32b----------------------------------------32b
TOSFOS DH GEDOLAH TEFILAH YOSER MI'MA'ASIM TOVIM
תוספות ד"ה גדולה תפלה יותר ממעשים טובים
(SUMMARY: Tosfos Clarifies this statement.)
בלא תפלה ...
Explanation: Without Tefilah ...
שהרי משה רבינו ע"ה אף על פי שהיו בידו מעשים טובים, הוצרך לתפלה.
Proof: Since Moshe Rabeinu a.h. had many good deeds to his credit, yet he still needed Tefilah.
TOSFOS DH KOL HA'MA'RICH BI'TEFILASO U'ME'AYEIN BAH
תוספות ד"ה כל המאריך בתפלתו ומעיין בה
(SUMMARY: Tosfos reconciles various Sugyos, by establishing two kinds of 'Iyun Tefilah'.)
פירוש - שמצפה שתבא בקשתו לפי שכוון בתפלתו.
Clarification: This mean that he expects his request to be answered because he prayed sincerely.
תימה, דהכא משמע דעיון תפלה לאו מעליותא הוא; וכן משמע פ' הרואה (לקמן דף נה.) 'ג' דברים מזכירין עונותיו של אדם: וקאמר 'עיון תפלה'.
Question: Here and in Perek ha'Ro'eh (Daf 55.), where the Gemara cites three things that evoke a person's sins; one of them - 'Iyun Tefilah'; it implies that Iyun Tefilah is not a good thing
ולא כן משמע בפ' מפנין (שבת דף קכז.) דקאמר 'אדם אוכל פירותיהן בעוה"ז, וקא חשיב 'עיון תפלה', אלמא מעליותא הוא?
Implied Question #1: This is not the case in Perek Mefanin (Shabbos, 127.) where it lists 'Iyun Tefilah' as one of the things for which a person receives the fruit of his labors in this world ... , implying that it is a good thing?
וכן משמע בגט פשוט (ב"ב דף קסד:) דקאמר 'משלשה דברים אין אדם ניצול בכל יום' וקאמר עיון תפלה, פירוש שאין אדם מעיין בה ...
Implied Question #2: And likewise, in 'Get Pashut' (Gitin 164:) where the Gemara lists one of the three things from a person cannot escape as 'Iyun Tefilah' (meaning that one fails to concentrate on one's Tefilah) ...
אם כן משמע שהוא טוב?
Conclusion: Implying that it is good?
וי"ל, דתרי 'עיון תפלה' יש: עיון תפלה דהכא המצפה שתבא בקשתו, ו'עיון תפלה' דהתם, שמכוין את לבו לתפלה.
Answer: There are two kinds of 'Iyun Tefilah': The one in our Sugya, where a person expects his Tefilah to be answered (as we explained earlier), and the one there (in the latter two Sugyos), which refers to someone who Davens with concentration.
TOSFOS DH EL DIM'ASI AL TECHERASH
תוספות ד"ה אל דמעתי אל תחרש
(SUMMARY: Tosfos citing Rashi, explains Rebbi Elazar's proof from this Pasuk.)
פרש"י, דדייק מדיוקא - מדלא קאמר 'ודמעתי תראה', ש"מ שהיא נראית בכל פעם, ואין להתפלל רק שתתקבל.
Clarification: Rashi explains that Rebbi Elazar extrapolated this from the fact that the Pasuk does not say "and my tears you shall see' - a proof that they can be seen all the time, and one needs only to Daven that they should be accepted.
TOSFOS DH KODFEM TEFILASO MINAYIN SHE'NE'EMAR ASHREI YOSHVEI VEISECHA.
תוספות ד"ה קודם תפלתו מנין שנא' אשרי יושבי ביתך
(SUMMARY: Tosfos connects this reason with the Minhag to cite this Pasuk prior to "Tehilah le'David".)
ולפיכך תקנו לומר זה הפסוק קודם "תהלה לדוד" ...
Halachah: That explains as to why the Chachamim instituted specifically this Pasuk before "Tehilah le'David".
לאפוקי מהנהו דאמרי "אשרי" הרבה.
Conclusion: To the preclusion of those who recite various 'Ashrei's'.