בבא קמא דף מב. א
שור שנגף אשה הרה - האם משלם דמי ולדות?
שור תם | שור מועד | |
לרבא בהו"א | לא משלם | משלם [1] |
לאביי ולרבא במסקנא | לא משלם | לא משלם |
האם יש קם ליה בדרבה מיניה באנשים שנגפו אשה הרה והיה אסון שמתה? [תוד"ה בכוונה].
בנתכוונו לאשה | בנתכוונו זה לזה | |
לרש"י | יש ופטורים מממון | לאביי ורבא ותנא דבי חזקיה: יש [2] לרב אדא לר' שמעון, ולרב חגא: אין [3] |
לתוס' | יש ופטורים מממון | יש ופטורים מממון |
האם פטור שור מדמי ולדות כשנגח באופנים דלהלן? [תוד"ה בכוונה].
בנתכוונו לאשה | בנתכוונו זה לזה | |
לרש"י | פטורים | פטורים |
לתוס' | לאביי ורבא: חייבים לרב אדא: פטורים |
פטורים |
[1] ודרשינן הכי, כתיב (שמות כא:כב) "וכי ינצו אנשים", אנשים - ולא שוורים הדומין לאנשים, מה אנשים מועדין אף שוורים מועדין, וק"ו לתמין דפטירי, הדר כתב רחמנא (שם:כח) "בעל השור נקי" - תם פטור, ומועד חייב.
[2] ואף שלא ממיתים את הנוגף בפועל, משום שלא נתכוון לאשה, מ"מ דרש תנא דבי חזקיה שלא מחלקים בין כוונה לשלא כוונה, וכיון שיש כאן עונש מיתה - פטור ממון, אפי' שבפועל אין מענישים אותו.
[3] כן פירש"י באורך שכאן הברייתא כר' שמעון דאמר נתכוון להרוג את זה והרג את זה פטור ממיתה וחייב ממון, ולית ליה דתנא דבי חזקיה. והתוס' הרבו להקשות על פירוש זה.