1)

TOSFOS DH L'OLAM YEMAMA HU

תוספות ד"ה לעולם יממא הוא

(SUMMARY: Tosfos discusses why Rebbi Shimon did not say both times 'before Hanetz ha'Chamah'.)

ואם תאמר, ליתני שתי פעמים 'קודם הנץ החמה', והוי רבותא טפי - דאפילו קודם הנץ הוי זמן דקריאת שמע של שחרית?

(a)

Question: Why did Rebbi Shimon not say both times 'before Hanetz ha'Chamah', to teach us the bigger Chidush, that even before Hanetz is the time to recite K'ri'as Sh'ma shel Shachris?

וי"ל, כדפרישנא, דהאי 'יממא' לענין שאר מצות, אבל לענין ק"ש, הואיל ואיכא אינשי דגנו, לאו זמן קימה הוא.

(b)

Answer #1: As we explained earlier, when he said 'Yemama', he was referring to other Mitzvos, but as far as K'ri'as Sh'ma is concerned, since there people who are sleeping, it cannot be considered the time of 'Kimah'.

ותימא, דקשיא דרבי עקיבא אדר' עקיבא, דהכא קאמר אחר הנץ, ולקמן (עמוד ב) קאמר 'משיכיר בין חמור לערוד', דהיינו אפילו קודם?

(c)

Question: There is a contradiction in Rebbi Akiva, who rules here the time of K'ri'as Sh'ma shel Shachris is after Hanetz, whereas on Amud Beis he rules that it is from the time that one can discern between a donkey and a wild mule, which is before Hanetz?

וי"ל, דתרי תנאי אליבא דרבי עקיבא.

(d)

Answer: This is a Machlokes Tana'im according to Rebbi Akiva.

אי נמי יש לומר, יממא הוא אפילו גבי קרית שמע, דהא זמן קימה הוא.

(e)

Answer #2 (to First Question): Alternatively, it is even day regarding K'ri'as Sh'ma as well, since it is the time of Kimah

והא דלא נקט ב' פעמים קודם הנץ, משום דבעי לאשמועינן שאינו יוצא בשל לילה אחר הנץ.

1.

Answer #2 (cont.): And the reason that Rebbi Shimon did not say both times before Hanetz is because he wants to teach us that one cannot be Yotzei with the night Sh'ma after Hanetz.

2)

TOSFOS DH U'VIL'VAD SHE'LO YOMAR HASHKIVEINU

תוספות ד"ה ובלבד שלא יאמר השכיבנו

(SUMMARY: Tosfos discusses the question to which case this pertains.)

פירש בקונטרס - א'מילתא דר"ש בן יוחי, ד'קורא קודם שיעלה עמוד השחר' קאי.

(a)

Explanation #1: Rashi establishes this on the words of Rebbi Shimon ben Yochai, who says that one reads it before Amud ha'Shachar.

ונראה לי, דאז ודאי זמן שכיבה הוא, ומצי למימר 'השכיבנו'.

(b)

Rejection #1: It seems to Tosfos however, that before Amud ha'Shachar is the time of Shechivah, and that one would be able to say 'Hashkiveinu'.

ועוד, דהוה ליה למימר אמאי דסליק מיניה.

(c)

Rejection #2: Furthermore, he surely ought to have made his statement with reference to the statement that precedes it?

ופי' השר מקוצי, דקאי א'קודם הנץ' דסליק מיניה.

(d)

Explanation #2: The Count of Coucy therefore establishes it in connection with 'before Hanetz', which precedes it.

ולכך קאמר דלא מצי למימר 'השכיבנו', דלאו זמן שכיבה הוא, כיון שעלה כבר עמוד השחר, אפילו קודם הנץ.

1.

Explanation #2 (cont.): And the reason that he forbids saying 'Hashkiveinu' is because it is not the time of Shechivah, seeing as dawn has broken, even though it is before Hanetz.

3)

TOSFOS DH REBBI ELAZAR BEN AZARYAH OMER NE'EMAR KA'N BA'LAYLAH HA'ZEH ETC.

תוספות ד"ה ר' אלעזר בן עזריה אומר נאמר כאן בלילה הזה וכו'

(SUMMARY: Tosfos reconciles Rebbi Elazar with the Pasuk 've'Lo Sosiru Mimenu ad Boker!".)

וא"ת, היכי מצי למימר רבי אלעזר בן עזריה 'עד חצות', והכתיב "לא תותירו ממנו עד בקר" (שמות יב), דמשמע עד בקר מיהא מצי לאכלו?

(a)

Question: How can Rebbi Elazar ben Azaryah possibly say 'until midnight', seeing as the Torah writes in Sh'mos (12) "Do not leave over until (from the Korban Pesach) the morning!", implying that, until the morning one is permitted to eat it?

ויש לומר, דמצי למימר דהכי קאמר - לא תעשו דבר שיבא לידי נותר עד הבקר ...

(b)

Answer: One can explain the Pasuk to mean that one may not do anything that will result in the Pesach becoming Nosar till the morning ...

שאם לא יהא נאכל עד חצות, לא תוכל לאוכלו ולא לשורפו בלילה, כדקא אמרינן 'ביום אתה שורפו ואי אתה שורפו בלילה', ואם כן ישאר עד הבקר.

1.

Answer (cont.): Because if it is not eaten before midnight, it can neither be eaten or burnt during the night, as we have learned 'You must burn it in the day and not in the night. Consequently, it will remain until the morning.

9b----------------------------------------9b

4)

TOSFOS DH ELA BEIN T'CHEILES L'LAVAN SHE'BAH

תוספות ד"ה אלא בין תכלת שבה ללבן שבה

(SUMMARY: Tosfos disagrees with Rashi's interpretation of 'Bein T'cheiles she'bah le'Lavan she'bah'.)

פי' רש"י - צמר הצבוע תכלת; ויש מקומות שלא עלה שם הצבע שפיר.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that this refers to wool that has been dyed 'T'cheiles, and that there are some parts of the wool where the dye did not catch properly.

וקשה, דאמרינן במנחות (מג ב ושם) 'ראה מצוה זו, שבה תלוי מצוה אחרת; ואיזו זו, ק"ש! כדתנן 'עד שיכיר בין תכלת ללבן'.

(b)

Question #1: We say in Menachos (43: & 44.) 'See this Mitzvah, to which another Mitzvah is linked; namely, the Mitzvah of K'ri'as Sh'ma, as we learned in the Mishnah 'until one can discern the difference between T'cheiles and white wool.

.ואי קאי א'גיזת צמר, אינה תלויה בציצית?

1.

Question #1 (cont.): Now if it is referring to a piece of wool, what has this to do with the Mitzvah of Tzitzis?

ועוד, בלילה נמי פעמים יכולין לראות צמר שאינו צבוע כדרכו?

(c)

Question #2: And besides, it happens even during the night that one can sometimes discern wool that has not been properly dyed?

ע"כ יש לפרש - 'בין תכלת שבה ללבן שבה' - בציצית שהיה קבוע בו תכלת, וגם שני חוטין לבן, ועושין בו חוליא של תכלת וחוליא של לבן.

(d)

Explanation #2: It therefore seems that 'Bein T'cheiles she'bah le'Lavan she'bah' refers to the Tzitzis to which one attaches a T'cheiles thread, and also two white threads, and one then makes a loop of T'cheiles and a loop of white wool.

5)

TOSFOS DH ACHERIM OMRIM AD SHE'YIR'EH CHAVEIRO ETC.

תוספות ד"ה אחרים אומרים עד שיראה חברו וכו'

(SUMMARY: Tosfos cites cites the Yerushalmi, which works out the case, and then discusses who 'Acherim' is (or rather,who he is not.)

בירושלמי - 'במה אנן קיימין? אי ברגיל, אפי' ברחוק טפי, חכים ביה; ואי בשאינו רגיל, אפילו בקרוב לגביה לא חכים ביה?

(a)

Clarification (Yerushalmi): The Yerushalmi asks that if we are speaking about a friend with whom he is closely acquainted, then he will recognize him from even further afield;whereas if we are talking about one with whom he is barely acquainted at all, then even from close-up he will not recognize him?

תפתר ברגיל ואינו רגיל, כהדין אכסניא דאתי לקיצין.

(b)

Clarification (Yerushalmi [cont.]: And it cpncludes that it must be speaking about a guest who comes from time to time.

וצריך לומר, דהאי אחרים לאו ר' מאיר נינהו, דהא ר' מאיר איירי לעיל מינייהו.

(c)

Conclusion: One needs to say that 'Acherim' in this case, does not refer to Rebbi Meir, since Rebbi Meir is mentioned earlier in the Beraisa.

6)

TOSFOS DH LI'KERI'AS SH'MA KA'VASIKIN

תוספות ד"ה לק"ש כותיקין

(SUMMARY: Tosfos clarifies if we hold like the Vasikin.)

תימא, דלעיל פסקינן כמאן דמתיר לאחר עמוד השחר מיד, ולקמן פסקי' הלכה כר' יהושע דאמר 'עד ג' שעות'; והכא פסק אביי שהוא בתרא ואמר 'כותיקין', ומשמע דהכי הלכתא?

(a)

Question: Earlier (8b) the Gemara ruled like the opinion that permits reciting the Sh'ma immediately after Amud ha'Shachar, and later (10b) we will rule like Rebbi Yehoshua, who says 'until three hours'; whereas here Abaye (who is the latest opinion), rules like the Vasikin, implying that this is the Halachah?

וי"ל, דודאי זמן ק"ש מתחיל לאחר עמוד השחר, וזמנו עד ג' שעות; ומיהו, מצוה מן המובחר כותיקין - סמוך להנץ החמה, כדי לסמוך גאולה לתפלה.

(b)

Answer: To be sure, the time to say the Sh'ma begins at Amud ha'Shachar and stretches up to three hours. Ideally however, one should recite it like the Vasikin - close to Hanetz ha'Chamah, in order to juxtapose 'Ge'ulah' to Tefilah (which one says immediately after Hanetz).

ואפי' ותיקין נמי מודו לרבי יהושע, שאם לא קרא קודם הנץ החמה, דיכול לקרות עד שלש שעות, ועל זה אנו סומכין.

1.

Answer (cont.): And even the Vasikin concede that the Halachah is like Rebbi Yehoshua, and someone who does not recite it before Hanetz ha'Chamah, has up to three hours to recite it. Indeed, this is what we rely on.

וכן בפ' מי שמתו (דף כ"ב ב) דקאמר 'בעל קרי שירד לטבול, אם יכול לעלות ולקרות קודם הנץ ... ' ומסיק בגמרא (ד' כ"ה ב) 'דילמא כר' יהושע וכותיקין?' - כלומר מתני' דקתני 'קודם הנץ החמה', כותיקין.

(c)

Proof: Similarly, we say in the third Perek (22:) a Ba'al-Keri who went down to Tovel, if he is able to come up and recite the Sh'ma before Hanetz ... '. And the Gemara there(25:) concludes 'Perhaps it is like Rebbi Yehoshua, and according to the Vasikin' - in other words, the Mishnah, which states 'before Hanetz ha'Chamah', goes like the Vasikin.

אלמא ותיקין נמי מודו לר' יהושע, שאין שעה עוברת עד שלש שעות.

1.

Proof (cont.) So we see that the Vasikin also concur with Rebbi Yehoshua, that the time for reciting the Sh'ma has not passed until three hours.

ומיהו קשה, דאמרינן ביומא (ד' לז ושם) 'אף היא עשתה נברשת של זהב, כיון שהחמה זורחת היו ניצוצות יוצאות הימנה והיו יודעין שהגיע הנץ החמה, ובא זמן ק"ש של שחרית', ומוקי לה התם בשאר עמא דירושלים.

(d)

Question: The Gemara in Yoma (37. & 37:) relates that 'Also she (Queen Hilni) made a golden lamp,and that, when the sun shone on it, the rays reflected from it and they knew that the time had arrived to recite the morning Sh'ma. And the Gemara establishes it with regard to the other residents of Yerushalayim (not the Kohanim who were serving in the Beis-ha'Mikdash) ...

אלמא משמע דעיקר זמן ק"ש לאחר הנץ החמה - והא לא הוי כותיקין, שהיו קורין קודם להנץ סמוך להנץ??

1.

Question (cont.):So we see that the correct time to recite the Sh'ma is after Hanetz ha'Chamah - not like the Vasikin who recited it before Hanetz?

וי"ל, דאותו זמן הוקבע לצבור, לפי שלא היו יכולין להקדים ולמהר כותיקין, כי רוב בני אדם אינם יכולין לכוין אותה שעה.

(e)

Answer: That time (after Hanetz) they fixed for the community at large, who were not able to recite the Sh'ma like the Vasikin, since most people are not able to accurately determine the exact moment when to recite it.

7)

TOSFOS DH KOL HA'SOMECH GE'ULAH LI'TEFILAH EINO NIZAK

תוספות ד"ה כל הסומך גאולה לתפלה אינו נזוק

(SUMMARY: Tosfos explains what Rebbi B'runa did that was so special.)

וא"ת, והלא כל העולם סומכין גאולה לתפלה, ומאי רבותיה דרב ברונא, דלא פסיק חוכא מפומיה?

(a)

Question: But does not everybody juxtapose 'Ge'ulah' next to Tefilah, so what was so special about Rebbi B'runa, from whose lips a smile did not cease?

ויש לומר, דהכי קאמר 'כל הסומך גאולה לתפלה' - כותיקין, שקורין ק"ש קודם הנץ, ותפלה לאחר הנץ.

(b)

Answer: The Gemara is speaking (not just about someone who juxtaposes 'Ge'ulah' next to Tefilah, but) about someone who juxtaposes 'Ge'ulah' next to Tefilah according to the Vasikin, who recite the Sh'ma befrore Hanetz and the Amidah after Netz.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF