TOSFOS DH KEITZAD MEVORCHIN
תוספות ד"ה כיצד מברכין
(SUMMARY: Tosfos reconciles this with the opening Sugya in the Masechta, which queried the same Lashon with regard to K'ri'as Sh'ma.)
לא שייך להקשות 'תנא היכא קאי, דקתני 'כיצד ... ', כדפריך בריש מכילתין (ד' ב.).
Clarification: The Gemara cannot ask here 'Where is the Tana holding, that it asks 'How ... ?', as it asks at the beginning of the Masechta.
משום דהכא סברא הוא לברך, כדמסיק בגמרא ד'אסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה'.
Reason #1: Since it is a S'vara to recite a B'rachah, as the Gemara concludes 'That it is forbidden to benefit from this world without a B'rachah'.
אי נמי י"ל, דקאי א'מתני' דמי שמתו (ד' כ:) דקתני 'בעל קרי מברך לאחריו ואינו מברך לפניו', והכי נמי שייך לברך על כל דבר ודבר. ע"כ קאמר הכא 'כיצד מברכין'.
. Reason #2: Alternatively, it refers to the Mishnah in 'Mi she'Meiso' (Daf 20:) which states that 'A Ba'al-Keri recites a B'rachah after eating but not before'. So too, it is appropriate to recite over every item. That is why the Gemara asks 'How does one recite a B'rachah?'
TOSFOS DH ACHLEIH V'HADAR ACHLEIH
תוספות ד"ה אחליה והדר אכליה
(SUMMARY: Tosfos explains why we need "Hilulim'.)
תימה, למה לי קרא, הא בפ"ב דקדושין (ד' נד:) גמרינן "קדש" "קדש" ממעשר שני; א"כ נילף ממעשר שני?
Question: Why do we need a specific Pasuk, when in the second Perek of Kidushin, we learn Neta R'vai with a Gezeirah-Shavah "Kodesh" "Kodesh" from Ma'aser Sheini? If so, why can we not learn this Din too, from Ma'aser Sheini?
וי"ל, אי לאו קרא ד"הלולים", הוה אמינא דאדרבה, נילף לחומרא "קדש" "קדש" משביעית, ואין לו פדיון.
Answer #1: If not from the Pasuk of "Hilulim", we would have learn the Gezeirah-Shavah "Kodesh" "Kodesh" from Shevi'is le'Chumra, that it is not subject to Pidyon.
עוד פי' רבינו חיים כהן - אי מהתם, הוה אמינא כי מעשר שני ממש, ודוקא בזמן שמעשר שני נוהג, כמו בשנה ראשונה ושניה ורביעית וחמישית לשמטה נוהג חלול ...
Answer #2: Furthermore Rebbi Chayim Kohen explains that had we learned it from Ma'aser Sheini, we would have compared it completely from Ma'aser Sheini, to the point that Chilul (transferring its Kedushah) only applies when Ma'aser Sheini applies - in the first, second, fourth and fifth years of the Sh'mitah cycle.
אבל שלישית וששית, שמעשר עני דוקא, אימא לא, קמ"ל "הלולים".
Answer #2 (cont.): But not in the third and sixth years, where Ma'aser Ani applies (but not Ma'aser Sheini). "Hilulim" therefore teaches us that this is not the case.
TOSFOS DH SHE'EIN OMRIM SHIRAH ELA AL HA'YAYIN
תוספות ד"ה שאין אומרים שירה אלא על היין
(SUMMARY: Tosfos qualifies this statement.)
פירוש - אין אומרים שירה על שום אכילת מזבח כגון זריקת דמים ונסוך המים, כי אם על היין.
Clarification: This means that one does not say Shirah on any other Achilas Mizbe'ach, such as sprinkling the blood or pouring the water; only over wine.
אבל ודאי מצינו שירה בלא יין, כגון הלל שבשחיטת פסחים (תמיד נשחט ד' סד.) [ע"ש בתוספות].
Clarification (cont.): But it is obvious that we find Shirah without wine, such as Halel that accompanied the Shechitah of the Korban Pesach (Tamid Nishchat Daf 64. [See Tosfos there]).
TOSFOS DH U'L'MA'AN D'TANI KEREM REVAI ETC.
תוספות ד"ה ולמאן דתני כרם רבעי וכו'
(SUMMARY: Tosfos presents the basic Halachah of Kerem R'vai nowadays.)
ועתה קיימא לן דרבעי נוהג אף בח"ל.
Halachah #1: Nowadays we rule that Neta R'vai applies even in Chutz la'Aretz.
מיהו בכרם נוהג, ולא בשאר אילנות
Halachah #1 (cont.): But only with regard to a vineyard, not to any other tree.
דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל.
Reason: Due to the principle that 'Whoever is lenient in Eretz Yisrael, the Halachah is like him in Chutz la'Aretz''.
וכרם רבעי בזמן הזה מחללין על פרוט', ושוחקו ומטילו לנהר.
Halachah #2: And one redeems the fruit of Kerem R'vai with a P'rutah, which one defaces and throws into the river.
וכן מפורש בשאלתות דרב אחאי [פרשת קדושים, סימן ק].
Proof: And so the She'iltos of R. Acha'i explicitly rules (in Parshas Kedoshim, Siman 100).
TOSFOS DH V'ASI NAME ZAYIS BA'MEH HA'TZAD
תוספות ד"ה ואתי נמי זית במה הצד
(SUMMARY: Tosfos explains as to why the Gemara does not reject the Pircha that the Tzad ha'Shaveh, unlike the olive-tree, is subject to Leket.)
וא"ת, איכא למפרך ְ'מה להצד השוה שכן חייבים בלקט', דפרט בכרם היינו לקט, משא"כ בזית דאין בו לקט?
Question: One can ask that 'The Tzad ha'Shaveh is subject to Leket (seeing as Peret by a vineyard is equivalent to Leket), whereas an olive-tree is not?
וי"ל, דניחא ליה למפרך פירכא, אפי' יהא הצד השוה חשוב למיתי זית מיניה, מ"מ קאמר דשאר מינים לא ידעי' מיניה.
Answer: The Gemara is happy to ask a Pircha, even there where the Tzad ha'Shaveh is sufficiently Chashuv to learn the olive-tree from it, and to explain that nevertheless one cannot learn other trees from it.
TOSFOS DH TEINACH L'ACHARAV
תוספות ד"ה תינח לאחריו
(SUMMARY: Tosfos gives the reason behind the Gemara's question.)
דעיקר ברכה לאחריו - כדכתיב "ואכלת ושבעת וברכת".
Reason: Because the main B'achah is the afterwards - as the Torah writes " ... and you shall eat and be satisfied, and bless Hash-m ... ".
TOSFOS DH L'FANAV LO KOL-SHE'KEIN
תוספות ד"ה לפניו לכ"ש
(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara must be La'av Davka.)
לאו ק"ו הוא, דאם כן, תהא ברכה דלפניו מדאורייתא ...
Clarification: This is not a genuine 'Kal va'Chomer', because if it was, the B'rachah before eating would be min ha'Torah.
ולעיל פרק מי שמתו (דף כ:) משמע גבי בעל קרי דלאו דאורייתא הוא.
Source: Yet in 'Mi she'Meiso' (Daf 20:) it is implied (with regard to Ba'al Keri) that it is not.
ואפי' רבי יהודה לא פליג אלא משום דעשאן כהלכות דרך ארץ (שם ד' כב.).
Source (cont.): And what's more, even Rebbi Yehudah only argues there because they gave it the Din of Hilchos Derech Eretz (Ibid. Daf 22.).
TOSFOS DH SHE'EIN GIDULO MIN HA'KARKA
תוספות ד"ה דבר שאין גדולו מן הקרקע
(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara does not also mention vegetables.)
כגון בשר וחלב.
Clarification: Such as Basar ve'Chalav.
וא"ת, מאי איריא בשר, אפילו ירקות נמי לא אתיא ליה?
Question: Why does the Gemara mention meat, and not vegetables, which one cannot learn from there (Neta R'vai) either?
וי"ל, דאיכא למימר 'קמה תוכיח'.
Answer #1: Because the Gemara could then have answered 'Let standing corn prove it!'
ולפי' רש"י ניחא - דגריס 'דלאו בר נטיעה מנין'.
Answer #2: But according to Rashi, who reads in the Gemara 'From where do we know whatever is not planted', the question falls away completely (See Maharsha).
וליכא למימר דאתא משאר אילנות ומקמה ...
Refuted Question: Nor can the Gemara answer (according to Rashi) that one can learn it (vegetables) from other trees and from standing corn ...
דאיכא למפרך 'מה להנך שכן חייבים בפיאה?
Refutation: Since one could still ask 'That they are different inasmuch as they are subject to Pe'ah (whereas vegetables are not).
TOSFOS DH ELA SEVARA HU ASUR L'ADAM SHE'YEHENEH ETC.
תוספות ד"ה אלא סברא הוא אסור לאדם שיהנה כו'
(SUMMARY: Tosfos reconciles this with the Gemara earlier, which cited a Pasuk.)
וקרא דנסיב לעיל אסמכתא בעלמא.
Explanation: And the Pasuk which the Gemara cited earlier is merrely an Asmachta.
והגמרא היה סבור מתחלה דלמוד גמור הוא.
Explanation (cont.): Only the Gemara initially thought that it was a proper Limud.
35b----------------------------------------35b
TOSFOS DH KA'N L'ACHAR B'RACHAH
תוספות ד"ה כאן לאחר ברכה
(SUMMARY: Tosfos cites a precedent for the two Pesukim in Shabbos.)
וכן פ' כל כתבי (שבת ד' קיט.) אמרי' כשהיו מניחים השולחן, היו אומרים "לה' הארץ ומלואה", וכשהיו מסלקין השולחן היו אומרים "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם".
Precedent: Similarly, we learned in Perek Kol Kisvei (Shabbos 119.) that 'When placing the table, they would say "la'Hashem ha'Aretz u'Melo'ah", and when they removed it, they would say "ha'Shamayim Shamayim la'Hashem, ve'ha'Aretz Nasan li'Venei Adam".
TOSFOS DH KA'N BI'ZEMAN SHE'YISRAEL OSIN RETZONO SHEL MAKOM NE'EMAR V'ASAFTA DEGANECHAH
תוספות ד"ה כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום נאמר ואספת דגנך
(SUMMARY: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya later.)
וא"ת, והא לקמן 'בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום' מוקמי' ליה?
Question: Later, we establish the case where Yisrael are not performing the will of Hash-m?
וי"ל, דמיירי ודאי שעושין רצונו, אבל אין עושין רצונו כ"כ, דאינם צדיקים גמורים.
Answer #1: In fact it is speaking where they are performing the will of Hash-m, but not to the extent that they should, in which case they are not complete Tzadikim.
ועוד י"ל, דפליג ליה אהא דלקמן, שבא לפרש מה בין עושים ואין עושין...
Answer #2: One can also answer that the Gemara here argues with the Gemara later, which comes to draw a distinction between when they are performing the will of Hash-m and when they aren't ...
והכא בעושין, ועושין ואין עושין כי הדדי נינהו.
Answer #2 (cont.): Whereas here, it speaks where they performing the will of Hash-m, and there is no difference whether they do or they don't (See Hagahos ha'Bach).
TOSFOS DH DERECH TERAKSIMON
תוספות ד"ה דרך טרקסמון
(SUMMARY: Tosfos reminds us that mi'de'Rabbanan, also Chatzer fixes for Ma'asros.)
פי' ר"ת, היינו דאורייתא, אבל מדרבנן גם חצר קובעת, כדמשמע בפ' יוצא דופן (נדה ד' מז:) 'איזהו חצר שחייבת במעשר ... '.
Clarification: Rabeinu Tam explains that this ruling is d'Oraysa, but mi'de'Rabbanan, even a Chatzer fixes for Ma'asros, as is implied in Perek Yotzei Dofen (Nidah 47:) 'Which Chatzer obligates a person to Ma'aser ... '?'
וכן מוכח בפ' המביא (ביצה ד' לה.).
Support: And this is evident in Perek ha'Meivi (Beitzah Daf 35.)
TOSFOS DH TUVA GARIR
תוספות ד"ה טובא גריר
(SUMMARY: Tosfos extrapolates from here the Din regarding drinking wine on Erev Pesach.).
מכאן משמע שאסור לשתות יין בערב פסח מן המנח' ולמעלה.
Halachah: From here it implies that one is forbidden to drink wine on Erev Pesach from Minchah-time and onwards ...
ואם רוצה לשתו' צריך לשתות הרבה, דטובא מגרר גריר.
Halachah (cont.): And that someone who wants to drink wine, should drink a lot, which tends to whet one's appetite.