ברכות דף לב. א
מה דרשו חז"ל בפסוק (שמות לב:יא) "וַיְחַל משֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו"?
מה דרשו? | |
לר' אלעזר | עמד בתפלה לפני הקב"ה עד שהחלהו - עד שהפציר בו |
(לרבא) [לרב] | עד שהפר לו נדרו [1] - שאמר "אכלם" |
לשמואל | מסר עצמו למיתה עליהם |
לרב יצחק | החיל עליהם מדת הרחמים |
לרבנן | אמר לו "חולין הוא לך לעשות כדבר הזה" |
לר' אליעזר הגדול | התפלל עליהם עד שחלה ואחזתו קדחת העצמות |
מי אמר את חלקי הפסוק (שמות לב:יג): א) "וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם".
ב) "וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם"?
"וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם" | "וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם" | |
לר' אלעזר | דברי התלמיד - משה רבינו | דברי הרב - הקב"ה [2] |
לר' שמואל בר נחמני | דברי התלמיד - משה רבינו | דברי התלמיד - משה רבינו [3] |
ברכות דף לב: א
כיצד נדרש הפסוק (ישעיה מט:טו) "הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ,
גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ", וכיצד נרמז כן?
אמר הקב"ה... | כיצד נרמז כן? | |
הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ | לא אשכח עולות שהקרבת במדבר | "עוּלָהּ" - לשון עולות |
גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה | אשכח את מעשה העגל שבמדבר | "אֵלֶּה" - שאמרו אלה אלהיך ישראל |
וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ | לא אשכח לך מעשה סיני | "וְאָנֹכִי" - שנאמר "אנכי ה' אלהיך" |
[1] ואינו נדרו ממש אלא דיבורו - רש"י ד"ה נדרו.
[2] והיינו שהשיב לו הקב"ה, שיעשה כדבריו וינחילם את הארץ אשר אמר.
[3] וכך אמר משה להקב"ה: דברים שאמרת לי בסנה לומר לישראל "אמרתי" להם, וא"כ עכשיו מה אומר להם.