BERACHOS 12 - Dedicated by Mrs. G. Kornfeld for the Yahrzeit of her mother, Mrs. Gisela Turkel (Golda bas Chaim Yitzchak Ozer), on 25 Av. Mrs. Turkel was an exceptional woman with an iron will who loved and respected the study of Torah.



תוספות ד"ה משום דלא מטא זמן יוצר אור

(SUMMARY: Tosfos explains how this is possible.)

דנהי דשחיטת התמיד משיעלה עמוד השחר ...


Implied Question: Even though the Shechitah of the Tamid falls due after Amud ha'Shachar ...

פי' רש"י - מיהו לא הוה שעה לומר יוצר אור, כדאמרי' ביומא 'הקורא ... '.


Answer: Rashi (in Yoma 28a [I did not find the Rashi there) explains that nevertheless there was no time to recite 'Yotzer Or', as we say in Yoma ('Anyone who recites the Sh'ma together with the men of the Mishmar is not Yotzei'.

ויכול לסבור הברייתא כותיקין.


Conclusion: It may well be that the Beraisa holds like the Vasikin (See M'lo h'Ro'im).



תוספות ד"ה ברכה אחת למשמר היוצא וכו'

(SUMMARY: Tosfos queries the status of this B'rachah.)

תימא קצת, מאי היא, הואיל ולית בה לא שם ולא מלכות?


Question: What sort of B'rachah is this, seeing as thereis neither Shem or Malchus?



תוספות ד"ה פתח

(SUMMARY: Tosfos clarifies exactly what happened.)

ואמר 'בא"י אלהינו מלך העולם', והיה סבור שהיה יין, והבין שהיה שכר, ואחר שהבין שהיה שכר סיים 'שהכל'.


Clarification: And he said 'Baruch Atah Hash-m Elokeinu Melech ha'Olam' thinking that it was wine before realizing that it was beer, and after hsving realized that it was beer, he concluded 'she'ha'Kol ... '.



תוספות ד"ה לא לאתויי נהמא

(SUMMARY: Tosfos discusses various opinions as to whether one is Yotzei or not, and then explains why this does not fall into the category of' Mitzvos Ein Tzerichos Kavanah.)

ופירש רב אלפס 'השתא דלא אפשיטא בעיין, אזלינן לקולא; ואפילו פתח בחמרא וסיים בשכרא, יצא'.


Ruling #1: Rav Alfas rules that now that the Gemara does not resolvethe She'eilah, we go le'Kula, and even if one began thinking it is wine, and concluded the B'rachah over beer, he is Yotzei.

ור"י הי' אומר לחומרא, דצריך לברך פעם אחרת.


Ruling #2: The Ri however, rules le'Chumra, and one has to recite the B'rachah all over again.

ומיהו היה אומר ר"ח - אם היה יודע בבירור שטעה בדבורו, שאמר 'בורא פרי העץ' תחת (בורא) 'פרי הגפן', דבתוך כדי דבור יכול לחזור בו.


Ruling #3: Rabeinu Chananel however says that if he knows for sure that he initially erred in his words, and said 'Borei P'ri ha'Eitz' instead of 'Borei P'ri ha'Gafen', then as long asit is still within Toch K'dei Dibur (within the time it takes to say 'Shalom Alecha Rebbi [or Rebbi u'Mori'] one is able to retract.

וכן בי"ט בחתימה של יום טוב, אם טעה בין 'מקדש ישראל והזמנים', ואמר 'מקדש השבת', וחזר בתוך כדי דבור יצא, אחרי שהוא יודע שהוא י"ט.


Ruling #3 (cont.): Similarly, if in the middle B'rachah of the Yom-Tov Amidah, one errs and concludes 'Mekadesh ha'Shabbos' instead of 'Mekadesh Yisrael va'ha'Zemanim', and realizes one's mistake and corrects it Toch K'dei Dibur, seeing as he is aware that it is Yom-Tov, he is Yotzei.

והקשה הר"ר יעקב מקינון - מאי קא מבעיא ליה, והא ודאי מצות אינן צריכות כוונה?


Question: Rebbi Yitzchak from Kinun what the Gemara is asking, seeing as we rule that 'Mitzvos do not require Kavanah?

והיה אומר הר"י, דהיינו בשומע תפלה אחורי בית הכנסת, ולא נתכוין לצאת. אבל היכא דנתכוין לברך על היין ונמצא שכר, לא מהני.


Question: To which the Ri replies that pertains specifically to someone who hears Tefilah being recited behind a Shul, and did not have the Kavanah to be Yotzei (and the likes); where he had Kavanah to recite over wine which turns out to be beer (where his Kavanah does not conform with what he actually did), then his B'rachah us not effective.



תוספות ד"ה להגיד בבקר חסדך

(SUMMARY: Tosfos cites two interpretation of this Pasuk.)

חסד שהקדוש ב"ה עשה לנו במצרים, 'ואמונתך' - פי' מדבר על העתיד, שאנו מצפים שישמור הבטחתו ואמונתו, ויגאלנו מיד המלכים.


Explanation #1: The Chesed that Hakadosh-Baruch-Hu did to us in Egypt, "ve'Emunascha"- refers to the future, that we express a hope that He will keep His promise and His faith, and redeem us immediately from the kings.

ובסוף ברכה, חוזר לגאולה דפרעה, כדי לסמוך לגאל ישראל.


Explanation #1 (cont.): Then, at the end of the B'rachah, it refers once again to the redemption from Egypt, in order to place it beside 'Ga'al Yisrael' (which in turn, needs to precede the Amidah).

א"נ, ע"ד המדר' (רבה איכה ג) "חדשים לבקרים רבה אמונתך" - שאדם מאמין ומפקיד רוחו בידו, ומחזירה בלא יגיעה.


Explanation #2: Alternatively, the Pasuk refers to the Pasuk (in Eichah) "Chadashim la'Bekarim, Rabah Emunasecha", according to the Medrash (Rabah), which explains how each person places his faith and hands over his Spirit every night, and Hash-m returns it (in the morning) free of weariness.



תוספות ד"ה אמת ויציב וכו'

(SUMMARY: Tosfos explains as to why all these expression of praise cannot pertain to Hash-m)

לא קאי על השכינה, אלא קאי א'הדבר הזה ... '. וכן איתא בהר"ם.


Clarification: This does not refer to the Shechinah, but rather to 'ha'Davar ha'Zeh', as the Ram. explains.

ואיתא בירושלמי - 'האי מרגניתא דלית ביה טימא - פירוש שאין לה שומא, כל מה שמשבח, מתגני לה ...


Parable: The Yerushalmi gives a Mashal to a priceless pearl - in that the more one attempts to praise it, the more one actually denigrates it...

כדאמר לקמן (ד' לג ב) ב'חד דפתח ואמר "האל הגדול הגבור והנורא" - והיה מאריך הרבה, וא"ל ר' חנינא 'סיימת לשבחי דמרך?'


Parable (cont.): As we say later on (Daf 33:) where a Chazan opened the Amidah with the words 'ha'Keil ha'Gadol ha'Gibor ve'ha'Nora ... ', and he continued with a long list of praises, and where Rebbi Chanina asked him whether he had exhausted all of His master's praises?

כי כל פה לא יוכל לספר שבחו.


Parable (cont.): Since there is no-one who is able to list all of Hash-m's praises.




תוספות ד"ה כרע כחיזרא

(SUMMARY: Tosfos discusses various aspects of bowing down during the Amidah.)

ולקמן (ד' כח:) אמרינן 'עד שיראה איסר ... '


Clarification: Later on (on Daf 28:) the Gemara will explain that this is until a coin the size of an Isar appears (next to his heart [as will be explained there]).

לא סגי בכריעה לבד, וראשו זקוף - אלא בעי נמי שיכוף הראש ...


Clarification (cont.): It will not suffice to merely bow down with one's head erect; one needs also to bend one's head.

וכן איתא בירושלמי דפרקין - 'ובלבד שלא ישוח יותר מדאי'.


Proof: And this is also what the Yerushalmi says, adding - 'that one should not bow down excessively ....

'אמר רבי ירמיה "ובלבד שלא יעשה כהדין חרדונא" - והיינו תרגום ירושלמי של צב (ויקרא יא), והצב כשהוא שוחה ראשו זקוף.


Proof (cont.): Rebbi Yirmiyah said that one should not do like that Hadrunna (the Targum Yerushalmi's translation of "Tzav" ['a toad']in Vayikra11]), which bows down with its head erect.

ובר"ה וי"כ שאנו שוחין כל שעה בתפלה, צריך ליזהר שיגביה קודם שיסיים הברכה, רק שיכרע ב'ברוך' ושיגביה מיד.


Ruling: On Rosh ha'Shanah and Yom Kipur, when one bows down constantly during the Amidah, one should take care to straighten oneself before the conclusion of the B'rachah -to bow down only by 'Baruch' and to come straight up again immediately.

דאמרינן לקמן סוף אין עומדין (ד' לד.) 'אם בא לשחות תחלת כל ברכה וסוף כל ברכה. מלמדין אותו שלא ישחה'.


Ruling (cont.): And we say later, at the end of Perek Ein Omdin (Daf 34.) that if someone who wants to bow down at the beginning and at the end of every B'rachah, we teach him not to remain in a bowing position ... .



תוספות ד"ה והלכתא כותיה דרבה

(SUMMARY: Tosfos states two opinions as to whether one needs to repeat the Amidah for any insertion that one omitted or not.)

דצריך לחתום 'המלך הקדוש' 'והמלך המשפט', ואם לא אמר, מחזירין אותו.


Ruling #1: That one needs to conclude 'ha'Melech ha'Kadosh and 'ha'Melech ha'Mishpat', and if one fails to do so, one makes him repeat it.

וכן 'זכרנו' 'ומי כמוך' 'וכתוב לחיים' 'ובספר חיים', מחזירים אותו, אם לא אמר ...


Ruling #1 (cont.): And the same applies to 'Zochreinu', 'Mi Chamucha', 'u'Chesov le'Chayim' and 'be'Seifer Chayim, that one makes him repeat the Amidah, should he fail to say them ...

ד'כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים, אינו יוצא ידי חובתו'.


Reason: Based on the principle that 'Whoever changes from the 'coinage' instituted by the Chachamim has not fulfilled his obligation'.'.

וכך פסק רבינו יהודה 'אם ספק לו אם אמר אם לא אמר, מחזירים אותו',


Ruling #1 (cont.): Similarly, Rabeinu Yehudah rules that if one is uncertain as to whether one said them or not, he must repeat it.

כדאיתא בירושלמי דתענית פ"ק - 'היה מתפלל ואינו יודע אם הזכיר טל ומטר ואם לאו, כל שלשים יום בחזקת שלא למוד' - פירוש שלא אמר אלא כמו שהוא למוד עד עתה, שלא אמר כן ...


Source: As it says in the Yerushalmi (in the first Perek of Ta'anis) -'Someone who is Davening and does not know whether he mentioned 've'Sein Tal ha'Matar' or not, during the first thirty days he has a Chazakah that he is not accustomed to saying it' - i.e. he certainly said what he had been used to saying until now (and he did not say it).

אחר כן, בחזקת שהזכיר. והוא הדין לכל הדברים שצריך להזכיר כך הדין.


Source: (cont.): After that (thirty days), he has a Chazakah that he said it; and this Din applies to all things that that one is supposed to say min ha'Din.

ואם כן, בעשרת ימי תשובה דליכא שלשים יום, צריך לחזור.


Source: (cont.): That being the case during the Aseres Yemei Teshuvah, which do contain thirty days, one is always obligated to repeat the Amidah.

ור"ח כתב דאין מחזירין אותו מכל אותן דברים דלא פסק בספר בפירוש. והביא ראיה לדבריו.


Ruling #2: Rabeinu Chananel however, writes that if one omits anything that the Gemara does specifically mention, one does not need to repeat.



תוספות ד"ה בקשו לקבוע פרשת בלק בפרשת ק"ש ומפני מה לא קבעוה וכו'

(SUMMARY: Tosfos cites an interesting Yerushalmi.)

איתא בירושלמי, דאותן ג' פרשיות שתקנו בקרית שמע, לפי שבהן עשרת הדברות; ועיין בו ותמצא הכל.


Yerushalmi: The Yerushalmi states that the reason that the Chachamim fixed the three Parshiyos of K'ri'as Sh'ma is because they contain the Aseres ha'Dibros. If you look careully, you will find them.