1)

TOSFOS DH GANAV V'HIKDISH MESHALEM ARBA'AH V'CHAMISHAH

תוס' ד"ה גנב והקדיש משלם ד' וה'

(Summary: Tosfos explains the Halachah and elaborates.)

כדמפרש 'מה לי מכרו להדיוט, מה לי מכרו לשמים' ?

(a)

Clarification: As the Gemara explains 'What difference does it make whether one sells it to a Hedyot or to Hekdesh'?

ואיירי בקדשי בדק הבית...

(b)

Clarification (cont.): And it is referring to Kodshei Bedek ha'Bayis

דלא שייך למימר 'מעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן' כמו בקדשי מזבח...

1.

Reason: By which one cannot apply the principle 'Before it was Reuven's ox, and now it is still Reuven's ox', as one can with respect to Kodshei Mizbe'ach ...

שקרבן קרב לכפר על הבעלים ונשחט לשמו ושם בעליו עליו.

2.

Reason (cont.): Since a Korban is brought to atone fo the owner; it is Shechted in his name and the name of the owner remains attached to it.

ואין להקשות אמאי לא פריך לעיל (דף עו.) 'וליפלוג וליתני בדידיה, בד"א, בקדשי מזבח, אבל בקדשי בדק הבית, משלם תשלומי ארבעה וחמשה' ,כדפריך לעיל 'ולפלוג וליתני בדידיה, בד"א, בקדשים קלים ... '

(c)

Refuted Question: And one cannot ask why the Gemara earlier (on Daf 76a) does not ask why the Tana does not draw a distinction in that case itself (where he stole, declared Hekdesh and then Shechted) and say 'When does that speak (that he is Patur from Arba'ah va'Chamishah), by Kodshei Mizbe'ach, but by Kodshei Bedek ha'Bayis

דלעיל פריך שפיר, דהוי הכל קדשי מזבח, אבל בקדשי בדק הבית לא בעי לפלוגי, דסתם קדושה דשור ושה דמחיים הוי למזבח...

1.

Refutation: Because above, the Gemara w justified in asking a similar Kashya since it was all speaking about Kodshei Mizbe'ach, since by Kodshei Bedek ha'Bayis the Gemara did not want to make this distinction, seeing as S'tam Kedushah of a live ox and lamb is for the Mizbe'ach ...

אע"ג דהתם מפליג וקאמר 'טבח ואח"כ הקדיש, משלם ארבעה וחמשה' ,ואותו הקדש הוי קדשי בדק הבית...

(d)

Implied Question: Even though the Tana there, does differentiate when it says 'Tavach ve'Achar-kach Hikdish Meshalem Arba'ah va'Chamishah' - an that Hekdesh refers to Kodshei Bedek ha'Bayis ...

התם לא הוי מחיים.

1.

Answer: That is not during the animal's lifetime.

ולמ"ד 'יאוש לא קני' א"ש, שכשמקדיש לאחר יאוש, לאו דידיה קמקדיש...

(e)

Explanation: According to th opinion that 'Yi'ush is not Koneh', it is easily understood (as to why he is Chayav Arba'ah va'Chamishah) since when he was Makdish the animal after Yi'ush, it is not his animal that he is being Makdish.

ולמ"ד 'יאוש קני' וחיובו הוה דוקא לפני יאוש, אבל אחר יאוש, שלו הוא טובח ושלו הוא מוכר...

1.

Explanation (cont.): Whereas according to the opinion that Yi'ush is Koneh, the Chiyuv is confined to where he Shechts it before Yi'ush, but after Yi'ush (he is Patur, since) it is his own animal that he Shechts or sells.

אפ"ה מחייב א'הקדש, אע"ג דלא חייל הקדש מקמי יאוש...

2.

Explanation (cont.): Yet he is Chayav if he is Mekadesh it, even though before Yi'ush, the Hekdesh does not take effect ...

כי היכי דמחייב במכר ומתנה קודם יאוש, אע"ג דלא אהנו מעשיו, שלא חל המכר והמתנה...

3.

Explanation (concl.): In the same way as he is Chayav if he sells it or gives it as a Matanah before Yi'ush, even though he achieves nothing, since the sale and the gift do not take effect.

כיון ד'אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט' בדבר שבידו להקדיש.

4.

Reason: Because 'His declaration to Hekdesh is equivalent to handing it over to a Hedyot' there where he does have the power to declare it Hekdesh (even though in this case he doesn't).

2)

TOSFOS DH AVAL GANAV V'TAVACH U'MACHAR BI'RESHUSO PATUR

תוס' ד"ה אבל גנב וטבח ומכר ברשותו פטור

(Summary: Tosfos clarifies the case.)

בשלא הגביהו עסקינן ...

(a)

Clarification: It speaks where he did not pick it up ...

דבהגביהו, הוי קני וחייב, כדלקמן.

(b)

Reason: Because if he did, he would acquire it and he would be Chayav, as the Gemara will say later.

3)

TOSFOS DH O SHEHOTZI'O MI'RESHUS BA'ALIM ETC.

תוס' ד"ה או שהוציאו מרשות בעלים כו'

(Summary: Tosfos cites a Machlokes as to where he took it, and rules like Abaye and Rava in Bava Basra, who learn like the more stringent opinion.)

בריש אלו נערות (כתובות דף לא: ושם) פליגי רב אחא ורבינא - חד אמר שהוציאו לסמטא, אבל לרה"ר לא קני...

(a)

Clarification, Opinion #1: At the beginning of 'Eilu Na'aros' (Kesuvos, Daf 31b, See Tosfos DH 'u'bi'Reshus') Rav Acha and Ravina argue over this - One says that he took it out into a Simta (an alley), but to the R'shus ha'Rabim, he would not acquire it ...

ודייק מסיפא 'הוציאו' דומיא ד'הגביהו' -דאתי לרשותיה.

1.

Source: And he extrapolates this from the Seifa - 'Hotzi'u', similar to 'Higbiho', where it enters his domain.

ואידך אמר אפילו הוציאו לרה"ר קנה...

(b)

Opinion #2: Whereas the second one says that he will acquire it even if he takes it into the R'shus ha'Rabim ...

ודייק מרישא ד'מת ברשות בעלים, פטור' ,הא חוץ לרשות, חייב אפי' הוציאוהו לרה"ר.

1.

Source: Which he extrapolates from the Reisha 'If it dies in the domain of the owner, he is Patur, but outside his domain, he is Chayav, even if he takes it into the R'shus ha'Rabim.

ונראה דההוא פליג א'אביי ורבא דאמרי בהמוכר את הספינה (ב"ב דף פד:) 'משיכה קונה בסמטא, אבל לא ברה"ר.

(c)

Opinion #3: It would seem that that Sugya argues with Abaye and Rava who say in 'ha'Mocher es ha'Sefinah (Bava Basra, Daf 84b) that Meshichah acquires in a Simta, but not in the R'shus ha'Rabim.

ואין נראה לחלק כלל בין קניית גנב שאינה אלא להתחייב באונסין, לשאר קניות...

(d)

Refuted Explanation: It would not be correct to draw any distinction between the Kinyan of a Ganav, who only acquires it to become Chayav for Onsin, and regular cases of acquiring ...

מדדרשינן לעיל (דף סה.) גבי גנב ' -אין לי אלא ידו, גגו חצירו וקרפיפו מנין? ... '

1.

Refutation: Since the Gemara Darshens above (on Daf 65a) in connection with Ganav 'We only know (that) "Yado" (acquires); from where do we know 'one's roof, courtyard and enclosure?' ...

משמע דלא מחייב אלא במקום שראוי לקנות...

2.

Refutation (cont.): Implying that a Ganav only acquires in a location that is subject to a regular Kinyan.

כי היכי דדרשינן (גיטין דף עז.) "ונתן בידה" .

3.

Precedent: As the Gemara Darshens (in Gitin, Daf 77a) "ve'Nasan be'Yadah" (similar to the above D'rashah on Daf 65a).

ונראה דהלכה כאביי ורבא...

(e)

Halachah: The Halachah, it seems.is like Abaye and Rava ...

מדמייתי מילתייהו בהמוכר [את] הספינה (שם), משמע שהם עיקר.

1.

Proof: Since it cites their opinion in 'ha'Mocer es ha'Sefinah' (Ibid.), implying that it is the main one.

ולא שייך כאן 'כל היכא דפליגי רב אחא ורבינא הלכה כרבינא לקולא '.

2.

Conclusion: Consequently, the principle 'Wherever Rav Acha and Ravina argue, the Halachah is like Ravina - le'Kula', is not applicable here.

4)

TOSFOS DH NASNO LI'BECHOROS B'NO O L'BA'AL-CHOV

תוס' ד"ה נתנו לבכורות בנו או לב"ח

(Summary: Tosfos rejects Rashi's first explanation and discusses the second one.)

אותו לשון שפירש בקונטרס דא'בעלים קאי...

(a)

Explanation #1: The Lashon that Rashi cites ascribing this to the owner ...

רחוק מאד ,חדא שצריך לפרש לאותו לשון שמת בפשיעה ולא כי אורחיה ...

1.

Refutation #1: Is far from correct - firstly, because we will then need to explain that the animal died due to carelessnes and not naturally ...

ועוד, דלשון 'חיוב ופטור' לא שייך א'בכורות בנו וב"ח, וצריך לדחוק דמשום בבא אחרינא נקט חיוב ופטור?

2.

Refutation #2: Furthermore, the Lashon of 'Chiyuv' and 'P'tur' are not applicable to B'chorus B'no or to his Ba'al Chov (only 'Hifsid' and 'Lo Hifsid')?

ועוד, דבתוספתא (פ"ז) קתני 'הגביהו ונתנו לבכורות בנו- ' משמע דא'גנב קאי, דאי אבעלים מה צריך הגבהה, והא דידיה הוא?

3.

Refutation #3:Moreover, the Tosefta (Perek 7) states 'Higbiho ve'Nasno li'Bechorus B'no', implying that it refers to the Ganav, because if it referred to the owner, to whom it belongs, why would he need Hagbahah?

ועוד, דראיה דמייתי ממתני' בגמרא אבעיא ד'תקנו משיכה בשומרים' ,אי אפשר ליישבה להאי לישנא, לפי מה שמפרש ר"י בגמ'.

4.

Refutation #4: And finally, the proof that the Gemara brings from the Mishnah regarding the She'eilah whether they instituted Meshichah by Shomrim or not is incomprehensible according to that Lashon, according to the explanation of the Ri in the Gemara (See following Dibur).

ול"א שפירש בקונטרס 'נתנו הגנב לבכורות בנו' הוא עיקר, דמתחייב הגנב במשיכת הני.

(b)

Explanation #2: The correct Lashon is therefore the one that ascribes it to the Ganav giving it for B'chorus B'no ... ', which renders the Ganav Chayav with the Meshichah of any of these people.

וא"ת, ואמאי מחייב במשיכה? והא אין שליח לדבר עבירה?

(c)

Question: Why is he Chayav with their Meshichah? Why do we not apply the principle 'Ein Shali'ach li'Devar Aveirah'?

וי"ל, דהנהו לא ידעי דאתי לידיה באיסורא, אלא סבורין שהיה שלו...

(d)

Answer: It speaks where they did not know that it came to his hand be'Isur, but they actually thought that it belonged to him.

ובין ללישנא דמפרש בפ"ק דבבא מציעא (דף י: ושם) טעמא ד'אין שליח לדבר עבירה' משום דשליח בר חיובא הוא ו'דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין' ...

1.

Answer (cont.): In which case, both according to the Lashon in the first Perek of Bava Metzi'a (Daf 10b, See Tosfos DH 'I') that gives the reason of 'Ein Shali'ach li'Devar Aveirah' as being since the Shali'ach is himself a bar Chiyuva, 'Divrei ha'Rav ve'Divrei ha'Talmid, Divrei Mi Shom'in?'

ובין ללישנא ד'אי בעי עביד אי בעי לא עביד' ...

2.

Answer (cont.): And according to the Lashon that gives it as 'He has the choice to perform it or to abstain' ...

אין שייך לכאן , דהתם אין יודע שהשליח יעבור, אבל כאן יודע הוא שיקח מאחר שהוא סבור שהוא שלו.

(e)

Answer (concl.): It does not apply here, since whereas there, the Meshale'ach does not know whether the Shali'ach will transgress, here he knows that he will take it, thinking as he does, that the Meshale'ach is the owner.

ולעיל (עא.) גבי 'גנב וטבח בשבת' דמוקי לה בטובח על ידי אחר, ופריך 'וכי היכן מצינו שזה חוטא וזה מתחייב' ...

(f)

Question: Above (on Daf 71a) in connection with 'Ganav ve'Tavach be'Shabbos, where the Gemara establishes the case where he Shechts it via someone else, and the Gemara asks where we find that Reuven sins and Shimon is Chayav ...

הוי מצי למימר דסבור שהוא שלו...

1.

Question (cont.): It could have answered that there too, it speaks he believed the Meshale'ach to be the owner ...

אבל משני שפיר, והאמת.

(g)

Answer: Only it gives a good answer anyway, and that answer is Halachically correct.

אבל ק"ק, היכי יליף מה מכירה ע"י אחר אף טביחה ' ...

(h)

Question: The Kashya remains however, how the Gemara can say 'Just as the Mechirah is performed via somebody elsse, so too, the Tevichah' ...

דלמא דוקא כשסבור שהוא שלו, כיון דליכא יתור? [ועיין תוס' קדושין מב: ד"ה אמאי].

1.

Question (cont.): Perhaps that speaks specifically where the Shali'ach thinks that the Mesha'le'ach is the owner, seeing as there is nothing extra in the Pasuk to teach us otherwise? (See Tosfos Kidushuin, Daf 42b DH 'Amai').

5)

TOSFOS DH TAKINU MESHICHAH B'SHOMRIN O LO

תוס' ד"ה תיקנו משיכה בשומרין או לא

(Summary: Tosfos discusses the ramifications of the She'eilah and cites the three opinions regarding its resolution.)

הא לא מבעי ליה אי משעת משיכה )או משעת מלאכה( מתחייבים כל חד וחד כדיניה, שומר חנם בפשיעה, ושומר שכר בגניבה ואבידה, ושואל באונסין...

(a)

Refuted Explanation: The Gemara is not asking as to whether each Shomer becomes Chayav from the time of Meshichah - a Shomer Chinam for negligence, a Shomer Sachar for Geneivah va'Aveidah and a Sho'el for Onsin ...

דפשיטא דמשעת משיכה מתחייבים, דאם לא כן מאימתי?

1.

Refutation: Since it is obvious that they are, because otherwise, from when will they be Chayav?

דבהשואל (ב"מ דף צח: ושם) תנן 'אם אמר לו השואל "שלח" ושלחה ומתה, חייב; ובגמרא אמר 'פרה במשיכה .'

(b)

Proof #1: Because the Mishnah in ha'Sho'el (Bava Metzi'a, Daf 98b & 99a) states 'that if the Sho'el tells the owner to send it, and he sends it, he is liable', and the Gemara there (94b) says 'Parah bi'Meshichah'.

ובשמעתין ד'שואל קורדום' (שם צט.) אמר 'אי לאונסים, מ"ש פרה דמשעת שאלה? '

1.

Proof #2: And in the Sugya of 'Sho'el Kurdum' (Ibid. Daf 99b) the Gemara says 'If it refers to Onsin, why is it any different than a cow, which renders him Chayav from the time that he borrows it?'

אלא אור"י דמבעי ליה בשואל ושוכר אי מצי משאיל ומשכיר למיהדר ביה אפי' משך, עד שיתחיל במלאכה או לא...

(c)

Authentic Explanation: The Ri therefore explains that the She'eilah concerns the owner is permitted to retract even after the Sho'el and the Socher have performed Meshichah, before they have begun to work with it, or not.

דאיכא למ"ד גבי 'שואל קורדום מחבירו' ביקע בו קנאו, לא ביקע בו לא קנאו, ומצי משאיל הדר ביה, וכן בפרה עד שיעשה בה מלאכה.

1.

Authentic Explanation (cont.): Since there is an opinion in connection with someone who borrows an ax, that he only acquires it after he chops with it, and that until he has, the owner can retract, and the same applies to a cow before he has worked with it.

ופשיט ליה ממתניתין ד'נתנו לבכורות בנו' דקתני 'הגביהו או שהוציאו מרשות בעלים ומת, חייב; מאי לאו שומר' ? ...

(d)

Resolution: The Gemara resolves the She'eilah from the Mishnah 'Nasnu li'Bechorus B'no', which states 'Higbiho O she'Hotzi'o me'Reshus Ba'alim u'Meis, Chayav'. Does this not refer to the Shomer?

ומדמחייב גנב א'משיכת שומר, ש"מ דמשיכה גמורה הוא, שאין יכול לחזור בו...

1.

Resolution (cont.): Because the fact that the Ganav becomes Chayav with the Meshichash of the Shomer proves that it is a proper Meshichah, in that the owner can no longer retract ...

שאם היה יכול לחזור בו, לא היה מתחייב במשיכתו.

(e)

Proof: Because if he could still retract, the Shomer would not be Chayav via his Meshichah.

ומשני 'לא, גנב' שהיה גנב מושכה מבית שומרים, ותנא 'גנב שגנבו מבית שומרים' ...

(f)

Refutation: 'No', answers the Gemara, it refers to the Ganav himself, who was taking the animal from thr house of the Shomer, and the text reads 'A Ganav who steals it from the house of the Shomrim' ...

ומיירי שלא נתן לבכורות בנו ולבעל חובו לגמרי, דא"כ הוו בעלים ולא שומר...

1.

Explanation: And it speaks where he did not give it fully for the Bechorus of his son or to his Ba'al Chov, because if he did, the Kohen or the creditor would be the owner and not a Shomer ...

אלא אפותיקי בעלמא עשה להם, שאם לא יפרע עד יום פלוני, שיהא קנוי להם.

2.

Explanation (cont.): But where he made it an Apotiki (giving them the right to claim), that in the event that he fails to pay by such and such a date, it will become theirs.

ורב הונא דאמר בפרק השואל דלא ביקע בו, מצי משאיל הדר ביה, הוה דחי הכי, ולא חייש לפירכא דבסמוך 'מה לי גנב מרשות שומר מה לי גנב מרשות בעלים' .

(g)

Rav Huna: This is how Rav Huna, who says in Perek ha'Sho'el that, as long as the Sho'el has not chopped with the ax, the owner can retract, would refute the proof and the Kashya that the Gemara asks later 'What difference does it make whether he stole from the R'shua of the owner or of the Shomer?' does not bother him.

ובהאיש מקדש (קדושין דף מז: ושם) איכא תנא כרב הונא, דאפי' במלוה יכול לחזור כל זמן שלא הוציאו, כ"ש שאילה.

1.

Rav Huna (cont.): In fact, in 'ha'Ish Mekadesh' (Kidushin, Daf 47b & 48a) there is a Tana that supports him, who says that even in the case of a Halva'ah (a loan of money), the lender can retract as long as the borrower has not spent the money, how much more so in the case of She'eilah (a borrower (a loan of an object or an animal).

וג' מחלוקות בדבר: דלרב הונא לא תקנו משיכה בשומר.

(h)

Three Opinions: Opinion #1: And there are three opinions concerning this matter: Rav Huna holds that they did not institute Meshichah by a Shomer.

ולר"א תקנו, כדקאמר התם 'ופליגא דר"א... '

1.

Opinion #2: Rebbi Elazar holds they did, as the Gemara says there (in Bava Metzi'a) 'And he argues with Rebbi Elazar'.

ולר' אלעזר נמי מדאורייתא יכול לחזור, אלא שחכמים תקנו דלא מצי הדר ביה משעת משיכה.

2.

Opinion #2 (cont.): According to Elazar too, mi'd'Oraysa he can retract, only the Rabanan instituted that he cannot do so after the Meshichah.

ועוד קאמר התם 'ופליגא א'דרבי אמי- דאמר ר' אמי 'המשאיל קורדום של הקדש לחבירו, מעל, וחבירו מותר לבקע בו לכתחילה' ...

(i)

Opinion #3: Furthermore the Gemara says there that 'He argues with Rebbi Ami, who says that 'Someone who lends his friend an ax of Hekdesh, he is Mo'el, and his friend is permitted to chop with it Lechatchilah' ...

משמע דסבר דקנה מדאורייתא...

1.

Opinion #3 (cont.): Implying that, according to him. This implies that Meshichah acquires mi'd'Oraysa ...

דאי מדרבנן ומעל משום דמדרבנן אין יכול לחזור, כמו 'נתנה לבלן' בפרק הזהב (ב"מ דף מח. ושם), א"כ, הוי חומרא דאתי לידי קולא -ד'חבירו מותר לבקע בו לכתחילה '.

2.

Reason: Because if it only acquired mi'de'Rabanan, and he is Mo'el only because he cannot retract mi'de'Rabanan, as we find in the case where he gave it to the bath-attendant' in Perek ha'Zahav (Bava Metzi'a, Daf 48a & 48b), then it would be a case of a Chumra that leads to a Kula - seeing as his friend is permitted to use it Lechathilah'.

79b----------------------------------------79b

6)

TOSFOS DH SHE'HITMIN B'CHORSHIN

תוס' ד"ה שהטמין בחורשין

(Summary: Tosfos clarifies the statement and comments on it.)

פי' הטמין עצמו...

(a)

Clarification: This means that he hid himself ...

וס"ד שהלך בחשאי וטבח הבהמה במקום שהוא, ומש"ה פריך 'והא לא משך' ?

1.

Clarification: And the Gemara thinks that he went stealthily and Shechted the animal there where he was (i.e. that is where he found the animal); hence it asks 'But he did not make a Meshichah?'

7)

TOSFOS DH KEIVAN D'RA'UHU GAZLAN HU

תוס' ד"ה כיון דראוהו גזלן הוא

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

כלומר שעושה במקום גלוי, ולא דמי לגונב בבית או בחצר.

(a)

Clarification: This means that he did it in an open place, and it is not comparable to someone who steals in a house or in a Chatzer.

8)

TOSFOS DH V'REBI YOCHANAN HA DE'MTAMRI, ETC.

תוס' ד"ה ורבי יוחנן הא דמטמרי כו'

(Summary: Tosfos establishes Rebbi Yochanan.)

למ"ד בהכונס (לעיל דף נז. ושם) דלר' יוחנן 'לסטים מזויין כיון דמטמר מאינשי, גנב הוא' ,אצטריך להאי טעמא...

(a)

Clarification: This reason is needed according to the opinion, earlier on Daf 57a; See Tosfos there, DH 'ka'Savar').

דלמ"ד דגזלן הוא לר' יוחנן, לא צריך להאי טעמא כלל.

1.

Reason:

9)

TOSFOS DH MIPNEI MAH HICHMIRAH TORAH, ETC.

תוס' ד"ה מפני מה החמירה תורה כו'

(Summary: Tosfos clarifies the case.)

בטוען טענת גנב וטענת גזלן לא שייך האי טעמא כלל.

(a)

Clarification: This reason is totally inapplicable by 'To'en Ta'anas Ganav and Ta'anas Gazlan.

10)

TOSFOS DH EIN MEGADLIN BEHEIMAH DAKAH

תוס' ד"ה אין מגדלין בהמה דקה

(Summary: Tosfos clarifies the Halachah and elaborates.)

אפי' בבית קאמר, דלרעות אפי' בהמה גסה אסור...

(a)

Clarification: This speaks evn in the house, since, to pasture is forbidden even with regard to a Beheimah Gasah ...

כדאמרינן בזה בורר (סנהדרין דף כה:) 'רועה שאמרו, אחד רועה בהמה גסה ואחד רועה בהמה דקה' .

1.

Source: As the Gemara says in 'Zeh Borer' (Sanhedrin, Daf 25a) 'The shepherd which they said (is disqualified from testifying) refers both to one who pastures a Beheimah Gasah and to one who pastures a Beheimah Dakah'.

וא"ת, והא דמסיק התם דהא דרבא 'מגדלין' איתמר, דמגדלי בהמה דקה בארץ ישראל פסולין, בחוצה לארץ כשרים; מגדלי בהמה גסה אפי' בא"י כשרים ... '

(b)

Question: When Rava concludes there that it refers to rhose who rear (in the house) - 'That those who rear a Beheimah Dakah in Eretz Yisrael are Pasul, in Chutz la'Aretz, are Kasher; whereas those who rear a Beheimah Gasah, even in Eretz Yisrael, are Kasher' ...

מאי קמשמע לן- דהא דבחו"ל כשרים, מתני' היא, דאפי' בסוריא שרי, כ"ש בחו"ל?

1.

Question (cont.): What is he coming to teach us, seeing as 'that in Chutz la'Aretz, he is Kasher, is stated in the Mishnah, which permits it even in Syria, how much more so in Chutz la'Aretz?

ויש לומר, דודאי לא אצטריך, אלא איידי דאמר דבא"י פסולין, קמסיים דבחו"ל כשרים.

(c)

Answer: Granted, it is not needed, and it is only because it said that in Eretz Yisrael they are Pasul, that it concludes that in Chutz la'Aretz, they are Kasher.

ומגדלי בהמה גסה דאפי' בא"י כשרים, אצטריך לאשמועינן...

1.

Answer (cont): And what it does need to tell us is that those who rear a Beheimah Gasah, even in Eretz Yisrael are Kasher ...

דאי ממתניתין הוה אמינא דאפי' גסה אסור, והא דנקט דקה, לאשמועינן דאפי' דקה שרי בסוריא.

2.

Reason: Since as far as the Mishnah is concerned, we would have thought that even a Beheimah Gasah is forbidden, an it only mentioned Beheimah Dakah to teach us that even it is permitted in Syria.

ונראה דהא דאמרינן בפ"ק דב"מ (דף ה:) ד'רועה בהמות של אחרים כשר, דאין אדם חוטא ולא לו- ' היינו דוקא גסה שמותר לגדל...

(d)

Clarification: And it would seem that the Gemara in the first Perek of Bava Metzia (Daf 5b) which declares Kasher someone who pastures animals belonging to others, because of the principle 'A person does not sin with somebody else's property' - is confined to a Beheimah Gasah which one is permitted to rear ...

אבל דקה בא"י או בבבל לרב, אין נראה לחלק בין מגדל שלו לשל אחרים...

1.

Clarification: (cont.): But regarding a Beheimah Dakah in Eretz Yisrael or in Bavel according to Rav, there is no distinction between someone who rears his own animal or somebody else's ...

דהא אפי' קשורה בכרעי המטה אסור...

(e)

Proof #1: Seeing as it is forbidden even when it is tied to one's bedpost (as we will see later in the Sugya).

ולא כדברי המפרש לקמן- דסבר רב הונא 'מותר למסור לאשתו' כמו שמותר למסור לרועה, ולכך היתה מנטרת להו חובה.

1.

Refuted Opinion: Not like the commentary that explains later that according to Rav Huna, one is permitted to give it to one's wife (to look after), in the same way as one is permitted to give it to a shepherd - which explains why Chovah looked after the animal (on behalf of Rav Huna, her husband).

דהא כיון דבבל כא"י לבהמה דקה, אין לו לחלק בין על ידי עצמו בין ע"י אחרים.

2.

Proof #2: Because since Bavel is like Eretz Yisrael with regard to a Beheimah Dakah, one cannot differentiate between looking after it oneself or doing so via others.

ו'הנהו עיזי דאכלי חושלי בנהרדעא' ,בחזקת הבתים (ב"ב דף לו.), וקאמר 'שאני עיזי דמסירי לרועה' ,אף על גב דנהרדעא היא בבבל...

(f)

Implied Question: And as for those goats that ate peeled barley in Neherda'a, in 'Chezkas ha'Batim' (Bava Basra, Daf 36a), about which the Gemara says 'Goats are different, since they are handed over to a shepherd', even though Neherda'a is in Bavel ...

שמא לא היו כל כך נזהרים על דברי רב שאמר 'בבל כא"י לבהמה דקה,' שגם רב הונא לא החמיר.

1.

Answer: Perhaps they were not so careful about Rav's opinion, that Bavel is considered like Eretz Yisrael, seeing as also Rav Huna did not adopt this stringency.

וכן משמע -דאפי' ע"י אחרים אסור, מדלא מסר ההוא חסיד בהמה לרועה.

(g)

Support #1: And so it is implied - that the Isur applies even to doing it via others, since that Chasid (mentioned later on the following Amud) did not hand over the animal to a shepherd.

וכן בעלי בתים שבגליל, מסתמא לא היו מרעין בעצמן את צאנן.

1.

Support #2: Similarly, the Ba'alei-Batim of the Galil (Ibid.) did presumably not pasture their sheep themselves (yet it was forbidden).

ו'רועה שעשה תשובה' מי לא עסקינן שמוצא אחרים שירעו לו? ואפי' הכי קאמר 'ימכור על יד'.

2.

Support #3: And 'the shepherd who did Teshuvah' (Ibid.) too, is surely speaking where he could find others to pasture for him, yet the Gemara obligates him to sell them bit by bit.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF