בבא קמא דף טז. א
בהמה שהלכה כדרכה ומיעכה אדם במה וכלים, מה הדין לר' אלעזר?
כלים גדולים | כלים קטנים | |
ללישנא קמא , והשלישית | משלם חצי נזק [1] | ברשות הניזק משלם נזק שלם [2] |
לאיכא דאמרי - השניה | משלם חצי נזק | משלם חצי נזק [3] |
איזה צבוע הוא מועד מתחילתו?
זכר | נקבה | ||
למשנתנו | לל"ק ברש"י | מועד מתחילתו [4] | אינו מועד מתחילתו |
לל"ב ברש"י | אינו מועד מתחילתו | מועד מתחילתו [5] | |
לר' מאיר | מועד מתחילתו | מועד מתחילתו |
בבא קמא דף טז: א
הזאב הארי הנמר הדוב הנמר והברדלס והנחש, האם הם מועדים מתחילתן?
הזאב הארי הנמר הדוב הנמר והברדלס | הנחש | |
כשהם מתורבתים | לרבנן: מועדים לר' אלעזר: אינם מועדים |
מועד לעולם |
כשאינם בני תרבות | מועדים לעולם | מועד לעולם |
אריה שטרף או דרס ברה"ר מה הדין?
ואכל [6] | ושמר | |
טרף | חייב חצי נזק כדין קרן | פטור כדין שן ורגל ברה"ר |
דרס | פטור כדין שן ורגל ברה"ר | ---- |
[1] דהוי רביצה תולדה של קרן.
[2] ס"ל דעל פכים קטנים אורחיה למעוך אותם, ולא חשיב רביצה תולדה דקרן אלא הוית ולדה דרגל דמשלם נזק שלם ברשות הניזק.
[3] ולפ"ז מה שמצאנו בברייתא שאמרה: "הבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר ולמעך את האדם ואת הבהמה ואת הכלים" - וקשה הרי במשנה איתא שאין הבהמה מועדת לרבוץ על כלים, י"ל שהברייתא מיירי שהיו הכלים בצדה ולכן בדרך הילוכה מיעכה אותם - ועל זה היא מועדת, אבל לרבוץ אינה מועדת אפי' לא על פכים קטנים.
[4] וללשון זו ברש"י, רב יוסף לא קאי על דברי ר"מ אלא בעלמא איתמר ד"צבוע זו אפא" - ומיירי על צבוע זכר שהוא משתנה לכמה דברים, והוא הברדלס דמשנתנו והוא גם נפרזא ואפא.
[5] וה"פ: הברייתא שאמרה שר' מאיר הוסיף אף הצבוע שהוא אפא, היינו צבוע זכר שבזה המשנה סוברת שלא הוי מועד, דמה שאמרה המשנה ברדלס, היינו צבוע נקבה שהוא מועד מתחילתו.
[6] שאין זה דרכו, כי דרך האריה לדרוס ולאכול בעוד הבהמה חיה, ואין דרכו לטרוף ולהמית כדי לאכול.