PAST CYCLE DEDICATION

BERACHOS 21 (4 Elul) - Dedicated l'Iluy Nishmas Chaim Yisachar (ben Yaakov) Smulewitz of Cleveland on his Yahrzeit, by his daughter and son in law, Jeri & Eli Turkel of Raanana, Israel.

1)

TOSFOS DH V'HAREI TEFILAH D'DAVAR SHE'HA'TZIBUR ETC.

תוספות ד"ה והרי תפלה דדבר שהצבור כו'

(SUMMARY: Tosfos first discusses as to to why the Gemara asks from Tefilah rather than from K'ri'as Sh'ma, and then why it asks specifically on Rav Chisda and not on Ravina.)

וא"ת, אמאי שבק בבא דק"ש דקאי בגווה, דדבר שהצבור עסוקין בו, וקתני 'אינו מברך לפניה ... '?

(a)

Question: Why does the Gemara leave K'ri'as Sh'ma, which it is currently discussing, which is also something that the community are all reciting, and about which our Mishnah specifically states 'Eino Mevarech Lefanehah ... '?

וי"ל, משום רבותא דתפלה פריך מינה, אע"ג דתפלה מעומד, ונראה לכל שאין זה עומד כמותם, אפילו הכי אמרינן 'אם לא התחיל, לא יתחיל'.

(b)

Answer: The Gemara asks from Tefilah on account of the Chidush of Tefilah - even though Tefilah is said standing, and it is clear to all that he is not standing like they are, we nevertheless say that if he has not yet begun, he should not begin!

וא"ת, כיון דלא ידע טעמא דבסמוך, יקשה גם לרבינא - מה לי ק"ש וברכת המזון יותר מתפלה??

(c)

Question: Since the Gemara does not yet know the reasons that we are about to present, why does it also ask on Ravina as to why one recites the Sh'ma and Birchas ha'Mazon any more than Tefilah?

וי"ל, דלרבינא ניחא, כיון דהרהור כדבור דמי, יש להצריכו בק"ש ובברכת המזון שהם מדאורייתא יותר מתפלה דרבנן ...

(d)

Answer: According to Ravina it is obvious that since Hirhur is like Dibur, one needs to recite K'ri'as Sh'ma and Birchas ha'Mazon which are mi'd'Oraysa, more than Tefilah, which is only mi'de'Rabbanan.

אבל לרב חסדא, כיון דהרהור אינו כלום רק שלא יהא יושב ובטל, מה לי ק"ש מה לי תפלה?

1.

Answer (cont.): Whereas according to Rav Chisda, since Hirhur is ineffective, other than it should not appear as if he is doing nothing, why should there be a distinction drawn between K'ri'as Sh'ma and Tefilah?

2)

TOSFOS DH HA I LO ASCHIL LO YASCHIL

תוספות ד"ה הא אי לא אתחיל לא יתחיל

(SUMMARY: Tosfos explains from where the Gemara knows that the Mishnah is talking about Hirhur and not Dibur.)

וא"ת, אימא דבדבור קאמר, הא בהרהור שפיר דמי?

(a)

Question: Maybe the Mishnah is referring to Dibur, but Hirhur is permitted?

וי"ל, דמשמע דלא יתחיל אפי' בהרהור, מדלא קאמר יקצר בדבור או יהרהר באריכות.

(b)

Answer: The Mishnah implies that one should not begin even thinking, since the Tana did not say that he should cut his Dibur short or think at length.

3)

TOSFOS DH HACHI GARSINAN

תוספות ד"ה הכי גרסי'

(SUMMARY: Tosfos clarifies the correct text of the Gemara.)

אלא ק"ש וברכת המזון דאורייתא[ ותפלה דרבנן.

(a)

Clarification: Only K'ri'as Sh'ma and Birchas ha'Mazon are d'Oraysa and Tefilah, de'Rabanan.

ולא גרסינן מידי בתר הכי עד 'אמר רב יהודה אמר רב'.

(b)

Clarification (cont.): And we do not insert anything else after that until 'Amar Rav Yehudah Amar Rav' (Se Hagahos ve'Tziyunim).

ופי' הקונטרס ק"ש דאורייתא - כיון שאינו אומר 'אמת ויציב' כדפי' במתניתין.

(c)

Clarification (cont.): Rashi explains that K'ri'as Sh'ma is d'Oraysa since he does not say 'Emes ve'Yatziv', as Tosfos explained in the Mishnah.

ויש ספרים גורסים 'ק"ש דרבנן הוא?' ומשני 'אלא ק"ש אית בה מלכות שמים, וברכת המזון דאורייתא, ותפלה דרבנן'. וכן הגירסא בפ"ה.

(d)

Alternative Text #1: Some texts however, read 'But K'ri'as Sh'ma is de'Rabbanan? And it answers that (the correct text is that) 'K'ri'as Sh'ma contains Malchus Shamayim, whereas Birchas ha'Mazon id d'Oraysa, and Tefilah is de'Rabbanan'. And this is in fact, Rashi's text.

וקשה, דבמתניתין פי' דק"ש דאורייתא לכולי עלמא, כיון שלא אמר 'אמת ויציב', דבהכי מיירי מתניתין?

(e)

Question: But in our Mishnah he explained that K'ri'as Sh'ma is d'Oraysa according to all opinions, seeing he did not recite 'Emes ve'Yatziv', since that is how the Mishnah is speaking.

וגם יש ספרים גורסים 'שאני תפלה דלית בה מלכות שמים'.

(f)

Alternative Text #2: There are also those who have the text that 'Tefilah is different, in that it does not contain Malchus Shamayim.

'והרי ברכת המזון דלית בה מלכות שמים, ותנן "על המזון מברך לאחריו ... '?

(g)

Question: But how about Birchas ha'Mazon, which does not contain Malchus Shamayim, yet we have learned that one recites a B'rachah after the meal ... ?

אלא היינו טעמא דק"ש אית בה מלכות שמים וברכת המזון דאורייתא, ותפלה דרבנן'

(h)

Answer: The reason must therefore be because K'ri'as Sh'ma contains Malchus Shamayim, Birchas ha'Mazon is d'Oraysa, whereas Tefilah is only de'Rabbanan.

וגם על גירסא זו קשה, כדפריש'.

(i)

Conclusion: And on this text too, one can ask, as we explained.

4)

TOSFOS DH SAFEK LO AMAR EMES V'YATZIV CHOZER

תוספות ד"ה ספק לא אמר אמת ויציב חוזר

(SUMMARY: Tosfos discusses as to why he repeats 'Emes Ve'Yatziv' rather than K'ri'as Sh'ma.)

ותימה, הא ע"כ צריך לומר שהוא מסופק גם מק"ש ...

(a)

Question: We are forced to explain that his doubt covers K'ri'as Sh'ma as well ...

שאם היה ברור לו מק"ש, וספק מ'אמת ויציב', לא יהיה מן התורה, כיון שהזכיר יציאת מצרים בק"ש.

1.

Question (cont.): Because if he was certain that he recited the Sh'ma and was in doubt only with regard to 'Emes ve'Yatziv', then it would not be min ha'Torah, seeing as he mentioned Yetzi'as Mitzrayim when he recited K'ri'as Sh'ma.

ואם כן, הואיל ומסופק משניהם, יחזור לק"ש, דאית בה תרתי - מלכות שמים ויציאת מצרים, דהכי עדיף מלומר 'אמת ויציב'. דליכא אלא חדא, כדאמר בסמוך גבי מתני'?

2.

Question (cont.): In that case, since he is in doubt with regard to both of them, let him repeat the Sh'ma, which contains both Malchus Shamayim and Yetzi'as Mitzrayim, which is surely preferable than reciting 'Emes ve'Yatziv', which contains only the latter, as the Gemara will say shortly with regard to our Mishnah?

ואומר ר"י, דודאי מתני' גבי בעל קרי שידענו בו שלא אמר ק"ש ולא 'אמת ויציב' כלל, ואנו רוצים להתיר לו, הלכך טוב הוא יותר שיאמר ק"ש דאיכא תרתי.

(b)

Answer: The Ri therefore explains that certainly regarding our Mishnah, where we know for sure that he said neither the Sh'ma not 'Emes ve'Yatziv' at all, and we now want to permit him. It is preferable to permit him to say the Sh'ma, which contains two things.

אבל הכא שהוא ספק אם אמר 'אמת ויציב', ומספקא ליה אם אמר שניהם כדפרישית, טוב הוא יותר שיאמר 'אמת ויציב' מלומר ק"ש ...

1.

Answer (cont.): But in our case where there is s doubt whether he said 'Emes ve'Yatziv' and also whether he said the Sh'ma, as we explained, it is preferable for him to repeat 'Emes ve'Yatziv', than to repeat the Sh'ma.

דכשיאמר 'אמת ויציב' שמא יש לתלות שתקן הכל, דאם קרא כבר 'אמת ויציב' גם קרא ק"ש כבר, דמסתמא התפלל כדרך תפלה ק"ש ואח"כ 'אמת ויציב', ויצא ידי שתיהן.

2.

Answer (cont.): Because if he say 'Emes ve'Yatziv' there is a possibility that he has now fixed everything - since, assuming that he already said 'Emes ve'Yatziv, he also will have said the Sh'ma, following the order that one Davens, first the Sh'ma and then 'Emes ve'Yatziv' (in which case he has already been Yotzei).

וכי נמי תימא דלא אמר כבר שתיהן, מ"מ שמא אמר ק"ש ולא אמר 'אמת ויציב', שזה יכול להיות, ועתה כשיאמר 'אמת ויציב', נמצא שהשלים הכל.

3.

Answer (cont.): And even if we assume that he did nid not say both of them, it is possible that he said the Sh'ma but not 'Emes ve'Yatziv'. And if that is so, then when he says 'Emes ve'Yatziv' now, he will have said everything that he is supposed to say.

וכי תימא שמא לא קרא לא זה ולא זה ...

4.

Answer (cont.): And even if one assumes that he said neither ...

כיון דספיקא הוא, כולי האי לא אטרחוהו רבנן לחזור שניהם.

5.

Answer (cont.): Since it is merely a Safek, the Chachamim did not want to bother to repeat both the Sh'ma and 'Emes ve'Yatziv'.

אבל אם יאמר ק"ש, אין זו תקנה גמורה כל כך, דשמא קרא ק"ש אחרת ולא יצא כלל במה שעושה עתה.

6.

Answer (cont.): But if, on the other hand, he repeats the Sh'ma, it will not be as complete a Takanah as repeating 'Emes ve'Yatziv', since he may have already recited the Sh'ma, so that what he says now achieves nothing.

ואם ברור שלא אמר כבר ק"ש, אם כן לא אמר נמי 'אמת ויציב', שאין רגילות לומר 'אמת ויציב' בלא ק"ש. ואם כן, כשיאמר מעתה ק"ש לא תקן כלל, ולא יצא מדי ספקו.

7.

Answer (cont.): Whereas if he is sure that that he did not recite the Sh'ma, he did not recite 'Emes ve'Yatziv' either, seeing as it is unusual to say 'Emes ve'Yatziv without saying the Sh'ma. If therefore he now recites the Sh'ma, he has not achieved anything, and he has not 'rectified his Safek'.

עוד אמר הר"ר שמעון, דמיירי שפיר שאינו מסופק אלא מ'אמת ויציב'. אבל ברור הוא שקרא ק"ש,

(c)

Alternative Explanation: Alternatively, ha'Rav Shimon explained that it speaks where his doubt was confined to 'Emes ve'Yatziv', but knows that he recited the Shma.

ואפילו הכי הוי 'אמת ויציב' דאורייתא, שר"ל ספק לא אמר 'אמת ויציב' עם פרשת ציצית, שמסופק אי לא אמר לא פרשת ציצית ולא 'אמת ויציב' ...

1.

Alternative Explanation (cont.): Nevertheless, 'Emes ve'Yatziv' is d'Oraysa, because his doubt is as to whether he said 'Emes ve'Yatziv' together with Parshas Tzitzis, that perhaps he said neither Parshas Tzitzis not 'Emes ve'Yatziv'.

ואם כן לא הזכיר כלל יציאת מצרים. וכולה מילתא דיציאת מצרים קרי ליה אמת ויציב, לפי דטעם אמת ויציב הוי משום יציאת מצרים.

2.

Alternative Explanation (cont.): In that case, he did not mention Yetzi'as Mitzrayim at all - and the Gemara is referring to the entire piece containing Yetzi'as Mitzrayim as 'Emes ve'Yatziv'.

והלכך הוי פרשת ציצית בכלל 'אמת ויציב'.

3.

Conclusion: Which explains why Parshah Tzitzis is included in 'Emes ve'Yatziv'.

5)

TOSFOS DH HA'HU B'DIVREI TORAH KESIV

תוספות ד"ה ההוא בדברי תורה כתיב

(SUMMARY: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya on Daf Beis, which implies that the Pasuk is talking about K'ri'as Sh'ma.)

והא דאמרינן לעיל בפרק קמא (דף ב.) בערב משום דכתיב "ובשכבך" ...

(a)

Implied Question: When the Gemara then explains on Daf Beis that the reason that the Tana first discusses K'ri'as Sh'ma shel Arvis is because the Torah first writes "be'Shochb'cha" and then "u've'Kumecha" ...

אסמכתא בעלמא הוא.

(b)

Answer: That is merely an Asmachta (since according to our Sugya, the Torah is not really talking about K'ri'as Sh'ma at all).

6)

TOSFOS DH V'REBBI YOCHANAN AMAR U'LEVAI SHE'YISPALEL ADAM KOL HA'YOM

תוספות ד"ה ורבי יוחנן אמר ולואי שיתפלל אדם כל היום

(SUMMARY: Tosfos explains why the Halachah is like Rebbi Yochanan, but only if one is in a Safek if he has already Davened.)

אומר ר"י דהלכה כרבי יוחנן.

(a)

Halachah: The Ri rules like Rebbi Yochanan.

ודוקא בספק התפלל, אבל ודאי התפלל, לא.

(b)

Qualification: Though only in the case of Safek Hispalel, but not if one knows for sure that he has Davened.

תדע, דהא מסתמא לא פליג אהא דאמר רב יהודה אמר שמואל בסמוך 'ונזכר שהתפלל, פוסק ... '.

(c)

Proof: Since he probably does not argue with Rav Yehudah Amar Shmuel, who will shortly rule a. that if someone is in the middle of the Amidah and he remembers that he has already Davened, he must stop even in the middle of a B'achah.

וכן, 'אם יכול לחדש דבר בתפלתו'.

(d)

Alternative: And b. that if he enters a Shul and the Tzibur Davening the Amidah, he is permitted to join them (even if he has already Davened, provided he is able to add something new to his Tefilah; otherwise not.

21b----------------------------------------21b

7)

TOSFOS DH AD SHE'LO YAGI'A SHALI'ACH TZIBUR L'MODIM

תוספות ד"ה עד שלא יגיע שליח צבור למודים

(SUMMARY: Tosfos explains why it is important for someone who did not begin Davening with the Tzibur to keep up with the Shali'ach Tzibur when he reaches Modim or other crucial points in Chazaras ha'Shatz.)

וטעמא לפי שצריך לשוח עם הצבור, שלא יראה ככופר במי שהצבור משתחוין לו.

(a)

Clarification: The reason is because one needs to bow down at 'Modim' together with the Tzibur, so that it should not appear that he denies the One to whoim the community are bowing down.

והוא הדין נמי אם יגיע למודים כששליח צבור יגיע ל'מודים', דשפיר דמי כיון שהוא משתחוה עם חביריו, אבל אין גמרא פסיקא ליה כי האי גוונא.

(b)

Clarification (cont.): And the same applies if one reaches 'Modim' simultaneously with the Shali'ach Tzibur, that this is in order, seeing as he bows down together with the community, only that case is not so clear cut.

אבל אין נראה דמשום מודים דרבנן נקט הכי שמצוה לענות ...

(c)

Rejected Explanation: The reason does not however, appear to be because of an obligation to bow down down when Modim de'Rabbanan is being said ...

שזה לא מצינו לו עיקר בגמ'.

(d)

Reason: Since nowhere in the Gemara do we find such an obligation.

ור"ת היה רגיל כשהיה מתפלל ביחיד, כשהחזן מגיע ל'מודים' היה כורע עם הקהל בלא אמירה כלל.

(e)

Rabeinu Tam's Minhag: Whenever Rabeinu Tam Davened (in Shul) without a Minyan, when the Chazen reached 'Modim', he would bow down together with the Tzibur, without saying anything.

ודוקא באמצע ברכה, אבל בסוף ברכה לא, דאמר לקמן (דף לד.) ד'אסור לשחות בסוף כל ברכה וברכה'.

1.

Rabeinu Tam's Minhag (cont.): He would only do this however, in the middle of a B'rachah, but not at the end, since the Gemara will say later (on Daf 34.) 'That is forbidden to bow down at the end of a B'rachah.

מיהו לכתחלה אין לעשות כן, כדמשמע הכא.

(f)

Reservation: Initially however, one should avoid doing like Rabeinu Tam, as is implied in our Sugya.

וכתב רש"י בסוכה פרק לולב הגזול (דף לח:) דאדם המתפלל ושמע מפי החזן קדיש או קדושה, אינו יכול להפסיק ולענות עם הצבור, אלא ישתוק וימתין מעט, ד'שומע כעונה'.

(g)

Rashi Writes: In Succah Perek Lulav ha'Gazul (Daf 38:) that someone who is Davening and who hears Kaddish or Kedushah from the Chazen is not permitted to interrupt and to answer with the Tzibur. He must however remain silent and wait for a short while, due to the principle 'Shome'a ke'Oneh'.

וי"ל, דלכתחלה אין לעשות כן, דענייה חשיבא טפי הדור מצוה.

(h)

Reservation: Lechatchilah however, one should not do that, because actually answering is a more ideal form of Mitzvah.

ור"ת ור"י היו אומרים דאדרבה אי 'שומע כעונה' הוי הפסקה אם שותק.

(i)

Objection: Rabeinu Tam and the Ri both maintain that to the contrary, if 'Shome'a ke'Oneh', then being silent (and listening to Kaddish or Kedushah is considered an interruption (and is therefoe forbidden).

ומ"מ נהגו העם לשתוק ולשמוע, וגדול המנהג.

(j)

Minhag: Nevertheless people tend to be silent and listen - and Minhag is thing to go by.

בירושלמי פרק תפלת השחר קאמר 'לא התפלל, ובא ומצאן מתפללין מוסף, אם היה יודע שיהיה מתפלל וגומר עד שלא יתחיל ש"ץ כדי לענות 'אמן'. מתפלל, אם לאו, לא יתפלל. באיזה 'אמן' אמרו?

(k)

Yerushalmi: In Peerek Tefilas ha'Shachar, the Yerushalmi states that someone who has not yet Davened Shachris comes to Shul and finds them Davening Musaf, if he knows that he is able to finish Shachris before the Shatz reaches the point where one answers 'Amen', the he should go ahead and Adven; Otherwise not.

פליגי ביה תרי אמוראי - חד אמר ב'אמן' של האל הקדוש; וחד אמר ב'אמן' של שומע תפלה.

(l)

Yerushalmi (cont.): Which 'Amen' is a dispute between two Amora'im - According to one, it is the 'Amen' of 'ha'Keil ha'Kadosh; according to the other, it is the 'Amen' of 'Shome'a Tefilah'.

ולא פליגי כאן בחול כאן בשבת. והא דאמרינן ב'אמן' של שומע תפלה היינו בחול.

(m)

Yerushalmi (cont.): They do not in fact, argue, because one speaks during the week (when we say 'Shome'a Tefilah), the other, on Shabbos (when we don't).

לכך יש ליזהר לענות 'אמן' בהאל הקדוש, וגם לענות אמן בשומע תפלה.

(n)

Halachah: Therefore one should be careful to answer Amen for 'haKel ha'Kadosh' and also to answer Amen for 'Shome'a Tefilah'.

ומתוך הירושלמי משמע שהיו רגילין לומר י"ח ברכות שלמות במוסף של חול כגון בר"ח ובחול המועד.

(o)

Implication: And from the Yerushalmi it appears that they were accustomed to say the full eighteen blessings for Musaf of a day that is Chol such as Rosh Chodesh and Chol ha'Moed.

ומיהו אנן סמכינן א'הא דאמר פרק תפלת השחר (לקמן דף כט.) דקאמר תמני סרי תקון, תשסרי לא תקון.

(p)

Halachah: However we rely on that which is said Perek Tefilas ha'Shachar (29a) 'eighteen (blessings) were instituted, nineteen (blessings) were not instituted.

ומה שאנו אומרים 'עננו' בין גואל לרופא לא קשה ...

(q)

Implied Question: And that which we recite 'Aneinu' between the blessings of 'Go'el Yisrael' and 'Rofeh' is not difficult...

שאינו אלא לש"ץ. אבל יחיד כוללה בש"ת.

(r)

Answer: for it is only the Sheliach Tzibbur (Chazan). An individual, however, includes it in the blessing of Shmoe'a Tefilah.

ועוד אומר הר"ר חיים דאיתא בתוספתא (דפ' ת"ה) בהדיא כמנהגנו ...

(s)

Proof from Tosefta: And Rabbeinu Chaim says further that the Tosefta (Perek Tefilas ha'Shachar) says explicitly as our custom...

דקאמר התם 'ימים שיש בהן קרבן מוסף, כגון ר"ח וח"ה ערבית ושחרית מתפלל י"ח שלמות, ואומר מעין המאורע בעבודה; ואם לא אמר, מחזירים אותו.

1.

Proof from Tosefta (cont.): For it says there 'Days that there is a Koran Musaf brought, such as Rosh Chodesh and Chol ha'Moed, he Davens the complete eighteen Berachos and he mentions the holiday in (the Berachah of) Avodah; and if he did not say it, we make him return.

ובמוספים מתפלל שבע, ואומר קדושת היום באמצע.

2.

Proof from Tosefta (cont.): And for Musaf he Davens seven (Berachos), and he says (the Berachah of) Kedushas ha'Yom as the middle Berachah.

ובירושלמי נמי י"ל דטעות סופר הוא - ול"ג 'של מוסף', אלא 'בא ומצאן מתפללים'. וכן משמע בירושלמי פרק מי שמתו דגם זו המימרא כתובה שם, ולא הזכיר של מוסף כלל.

(t)

Amending Yerushalmi: And in the Yerushalmi also, one could say that there is an error by the scribe, and we should not include in the text 'of Musaf', but instead 'and he came and found them in the middle of Davening', and so too is it implied in the Yerushalmi in Perek Mi sh'Meiso where this statement is also written, and it did not mention that of Musaf at all.

8)

TOSFOS DH EIN YACHID MISPALEL KEDUSHAH

תוספות ד"ה אין יחיד מתפלל קדושה

(SUMMARY: Tosfos discusses when one is called a Yachid in this regard and when one is part of the Tzibur..)

וכן הלכה

(a)

Halachah #1: And this is the Halachah.

אבל המתפלל י"ח עם החזן, לכשיגיע ש"ץ לקדושה, יאמר עם השליח צבור 'נקדש'. וכל הקדושה משלם יכול לענות עם הצבור, דאין זה קרוי יחיד.

(b)

Halachah #2: If someone Davens the Amidah with the Chazen however, when the Chazen reaches Kedushah, should recite 'Nekadesh' together with him, and he may then recite the rest of the Kedushah with the Tzibur, since this is not considered a Yachid.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF