PAST CYCLE DEDICATION

BERACHOS 17 (30 Av) - Today's study material has been dedicated by Al and Sophie Ziegler of Har Nof, Yerushalayim, in honor of the Yahrzeit of Al's father Bernard B. Ziegler, Binyamin Baruch ben Avraham (and Miryam), which occurs on 30 Menachem Av.
1)

MAY AN AVEL BATHE? (Yerushalmi Perek 2 Halachah 7 Daf 19a)

מתני' רחץ לילה הראשון שמתה אשתו

(a)

(Mishnah): [R. Gamliel] bathed on the first night after his wife died.

אמרו לו תלמידיו לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ

1.

His Talmidim: You taught us that a mourner may not bathe (for seven days)!

אמר להן איני כשאר כל אדם איסטניס אני:

2.

R. Gamliel: I am an exception. I am an Istenis. (Not bathing causes pain to me.)

גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה ר' נתן.

(b)

(Gemara): Who is our Tana, who holds that an Avel may not bathe all seven days? It is R. Nasan;

ר' אמי הוה ליה עובדא ושאל לר' חייא בר בא והורי ליה כל שבעה כר' נתן.

(c)

An episode occurred with R. Ami, and he asked R. Chiya bar Ba, and he ruled for him [to forbid bathing] all seven days, like R. Nasan.

ר' יוסי הוה ליה עובדא (ושאל) [צ"ל ושלח - שערי תורת ארץ ישראל, הגר"ח קניבסקי שליט"א] לר' בא בר כהן לגבי ר' אחא

(d)

An episode occurred with R. Yosi, and he sent R. Ba bar Kohen to ask R. Acha;

א"ל לא כן אלפך [צ"ל ר' - פני משה] ר' אמי הוה ליה [דף יט עמוד ב] עובדא ושאל לריש לקיש והורי ליה כר' נתן כל שבעה.

1.

R. Acha: Didn't your Rebbi teach you that a case occurred and R. Ami asked Reish Lakish, and he ruled for him like R. Nasan, [to forbid] all seven days]?!

א"ל דילמא תרין עובדין אינון אנן אמרין ליה על דר' חייא בר בא ואתון אמרין ליה על דריש לקיש.

i.

R. Ba bar Kohen: Perhaps there were two [different] episodes - we say that R. Chiya bar Aba [ruled for him like R. Nasan], and you say Reish Lakish!

ועוד מן הדא ר' חמא אבוי דר' אושעיא הוה ליה עובדא שאל לרבנן ואסרון.

2.

R. Acha: Also, we learn from the case of R. Chama the father of R. Oshaya. He had a case and asked Rabanan, and they forbade.

ר' יוסי בעי איילן רבנן. רבנן דהכא או רבנן דרומיא.

(e)

R. Yosi: Which Rabanan [forbade] - Rabanan here, or Rabanan of the south?

אין תימר רבנן דהכא ניחא אין תימר רבנן דרומיא רברבייא קומוי והוא שאל לזעירייא.

1.

If you will say that it was Rabanan here, this is fine. If you will say that it was Rabanan of the south - there were great [Chachamim] in front of him, and he asked the small [Chachamim]?!

אין תימר רבנן דרומייא אינון שריין ואינון אסרין.

2.

[Also,] if you will say that it was Rabanan of the south - they permit, and they forbid?!

דתני מקום שנהגו להרחיץ אחר המיטה מרחיצין ובדרום מרחיצין.

i.

(Beraisa): In a place where the custom is to bathe after the bier (after burial), we bathe. In the south, we bathe. (CHAREDIM - even if you will say that they knew that in R. Chama's place we do not bathe, they should have said that it depends on the local custom. Why did they say Stam 'it is forbidden'?)

[דף כט עמוד א (עוז והדר)] א"ר יוסי בי ר' אבון מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת עושה אותה כאכילה ושתייה.

(f)

(R. Yosi bei R. Avun): The one who permits this bathing, he makes it like eating and drinking.

הדא דתימר ברחיצה של תענוג אבל ברחיצה שאינה של תענוג מותר

(g)

Limitation: [Some forbid] bathing for pleasure, but bathing not for pleasure, [all agree that] it is permitted.

כהדא דשמואל בר אבא עלו בו חטטין אתון שיילון לר' יסא מהו דיסחי אמר לון דלא יסחי מיית הוא. אין בעי אפילו בתשעה באב. אין בעי אפילו ביום הכפורים.

(h)

This is like the case of Shmuel bar Aba. Sores came upon him. They went and asked R. Yosa if he may bathe. He told them, if he will not bathe, he will be pained (CHAREDIM)! If he wants\, [it is permitted] even on Tish'ah b'Av. If he wants\, even on Yom Kipur.

רבי יוסי ברבי חנינא ראו אותו טובל אם לקירויו לא ידעין אם להקר גופו שאין רחיצת צונין רחיצה לא ידעין.

(i)

R. Yosi b'Ribi Chanina, they saw him immerse [during Aveilus]. They did not know whether it was for a seminal emission, or to cool his body, for bathing in cold water is not bathing [for pleasure that is forbidden].

הורי ר' בא כהין תניא.

(j)

(A Beraisa (Ta'anis 1:6) teaches that if one was going to his Rebbi or daughter, and he passed through a sea or river, he is not concerned. If his feet became dirty, he may immerse them in water without concern.) R. Ba ruled like this Beraisa.

הורי ר' אחא בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצן במים.

(k)

R. Acha ruled that one who came from the road, and his feet were hurting him (CHAREDIM), he may wash them in water.

תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר יחלוצו. וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור.

(l)

(Beraisa): If an Aval or Menudah (one who was excommunicated) was walking on the road, he is permitted to wear shoes. When he comes to the city, he removes them. The same applies to Tish'ah b'Av and a Ta'anis Tzibur (e.g. due to lack of rain).

תני במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת שואלין ובדרום שואלין.

(m)

(Beraisa): In a place where the custom is to greet (give Shalom to) Avelim on Shabbos, we greet. In the south, we greet.

ר' הושעיא רובא אזל לחד אתר וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון אמר לון אני איני יודע מנהג מקומכם אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו.

(n)

R. Hoshaya Ruba went to one place. He saw Avelim on Shabbos, and greeted them. He said, I do not know the custom is of your place; rather, I give Shalom to you like the custom of our place.

ר' יוסי בי ר' חלפתא משבח בדר' מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע.

(o)

R. Yosi bei Rebbi Chalafta was praising R. Meir in front of people of Tzipori - he is a great man, and a Kadosh man, and a modest man.

חד זמן חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. [דף כט עמוד ב (עוז והדר)] א"ל אהן דאת מתני שבחיה אמר לון מה עיסקיה.

1.

Once, [R. Meir] saw Avelim on Shabbos, and greeted them. They said [to R. Yosi], you praise this man?! He asked, what did he do [that makes you say so]?

א"ל חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון בעי אתון מידע מהו חיליה בא להודיעכם שאין אבל בשבת.

2.

They said, he saw Avelim on Shabbos, and greeted them. [R. Yosi] told them, you need to know what is his greatness - he came to teach you that there is no Aveilus on Shabbos!

הדא דכתיב [משלי י כב] ברכת ה' היא תעשיר זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה זו אבילות. כמה דתימא [שמואל ב יט ג] נעצב המלך על בנו:

i.

Source: "Birkas Hash-m Hi Sa'ashir" - this is the Brachah of Shabbos. "V'Lo Yosif Etzev Imah" - this is Aveilus, like it says "Ne'etzav ha'Melech Al Beno."

2)

FOR WHOM WE ACCEPT CONSOLATION (Yerushalmi Perek 2 Halachah 8 Daf 19b)

מתני' וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין

(a)

(Mishnah): When R. Gamliel's slave Tavi died, he accepted consolation for him.

אמרו לו לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים.

1.

His Talmidim: You taught us that we do not accept consolation for slaves!

אמר להם אין טבי עבדי כשאר העבדים כשר היה:

2.

R. Gamliel: Tavi my slave was not like other slaves. He was proper.

[דף כ עמוד א] גמ' הא בני חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן.

(b)

(Gemara) Question: (The Mishnah teaches that we do not accept consolation for slaves.) Do we accept consolation for others (strangers, like slaves, who are not relatives) who are free?!

כיני מתנייתה אין מקבלין תנחומין על (העבדים) [צ"ל עבדיו - אור יעקב]

(c)

Answer: The text of our Mishnah should say 'one does not accept consolation for his slaves.'

תני מעשה שמתה שפחתו של ר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר ונכנסו אחריו לבית ונכנסו אחריו.

(d)

(Beraisa): A case occurred in which R. Eliezer's Shifchah died, and his Talmidim entered to console him, and he did not accept. He entered the Chatzer from (to avoid being) in front of them, and they entered after him. He entered the house, and they entered after him.

אמר להן כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפילו ברותחין.

1.

R. Eliezer: I thought that you would be scalded through warm water (understand not to follow me), and you are not scalded even through boiling water!

והלא אמרו אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהעבדים כבהמה. אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים.

i.

They said that we do not accept consolation for slaves, for they are like an animal. If we do not accept consolation for free strangers, all the more so for slaves!

מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו המקום ימלא חסרונך.

2.

If one's slave or animal died, one tells him 'Hashem should replace your loss.'

3)

PARABLES FOR THE DEATH OF CHACHAMIM (Yerushalmi Perek 2 Halachah 8 Daf 20a)

כד דמך ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא קביל ר"ל עילוי דהוה רביה.

(a)

When R. Chiya bar Rav Ada bar Ahavah, the nephew of Bar Kapara died, Reish Lakish accepted [consolation], for [Reish Lakish] was his Rebbi.

נימר תלמידיה דבר נשא חביב עליה כבריה.

(b)

Inference: A person's Talmid is dear to him like his son.

עאל ואיפטר עילוי [שיר השירים ו ב] דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים לא צורכה אלא דודי ירד לגנו [צ"ל מאי - אור יעקב, מיפה מראה] לרעות בגנים.

(c)

[Reish Lakish] entered and applied to him "Dodi Yarad l'Gano la'Arugas ha'Bosem Lir'os ba'Ganim" - it should have said only "Dodi Yarad l'Gano." Why does it say "Lir'os ba'Ganim" (plural)?

דודי זה הקדוש ברוך הוא. ירד לגנו זה העולם. לערוגת הבושם אילו ישראל. לרעות בגנים אילו אומות העולם. וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן.

1.

Answer: "Dodi" is ha'Kadosh Baruch Hu. "Yarad l'Gano" is this world. "La'Arugas ha'Bosem" are Yisrael. "Lir'os ba'Ganim" are the other nations. "V'Lilkot Shoshanim" are the Tzadikim, that He removes them from among them.

משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאי. מה עשה המלך נטע לו פרדס.

2.

They gave a parable. What does the matter resemble? A king had a son, and he was very dear to him. What did the king do? He planted an orchard;

בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו

3.

When the son did the father's will, he would go around the entire world and see what nice sapling there is in the world, and plant it in his orchard. When [the son] angered [his father], he cut all his saplings;

כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם [דף ל עמוד א (עוז והדר)] ומביאו ומדבקו לישראל. כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן.

4.

So, when Yisrael do Hash-m's will, He goes around the entire world and sees what Tzadik there is among the nations, and brings him and clings him to Yisrael, like Yisro and Rachav. When [Yisrael] anger [Hash-m], He removes the Tzadikim from among them.

דלמא ר' חייא בר אבא וחבורתיה ואית דמרין ר' יוסי בי ר' חלפתא וחבורתיה ואית דמרין ר' עקיבה וחבורתיה הוו יתבין לעיי באוריתא תחות הדא תאינה והוה מרא דתאינתא קריץ ולקיט לה בכל יום.

(d)

A case occurred with R. Chiya bar Aba and his colleagues, and some say that it was R. Yosi ben Chalafta and his colleagues, and some say that it was R. Akiva and his colleagues,. They were sitting and engaging in Torah under a fig tree. The owner of the tree rose early and took figs from it every day.

אמרין שמא הוא חושדינו נחלוף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון אמר לון מריי אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי מנעתונה מיני.

1.

They said, perhaps he suspects us. We will switch our place. Later, the owner of the tree came to them and said 'my masters - even the one Mitzvah that you did with me (the merit that you learned under my tree), you withheld it from me!

אמרון ליה אמרין דלמא דאחשד לן

2.

They told him - we said that perhaps he suspects us.

בצפרא אתי מודעא יתהון זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט והיה לוקטה

3.

In the morning he came to inform that [that he did not rise early to pick figs due to suspicion. He did not pick that morning, and] the sun shone and his figs became wormy. Then they said, the owner of the tree knows the time of his tree, when to pick it, and he picked it;

כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן.

4.

So ha'Kadosh Baruch Hu knows the time of Tzadikim, to remove them from the world, and He removes them.

כד דמך ר' בון בר ר' חייא על ר' זעירא ואפטר עילוי [קהלת ה יא] מתוקה שנת העובד. ישן אין כתיב כאן אלא אם מעט (אם) [צ"ל ואם] הרבה יאכל.

(e)

When R. Bun bar R. Chiya died, R. Zeira rose and applied to him "Mesukah Shenas ha'Oved." It does not say [whether he] sleeps [little or much], rather, "Im Me'at v'Im Harbeh Yochel."

למה היה רבי בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה (משתכר) [צ"ל מתכשר - עין יעקב] במלאכתו יותר מדאי מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות.

1.

What did R. Bun bar Chiya resemble? He was like a king who hired many workers, and there was one worker, and he was exceedingly skilled in his work (text of EIN YAKOV). What did the king do? He took him and strolled with him long and short.

לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם.

2.

At night, those workers came to take their wages. [The king] gave to [that worker] his full wage with them.

והיו הפועלים מתרעמין ואומרים אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם.

3.

The other workers were complaining, and saying 'we worked the entire day, and this one worked only two hours, and he gave to him his full wage!'

אמר להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה.

4.

The king told them, this one toiled in two hours more than you toiled the entire day. So R. Bun toiled in Torah 28 years (he died at 28) more than a proficient Chacham can learn in 100 years.

כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ר' ליא ואפטר עילוי ארבעה דברים תשמישו של עולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין [איוב כח א ב] כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה.

(f)

When R. Simon bar Zavid died, R. Laya rose and said about him 'there are four things (metals) needed in the world, and all of them, if they are lost, they have replacements. "Ki Yesh la'Kesef Motza u'Makom la'Zahav Yazoku; Barzel me'Afar Yikach v'Even Yatzuk Nechushah";

אילו אם אבדו יש להן חליפין אבל ת"ח שמת מי מביא לנו חליפתו מי מביא לנו תמורתו [שם כח יב כא] והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה ונעלמה מעיני כל חי.

1.

These, if they are lost, they have replacements, but a Chacham who died, who will bring his replacement?! Who will bring in place of him?! "Veha'Chachmah me'Ayin Timatzei v'Ei Zeh Mekom Binah"; "v'Ne'elmah me'Einei Kol Chai'!

א"ר לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכתיב [בראשית מב כח] ויצא לבם. אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד [דף כ עמוד ב] על אחת כמה וכמה.

(g)

(R. Levi): Yosef's brothers, because they found a Metzi'ah (their money in their sacks), they were terrified - "va'Yetzei Libam." We lost R. Simon bar Zavid - all the more so [we should be terrified]!

כד דמך ר' לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי [קהלת יב יג] סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא.

(h)

When R. Levi bar Sisi died, Shmuel's father rose and said about him "Sof Davar ha'Kol Nishma Es ha'Elokim Yera."

למה היה לוי בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיה בו מאה גפנים והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין עמד על חמשים עמד על ארבעים עמד על שלשים עמד על עשרים עמד על עשר עמד על אחד והיה עושה מאה חביות של יין

(i)

What did Levi ben Sisi resemble? He was like a king who had 100 vines, and each year they made 100 barrels of wine. They were reduced to 50 [vines], they were reduced to 40, they were reduced to 30, they were reduced to 20, they were reduced to 10, and they were reduced to one, and it produced 100 barrels of wine.

והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל אדם הדא הוא דכתיב [קהלת יב יג] כי זה כל האדם.

1.

That one vine was very dear to him, like the entire vineyard. So R. Levi bar Sisi was dear to Hash-m like all people - "Ki Zeh Kol ha'Adam."

4)

LOWLY PEOPLE WHO INSULTED CHACHAMIM (Yerushalmi Perek 2 Halachah 8 Daf 20b)

כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין. [דף ל עמוד ב (עוז והדר)] א"ל מה קלא בשמיא. א"ל גזר דיניה דההוא גברא מיחתם וכן הוות ליה.

(a)

Kahana was young and very Chacham. When he ascended to here (Eretz Yisrael), an empty person saw him and said to him 'what voice did you hear in Shamayim? (Rav Kahana pained R. Yochanan, died, and was revived.) He said 'there was a final verdict against that man (you)', and so it happened to him (he died).

ומתפגע ביה חמתיה חד חרן א"ל מה קלא בשמיא א"ל גזר דיניה דההוא גברא מיחתם וכן הוות ליה.

1.

Another [empty person] encountered and saw [Kahana] and said to him 'what voice did you hear in Shamayim? He said 'there was a final verdict against that man', and so it happened to him.

אמר מה סליקית מזכי ואנא איחטי מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל ניזול וניחות לי מן הן דסליקית.

2.

Kahana: Why did I ascend to here - to merit (in Torah). I am sinning! Did I come to kill people of Eretz Yisrael?! I will go and descend to [Bavel], from where I ascended.

אתא לגבי ר' יוחנן א"ל בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזול ליה א"ל ייזול להן דמוקרין ליה.

3.

He came to R. Yochanan, and said 'one whose mother disgraces him, and his father's wife honors him, to where should he go?' [He only hinted to his intent to return to Bavel. R. Yochanan] said, he should go to where they honor him.

נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לר' יוחנן הא נחית כהנא לבבל.

4.

Kahana descended to where he ascended from. They told R. Yochanan that Kahana descended to Bavel.

אמר מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא. אמרין ליה ההוא מילתא דאמר לך הוא הוה נטילת רשות דידיה.

5.

R. Yochanan: Does he go without getting permission?! They told him, the matter that he said to you, that was his reception of permission.

ר' זעירא כד סלק להכא אזל אקיז דם אזל בעי מיזבון חדא ליטרא דקופד מן טבחא. א"ל בכמה הדין ליטרתא א"ל בחמשין מניי וחד קורסם.

(b)

When R. Ze'ira ascended to here, he went and let blood. He wanted to buy a Litra of meat from a butcher. He asked, how much is a Litra? He said, it is 50 Manyei (coins) and one hammer blow.

א"ל סב לך שיתין ולא קביל עילוי. סב לך ע' ולא קביל עילוי. סב לך פ' סב לך צ' עד דמטא מאה ולא קביל עילוי. א"ל עביד כמנהגך.

1.

R. Ze'ira said 'take 60 [and no blow The butcher] did not consent. He said 'take 80, take 90', until he reached 100, and he did not consent. He said, do like your custom.

ברומשא נחית לבית וועדא. אמר לון רבנן מה ביש מנהגא דהכא דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד עד דמחו ליה חד קורסם

2.

At night, he entered the Beis Midrash. He said to Rabanan, what is this evil custom, that one cannot eat a Litra of meat until they beat him with a hammer blow?!

אמרין ליה ומה הוא דין אמר לון פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה ואשכחון ארוניה נפקא.

3.

They said to him, who did so? He said, Ploni the butcher. They wanted to bring him [to punish him]. It was found that his coffin is coming.

א"ל ר' כל הכין א"ל וייתי עליי דלא כעסית עילוי (מי סברת) [צ"ל דסברית - הגר"א] דמנהגא כן.

4.

They said to [R. Ze'ira], so much [you were angry at him, that you caused his death]?! He said, [punishments] should come upon me [if it is not true] that I was not angry at him. I thought that this is the custom here.

ר' יסא כד סליק להכא אזל ספר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. פגע ביה חד ליצן ויהב ליה פורקדל חד. [דף לא עמוד א (עוז והדר)] א"ל עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא.

(c)

When R. Yosa ascended to here, he went to a barber and wanted to bathe in the bathhouse of Tiverya. A scoffer encountered him and hit him on the neck with a stick. [R. Yosa] said, the necklace around your neck is too soft.

והוה ארכונא קאים דאין אחד ליסטים ואזל קם ליה גחיך כל קבליה.

1.

A judge was judging a bandit. The scoffer went and was laughing at him.

א"ל ארכונא מאן הוה עמך תלה עינוי וחמא דהוא גחיך א"ל אהן דגחיך הוא עמי נסביה ודניה ואודי ליה על חד קטיל.

2.

The judge said to the bandit, who was with you? He put his eyes on the scoffer, and saw that he was laughing. He said, this one who is laughing, was with me. They judged him, and he admitted that he killed someone.

מי נפקין תרויהון טעינין תרתי שרין מן דעבר ר' יסא מסחא. א"ל ההוא עונקתא דהות רפיא כבר שנצת

3.

When the two were taken out carrying two beams [to hang them on them], R. Yosa came out from bathing. The scoffer said 'the necklace that was soft, strengthened' (your words will be fulfilled; I will be choked).

אמר ליה ביש גדא דההוא גברא ולא כתיב [ישעי' כח כב] ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם.

4.

R. Yosa: Your bad Mazal caused this (not your insult to me). Is it not written "v'Atah Al Tislotzatzu Pen Techzeku Mosreichem"? (We explained this like MAHARA FULDA.)

רבי פינחס רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק קשה היא הליצנות שתחילתה ייסורין וסופן כלייה

(d)

(R. Pinchas citing R. Yirmeyah citing R. Shmuel bar Rav Yitzchak): Scoffing is harsh - its beginning is afflictions, and its end is destruction!

תחילתה ייסורין דכתיב ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם וסופן כלייה דכתיב [ישעי' כח כב] כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ:

1.

Its beginning is afflictions - "v'Atah Al Tislotzatzu Pen Techzeku Mosreichem." Its end is destruction - [the above verse ends] "Ki Chalah v'Necheratzah Shamati me'Es Hash-m Tzevakos Al Kol ha'Aretz."

5)

IS IT PRAISEWORTHY TO BE MORE STRINGENT THAN REQUIRED? (Yerushalmi Perek 2 Halachah 9 Daf 21a)

[דף כא עמוד א] מתני' חתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא

(a)

(Mishnah): If a Chasan wants to say Shma on the first night, he may;

רשב"ג אומר לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול:

(b)

R. Shimon ben Gamliel says, not everyone who wants to take the name (show himself to be meticulous in Mitzvos) may take it.

גמ' תני כל דבר שהוא של צער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. תלמיד חכם עושה ותבוא לו ברכה.

(c)

(Gemara - Beraisa): Any matter of pain, anyone who wants to consider himself to be an individual (to fast the first optional fasts due to lack of rain) may do so. Anyone who wants to consider himself to be a Chacham (and not do Melachah on Tish'ah b'Av - CHAREDIM) may do so, and he will be blessed;

וכל דבר שהוא של שבח לא כל הרוצה לעשות עצמו [דף לא עמוד ב (עוז והדר)] יחיד עושה תלמיד חכם עושה אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור.

(d)

Any matter of praise, not everyone who wants to consider himself to be an individual (e.g. to recite Shma the first night) may do so, and not everyone who wants to consider himself to be a Chacham may do so, unless he was appointed a leader over the Tzibur.

תני מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים ובשעה שהוא משתקע אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין.

(e)

(Beraisa): One may go [in fields] to the side of the road due to 'pegs' (protrusions from the ground when it is dry, and it is hard to walk on the road). When he sinks [in cavities in the road], he may go even in a field full of saffron.

א"ר אבהו מעשה בר"ג ור' יהושע שהיו בדרך והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים וראו את ר' יהודה בן פפוס שהיה משתקע ובא כנגדן

(f)

(R. Avahu): A case occurred in which R. Gamliel and R. Yehoshua were on the road, and they went to the side due to pegs. The saw R. Yehudah ben Papus sinking [in cavities on the road] and coming towards them.

אמר ר"ג לר' יהושע מי הוא זה שמראה עצמו באצבע.

1.

R. Gamliel (to R. Yehoshua): Who is this, who blatantly shows himself [to be more stringent than the Halachah]?

אמר לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים.

2.

R. Yehoshua: It is R. Yehudah ben Papus; all his actions are l'Shem Shamayim.

א"ל ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד חכם עושה אלא א"כ מינו אותו פרנס על הצבור.

3.

R. Gamliel: Was it not taught that any matter of praise, not everyone who wants to consider himself to be an individual may do so, and not everyone who wants to consider himself to be a Chacham may do so, unless he was appointed a leader over the Tzibur?!

אמר ליה והתני כל דבר של צער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה ת"ח עושה ותבוא עליו ברכה.

4.

R. Yehoshua: Was it not taught that any matter of pain, anyone who wants to consider himself to be an individual may do so. Anyone who wants to consider himself to be a Chacham may do so, and he will be blessed?!

א"ר זעירא ובלחוד דלא יבזה חורנין.

5.

(R. Ze'ira): This is only if he [does so covertly, and] does not [do so in front of others who are not stringent, and] disgrace others.

דלמא ר' (יסא) [צ"ל מיישא - אור זרוע א:פד] ור' שמואל בר רב יצחק הוו יתבין אכלין בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. אתת עונתה דצלותא וקם ר' שמואל בר רב יצחק מצלויא.

(g)

A case occurred in which R. Maisha and R. Shmuel bar Rav Yitzchak were sitting and eating in a room [for visitors] near a Beis ha'Keneses. The time to pray came. R. Shmuel bar Rav Yitzchak rose to pray.

א"ל ר' מיישא לא כן אלפן ר' אם התחילו אין מפסיקין.

1.

Question (R. Maisha): Didn't Rebbi teach us that if they began, they do not interrupt?

ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט.

i.

And Chizkiyah taught a Beraisa that anyone who is exempt from something, and does it, he is called a commoner!

א"ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה.

2.

Answer (R. Shmuel bar Rav Yitzchak): Our Mishnah teaches that a Chasan is exempt. If he wants, [he may recite]!

א"ל (ולא דר"ג היא) [צ"ל ולאו רשב"ג תני לא כל הרוצה ליטול את השם יטול - אור זרוע]

3.

Question (R. Maisha): Did not R. Shimon ben Gamliel teach, not everyone who wants to take the name may take it?!

א"ל יכיל אנא פתר כר"ג דר"ג אמר איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים:

4.

Answer (R. Shmuel bar Rav Yitzchak): I can say that [the first Tana holds like] R. Gamliel, who said 'I do not heed you to be Mevatel myself from accepting Ol Malchus Shamayim!' (The Halachah follows the Stam Mishnah, like R. Gamliel, and not R. Shimon ben Gamliel. We explained this like OHR ZARU'A.)

HADRAN ALACH PEREK HAYAH KOREI