[1] דס"ל שחיוב כופר אינו דוקא בקרן, אלא אפי' ברגל שדרסה על תינוק ברשות הניזק ג"כ חייב כופר, וה"ה אם קטלה ברביעה.

[2] והחידוש בכה"ג שהביאו אותה לב"ד והרגו אותה כי עשתה זאת מרצונה, דהייתי אומר שכמו שהרגה שור הוא, ויתחיב בעליו כופר, קמ"ל הברייתא שפטור.

[3] ס"ל שרגל שדרסה על תינוק בחצר הניזק פטור מן הכופר, וכיון שכן גם כשהרגה ברביעה אינו משלם את הכופר.

[4] פי', שרדף שלש פעמים אחר בני אדם, והם ברחו ממנו, ואם לא היו מצליחים לברוח ממנו היה הורגם.

[5] פי', בשעת הנגיחה השלישית מתו השנים הקודמים, ונמצא למפרע שהוא מועד לשלש בני אדם.

[6] הגמ' מבארת שרק אם צריך לייעד את השור מועיל מה שהוזמו זוממי זוממין, אבל אם צריך לייעד את הבעלים, הם יכולים לומר שהם לא ידעו קודם. אולם גם למ"ד הזה מבארת הגמ', שאם העדים מעידים שהבעלים היו עם השור כל פעם בשעת הנגיחה, הוי מועד.

[7] ובפעם השלישית שנגח הכירו שזה היה השור. ולא יכול להפטר באומרו שלא ידע, ועל מה ישלם, דהיה לו לשמור את כל בקרו.