בבא קמא דף מא. א

שור שרבע את האשה האם משלם את הכופר?

כשרבעה וקטלה כשרבעה ולא קטלה
לאביי משלם כופר [1] אינו משלם את הכופר [2]
לרבא אינו משלם את הכופר [3] אינו משלם את הכופר

מי מהאמוראים דלהלן, ס"ל שנעשה מועד באופנים דלהלן ומי ס"ל דלא נעשה?

מאן דס"ל דהוי מועד מאן דס"ל דלא הוי
שאמדוהו לשלשה בני אדם [4] לרבה לרב אשי
סיכן לג' בני אדם ולבסוף מתו [5] לרב אשי ----
שהרג שלשה בהמות לרב זביד לסתמא דגמ'
שהרג שלשה עובדי כוכבים רב שימי לסתמא דגמ'
שהרג שלשה בני אדם טרפה לריש לקיש לסתמא דגמ'
הרג וברח לאגם לרב פפא ----
הוזמו זוממי זוממין לרב אחא בריה דרב איקא אי בעינן ליעודי גברא [6]
מכירין בעל השור ולא את השור [7] לרבינא ----
-------------------------------------------------

[1] דס"ל שחיוב כופר אינו דוקא בקרן, אלא אפי' ברגל שדרסה על תינוק ברשות הניזק ג"כ חייב כופר, וה"ה אם קטלה ברביעה.

[2] והחידוש בכה"ג שהביאו אותה לב"ד והרגו אותה כי עשתה זאת מרצונה, דהייתי אומר שכמו שהרגה שור הוא, ויתחיב בעליו כופר, קמ"ל הברייתא שפטור.

[3] ס"ל שרגל שדרסה על תינוק בחצר הניזק פטור מן הכופר, וכיון שכן גם כשהרגה ברביעה אינו משלם את הכופר.

[4] פי', שרדף שלש פעמים אחר בני אדם, והם ברחו ממנו, ואם לא היו מצליחים לברוח ממנו היה הורגם.

[5] פי', בשעת הנגיחה השלישית מתו השנים הקודמים, ונמצא למפרע שהוא מועד לשלש בני אדם.

[6] הגמ' מבארת שרק אם צריך לייעד את השור מועיל מה שהוזמו זוממי זוממין, אבל אם צריך לייעד את הבעלים, הם יכולים לומר שהם לא ידעו קודם. אולם גם למ"ד הזה מבארת הגמ', שאם העדים מעידים שהבעלים היו עם השור כל פעם בשעת הנגיחה, הוי מועד.

[7] ובפעם השלישית שנגח הכירו שזה היה השור. ולא יכול להפטר באומרו שלא ידע, ועל מה ישלם, דהיה לו לשמור את כל בקרו.

-------------------------------------------------