[1] ואפי' דאיכא לדמות זאת לדין חצי נזק דקרן, דכמו שחצי נזק דקרן חייבת ברה"ר כך הו"א שגם חצי נזק של צרורות יהיה חייב ברה"ר, קמ"ל שפטור. [ולפי הגירסא דגרסינן "בעטה" ההו"א היא שכיון שהיו צרורות משונים הוי כקרן וחייב חצי נזק].

[2] וכמשמעות הדרשא "וביער בשדה אחר" - דאזלינן בתר מקום הנזק ולכן אף שהליכה היתה ברה"ר חייבת. (רא"ש בפרקין סימן ב').

[3] כדין בורו המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה, שחייב עליו נזק שלם.

[4] הקושר פטור דסוף סוף לא נתקל אדם בבור שעשה והתבטל. אולם בעל התרנגול חייב חצי נזק, כי עשה תרנגולו בדליל הזה נזק (ומדין שור). ונמצא שבמקרה זה חייב בעל התרנגול חצי נזק כדין שורו שהזיק בין אם נקשר הדליל מאליו ובין אם קשרו אדם אחר, ולכך אין להעמיד את דברי רב הונא שחילק בין קשרו אדם לנקשר מאליו בדליל שיש לו בעלים ואדייה אדויי.

[5] ומדין אש כמו שמצינו גבי אבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו באותו זמן שאזלי, דהרי אחר שקשר אותו ברגל התרנגול הוי כרוח מצויה.

[6] ולחייב את בעל התרנגול במקרה הזה לא שייך - לא בנזק שלם ולא בחצי נזק, דהא דרשינן (שמות כא:לג) "כי יפתח איש בור" ומעטים אבל לא כי יפתח שור בור, שאין אדם חייב על בור שעשה שורו.

[7] כיון שאין אדם חייב על הבור שעשתה בהמתו.