TOSFOS DH LO YE'AR'ENU
תוספות ד"ה לא יערענו
(SUMMARY: Tosfos first disagrees with Rashi's translation of 'Ye'ar'enu'' before reinterpreting it.)
פירש"י 'להשהותו'.
Explanation #1: Rashi translates this as 'to leave it (in one's mouth)'.
וא"ת, א"כ, לפלוג וליתני בדידה - 'מאי איריא ע"י אניגרון, אפילו בעיניה שרי לבלעו לאלתר?', דהא אינו אסור אלא לערער, דהיינו להשהותו?
Question: In that case, why does the Gemara not make a distinction on itself, and say 'Why does it speak specifically through Anigron, even oil on its own ought to be permitted if one swallows it immediately, seeing as it is only forbidden through Ir'ur - leaving it in one's mouth?
ע"כ פי' הר"י 'לא יערענו' - אפי' בבליעה בלא שהייה, שכל שתייה שאינה אלא לרפואה קרי ליה ערעור, ואפי' כשבולעו.
Explanation #2: The Ri therefore explains 'Lo Ye'ar'er to mean even if one swallows it without first leaving it in one's mouth, since all drinking for a cure is called 'Ir'ur', even if one swallows it.
והיינו טעמא דמתסר, משום דקא מוכחא מילתא דלרפואה קא מכוין.
Explanation #2 (cont.): And the reason that it is forbidden is because it is evident that one's intention is for a cure.
א"נ יש ליישב פירוש רש"י 'לא יערענו להשהותו', אבל נותן הוא לתוך א'ניגרון, ואפילו להשהותו.
Establishing Explanation #1: Alternatively, one can resolve Rashi's explanation by explaining 'Lo Ye'ar'enu Lehash'hoso', but one may place it in Anigron, even if one leaves it in one's mouth.
והאי 'ובולע' היינו 'או בולעו' בעיניה בלא שהייה.
Establishing Explanation #1 (cont.): And 'u'Bol'o' then means, not 'and he swallows it', but) 'or he swallows it' - as it is, without leaving it in the mouth.
TOSFOS DH KEIVAN D'IS LEIH HANA'AH MINEIH BA'I B'RUCHI
תוספות ד"ה כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי
(SUMMARY: Tosfos presents the Halachah of someone who drinks a beverage as a cure with regard to reciting a B'rachah.)
ונראין הדברים דאם אדם שותה משקין לרפואה, אם המשקין רעים לשתות, דלית ליה הנאה מינייהו, לא בעי ברוכי.
Halachah: It therefore seems that if someone drinks a beverage as a cure, in the event that it is unpleasant to drink, and from which he therefore derives no benefit, it does not require a B'rachah ...
ואי אית ליה הנאה מינייהו בלא הרפואה, בעי ברוכי.
Halachah (cont.): Whereas if he does derive benefit from it (other than the cure), it requires a B'rachah.
TOSFOS DH V'HILCH'SA
תוספות ד"ה והלכתא
(SUMMARY: This Dibur is not part of Tosfos.)
שכתוב בספרים לא גרסי', דלשון ה"ג הוא עד 'קמחא ... '.
Rejection of Text: Until the word 'Kimcha' does not belong in the text of Tosfos, since it is the wording of the Halachos Gedolos.
TOSFOS DH KIMCHA D'CHITI
תוספות ד"ה קמחא דחיטי
(SUMMARY: Tosfos qualifies 'Kimcha de'Chiti'.)
נראה דלא מיירי בקמחא ממש ...
Clarification: It seems that this does not refer to actual flour ...
דאם כן, לא שייכא ביה ברכה ד'בורא פרי האדמה'.
Reason: because if it did, the B'rachah of 'Borei P'ri ha'Adamah' would be inappropriate.
אלא מיירי בקמחא שקורין 'אישקאלטיר', או בקמח שעושין משבולת שועל שמייבשין בתנור.
Conclusion: It must therefore refer to flour that is called 'Ishkaltir', or to flour that one makes from oats that have been dried in the oven (See Maharsha).
TOSFOS DH LO NAT'I INSHI A'DA'TA D'KOREI
תוספות ד"ה לא נטעי אינשי אדעתא דקורא
(SUMMARY: Tosfos elaborates on Shmuel's ruling.)
וסבר גמ' כוותיה דשמואל
Halachah: The Gemara holds like Shmuel.
וא"כ, אותן לולבי גפנים, דלא נטעי אינשי אדעתא דהכי, מברכינן עלייהו 'שהכל נהיה בדברו'.
Inference: Consequently, over those vine-branches for which people do not tend plant to plant the vines, one recites 'she'Hakol Nih'yah bi'Devaro'.
ואותן שקדי' כשהם רכים אוכלם בקליפתם החיצונה, ולא נטעי להו אדעתא דהכי למיכל להו כשהן רכים כי אם לאכול בגרעינין שלהן כשיתבשלו, מברך עלייהו נמי 'שהכל'.
Inference (cont.): Likewise, those almonds that, when soft, one eats together with the outer peel, for which they were not originally planted, only to eat them with their pits when they ripen, one also recites 'she'Hakol ... '.'
36b----------------------------------------36b
TOSFOS DH K'LIFEI EGOZIM V'HA'GAR'INIM CHAYAVIN B'ORLAH
תוספות ד"ה קליפי אגוזים והגרעינין חייבין בערלה
(SUMMARY: Tosfos rules that all fruit-pits require 'Borei P'ri ha'Eitz'.)
דפירי נינהו.
Conclusion: Since they are fruit.
מכאן שיש לברך על הגרעינין של גודגדניות וגרעיני אפרסקין ושל תפוחים וכל מיני גרעינים של פירות 'בורא פרי העץ'.
Inference: From here we can extrapolate that on cherry-pits, on peach apple-pits, in fact, on the pits of all fruit, one recites 'Borei P'ri ha'Eitz'.
TOSFOS DH EIN KOTZ'TZIN ILANOS BA'SHEVI'IS
תוספות ד"ה אין קוצצין אילנות בשביעית
(SUMMARY: Tosfos explains why it is not anyway Asur because of 'Bal Tashchis'.)
וא"ת, בלא שביעית נמי, תיפוק ליה דאסור משום "לא תשחית את עצה" (דברים כ)?
Question: Even if it would not be Shevi'is, why is it not forbidden on account of the Pasuk in Devarim (20) "Do not destroy its trees"?
וי"ל, דלא טעין קבא, דלא שייך ביה "לא תשחית", כדאיתא פ' לא יחפור (ב"ב דף כו.).
Answer #1: It speaks for example, where the tree produces less than a Kav, in which case "Lo Sachchis" does not apply, as we learned in Perek Lo Yachpor (Bava Basra 26.).
אי נמי, איירי דמעולה בדמים לעשות ממנה קורות, דאז לא שייך "לא תשחית".
Answer #2: Alternatively, it speaks where its value for manufacturing beams exceeds the value of its fruit, where once again, "Lo Sachchis" does not apply ...
ומיהו משום איסורא דשביעית איכא, "לאכלה", 'ולא לסחורה ולא להפסד'.
Conclusion: Whereas the Isur of Shevi'is "le'Ochlah", 've'Lo li'Sechorah ve'Lo le'Hefsed' does.
TOSFOS DH SHI'URO K'PUL HA'LAVAN
תוספות ד"ה שיעורו כפול הלבן
(SUMMARY: Tosfos discusses the B'rachah of unripe fruit that is smaller than a bean.)
ופחות מכאן לא הוי פירא.
Conclusion: Less than that is not considered a fruit.
מכאן יש ללמוד דעל בוסר פחות מפול לא מברכינן עליה 'בורא פרי העץ', אלא 'בורא פרי האדמה'.
Inference: From here we can learn that on partially-ripe fruit that is smaller than a bean one does not recite 'Borei P'ri ha'Eitz', but 'Borei P'ri ha'Adamah'.
TOSFOS DH HACHI GARSINAN V'HILCHESA KE'MAR BART RAV ASHI MI'D'L'GABEI ORLAH LA'AV PEIRA HU ETC.
תוספות ד"ה לשון ה"ג והלכתא כמר בר רב אשי מדלגבי ערלה לאו פירא הוא וכו'
(SUMMARY: Tosfos clarifies the distinction between Orlah and B'rachah regarding fruit.)
והיה אומר הר"מ - דלגבי ערלה לאו פירא הוא, היינו משום ד'כל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל'.
Clarification: Rabeinu Meir used to say that the reason that with regard to Orlah, it is not considered fruit, is only due to the principle that 'The Halachah in Chutz la'Aretz is like the one who is lenient in Eretz Yisrael'.
אבל בארץ ודאי הוי פירא. ומברכין עליו 'בורא פרי העץ'.
Clarification (cont.): But in Eretz Yisrael, it is definitely considered a fruit, over which one therefore recites 'Borei P'ri ha'Eitz' ...
ובברכות ליכא חלוק בין בארץ לח"ל.
Conclusion: And as far as B'rachos is concerned, there is no difference between Eretz Yisrael and Chutz la'Aretz.
TOSFOS DH BI'RETIVA
תוספות ד"ה ברטיבא
(SUMMARY: Tosfos discusses the B'rachah that one recites over various fruits that one eats only when they are wet and over those that one eats even when they are dry.)
כגון ליטוארי"ו בלעז - מברכינן עליה 'בורא פרי האדמה'.
Clarification: For example what is called, 'Lituariv' in French (electuary a kind of cure) - one recites 'Borei P'ri ha'Adamah' ...
אבל יבישתא לא מברכינן עליה.
Clarification (cont.): But when it is dry, one does not recite a B'rachah at all.
וכן הלכה בזנגבילא שקורין 'זינזי'ברו' בלעז. וכן מסמר של גרופל"י שאין רגילים לאכול [אלא] ברטיבא כמו בליוארי"ו, אין מברכין עליה ביבשתא.
Halachah: And the same applies to ginger, and to 'Mismar shel G'rupli', which one tends to eat when it is moist (like one does 'Li'uriv'), does not therefore require a B'rachah when it is dry.
אבל עץ של קנמון שקורין 'קניל"א' מברכינן עליו 'בורא פרי האדמה', מפני שרגילין לאכלו ביבשתא.
Halachah (cont.): Over cinnamon-wood, on the other hand, which is called 'Kanil', .one recites 'Borei P'ri ha'Adamah', seeing as one tends to eat it dry ...
וגם הוא גדל על הארץ כמו קנים.
Halachah (cont.): And because it grows on the ground like sugar-canes.
ועל צוקר"ו מברכינן 'בורא פרי העץ', כי "יערי עם דבשי" (שיר ה) זה צוקר"ו.
Halachah (cont.): Over sugar (honey from the sugar-cane) one recites 'Borei P'ri ha'Eitz', since the Pasuk in Shir h'Shirim (5) states "Ya'ari im Divshi" refers to sugar.
ואגוז שקורין מושקד"א מברכינן 'בורא פרי העץ, שגם נוהגין לאכול אותו ביובש.
Halachah (cont.): And over muscat-nuts one recites 'Borei P'ri ha'Eitz', since it too, one tends to eat when it is dry.
TOSFOS DH KOL SHE'YESH BO ME'CHAMEISHES HA'MIYNIM MEVORCHIN ALAV BOREI MIYNEI MEZONOS.
תוספות ד"ה כל שיש בו מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות
(SUMMARY: Tosfos explains when one must make a Mezonos on a mixture of food that includes one of the five Minim.)
וכן קלייריט"ש בלע"ז, שעושים מקמח ומים או מחלב, מברכין עליהם 'בורא מיני מזונות'.
Halachah: Likewise, Kleiritz (in French), that one makes from flour and either water or milk, one recites over it 'Borei Miynei Mezonos'.
וכן כשנותנים קמח לתוך פולין או לתוך עדשים או כרישים, וכן לתוך שקדים שעושין לחולה, אם עושין אותו כדי שיסעוד הלב, אז צריך לברך 'בורא מ"מ' ...
Halachah (cont.): And so too, when one adds flour to beans, lentils or leek, or to almonds that one prepares for a sick person - requires 'Borei Miynei Mezonos provided it is added to satisfy ...
ואם לדבק בעלמא, אינו צריך לברך 'בורא מ"מ'.
Halachah (cont.): But if it is added merely to thicken the food, then it is not necessary (See Gilyon ha'Shas) to recite Borei Miynei Mezonos'.
וטוב להחמיר ולגמעו בתוך הסעודה לאחר ברכת 'המוציא', ופטור ממה נפשך.
Conclusion: It is best however, to be strict and to eat the dish as part of the meal after having recited 'ha'Motzi', in which case one is exempt from a B'rachah anyway (See Gilyon ha'Shas).