בבא קמא דף טז. א

בהמה שהלכה כדרכה ומיעכה אדם במה וכלים, מה הדין לר' אלעזר?

כלים גדולים כלים קטנים
ללישנא קמא , והשלישית משלם חצי נזק [1] ברשות הניזק משלם נזק שלם [2]
לאיכא דאמרי - השניה משלם חצי נזק משלם חצי נזק [3]

איזה צבוע הוא מועד מתחילתו?

זכר נקבה
למשנתנו לל"ק ברש"י מועד מתחילתו [4] אינו מועד מתחילתו
לל"ב ברש"י אינו מועד מתחילתו מועד מתחילתו [5]
לר' מאיר מועד מתחילתו מועד מתחילתו

בבא קמא דף טז: א

הזאב הארי הנמר הדוב הנמר והברדלס והנחש, האם הם מועדים מתחילתן?

הזאב הארי הנמר הדוב הנמר והברדלס הנחש
כשהם מתורבתים לרבנן: מועדים
לר' אלעזר: אינם מועדים
מועד לעולם
כשאינם בני תרבות מועדים לעולם מועד לעולם

אריה שטרף או דרס ברה"ר מה הדין?

ואכל [6] ושמר
טרף חייב חצי נזק כדין קרן פטור כדין שן ורגל ברה"ר
דרס פטור כדין שן ורגל ברה"ר ----
-------------------------------------------------

[1] דהוי רביצה תולדה של קרן.

[2] ס"ל דעל פכים קטנים אורחיה למעוך אותם, ולא חשיב רביצה תולדה דקרן אלא הוית ולדה דרגל דמשלם נזק שלם ברשות הניזק.

[3] ולפ"ז מה שמצאנו בברייתא שאמרה: "הבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר ולמעך את האדם ואת הבהמה ואת הכלים" - וקשה הרי במשנה איתא שאין הבהמה מועדת לרבוץ על כלים, י"ל שהברייתא מיירי שהיו הכלים בצדה ולכן בדרך הילוכה מיעכה אותם - ועל זה היא מועדת, אבל לרבוץ אינה מועדת אפי' לא על פכים קטנים.

[4] וללשון זו ברש"י, רב יוסף לא קאי על דברי ר"מ אלא בעלמא איתמר ד"צבוע זו אפא" - ומיירי על צבוע זכר שהוא משתנה לכמה דברים, והוא הברדלס דמשנתנו והוא גם נפרזא ואפא.

[5] וה"פ: הברייתא שאמרה שר' מאיר הוסיף אף הצבוע שהוא אפא, היינו צבוע זכר שבזה המשנה סוברת שלא הוי מועד, דמה שאמרה המשנה ברדלס, היינו צבוע נקבה שהוא מועד מתחילתו.

[6] שאין זה דרכו, כי דרך האריה לדרוס ולאכול בעוד הבהמה חיה, ואין דרכו לטרוף ולהמית כדי לאכול.

-------------------------------------------------