומיא ד'כי יתן'.

1.

Conclusion: And the same (distinction) applies to Hechsher (Tum'ah [Bava Metzi'a, 22b]), where 'Yutan' similar to 'Yiten' is required.

98b----------------------------------------98b

8)

TOSFOS DH NICHTOV LEIH SH'TARA

תוס' ד"ה נכתוב ליה שטרא

(Summary: Tosfos explains why the D'rashah "mi'Pihem ve'Lo mi'Pi Kesavam' is not applicable here or in the case cited in Bava Basra.)

לא שייך הכא "מפיהם" ' ,ולא מפי כתבם' ...

(a)

Clarification #1: The D'rashah (in Gitin, Daf 71a) "mi'Pihem", 've'Lo mi'Pi Kesavam' applies neither here ...

ולא בההיא דתנן בגט פשוט (ב"ב דף קסח.) 'מי שנמחק שטר חובו ... ' ...

1.

Clarification #2: Nor to the case cited in the Mishnah in 'Get Pashut' (Bava Basra, Daf 168a) 'Someone whose Sh'tar became erased ... ' ...

ד'עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד ,' והוי כאילו אמרי הני עדים 'ראינו שנחקרה עדותן בב"ד'

(b)

Reason: Because 'When witnesses that sign on a Sh'tar, it is as if their testimony has been examined in Beis-Din', and it is therefore as if the second witnesses testify that they saw the testimony of the first ones being examined in Beis-Din.

ובפ"ב דכתובות (דף כ.) הארכתי.

(c)

Source of Information: Tosfos elaborated in Kesuvos (Daf 20a, DH 've'Ri' [See Mesores ha'Shas]).

9)

TOSFOS DH PIRUSHEI KAMEFAREH KEITZAD ETC.

תוס' ד"ה פרושי קמפרש כיצד כו'

(Summary: Tosfos asks why the Gemara does not ask why it mentions "Chayavin" twice.)

תימה, דלא פריך 'אי הכי, "חייבין" תרי זימני למ"ל' ... ?

(a)

Question: Why does the Gemara not ask 'If so, why does the Tana repeat the word 'Chayavin'? ...

כדפריך בפרק קמא דסנהדרין (דף ג. ושם) 'אי הכי, "שלשה שלשה" למה לי' ?

1.

Precedent: ... like it does in the first Perek of Sanhedrin (Daf 3a, Tosfos DH 've'Od').

ובכמה מקומות דייק ובכמה מקומות לא דייק.

(b)

Answer: There are many places where the Gemara asks why, and many where it doesn't.