TOSFOS DH RAV SHEISHES MEHADER APEIH V'GARIS
תוספות ד"ה רב ששת מהדר אפיה וגריס
(SUMMARY: Tosfos offers various suggestions to reconcile this Sugya with the Sugya in Sotah.)
וא"ת, והא אמרינן בסוטה (פ"ז ד' לט.) 'מאי דכתי' "וכפתחו, עמדו כל העם"? (נחמיה ח) כיון שנפתח ספר תורה, אסור לספר אפי' בדבר הלכה?
Question: Commenting on the Pasuk (in Nechemyah 8) "And when they opened it (the Seifer Torah) all the people arose, the Gemara in Sotah (Daf 39.), explains that the moment the Seifer Torah is opened, one is not permitted to speak even Divrei Torah?
ויש לומר, התם איירי בקול רם כדי שלא יבטלו קול קריאת התורה, והכא איירי בלחש.
Answer #1: The Gemara there is referring to speaking loudly, so as not interfere with the reading of the Torah, whereas here it is talking about learning quietly.
והאי דקא מהדר אפיה ...
Question: And the reason that (the Gemara records that) Rav Sheishes turned his face the other way is ...
רבותא משמע אע"ג דמהדר אפיה, שנראה כמניח ספר תורה, שפיר דמי.
Answer: To teach us that even though he did, creating the impression that he was forsaking the Torah, it is permitted,
והאי דאהדר אפיה ...
Implied Question: So why did he turn his face away?
כדי שיכוון גרסתו.
Answer: In order to concentrate better on his learning.
ורב אלפס (מגילה פ"ד) כתב דה"ג מפרשי דוקא שיש שם עשרה אחריני, אז יכול ללמוד. אבל אין שם עשרה כי אם עמו, לא.
Answer #2: The Rif however (in the fourth Perek of Megilah) citing the B'hag, explains that it is only permitted to learn if there is a Minyan without him; otherwise, if he is the tenth man, then it is forbidden.
והכא מיירי שהיו שם עשרה בלא הוא.
Answer #2 (cont.): And the Gemara here is speaking where there was a Minyan without Rav Sheishes.
ועוד תירץ האלפסי, שאני רב ששת שתורתו אומנתו הוא.
Answer #3: Furthermore the Rif explains that Rav Sheishes was different inasmuch as Torah was his full-time occupation.
וכתב 'ואנן מסתבר לן כי האי תירוצא',ולא כדברי ה"ג
Conclusion: And he concludes that 'We prefer this latter answer to that of the B'hag.
(2) TOSFOS DH SHENAYIMMIKRA V'ECHAD TARGUM
תוספות ד"ה שנים מקרא ואחד תרגום
(SUMMARY: Tosfos discusses what the Gemara means by Targum' in this context.)
יש מפרשים, והוא הדין לכל הלועזות לע"ז שלהן הוי כמו תרגום ...
Explanation #1: Some explain that the same will apply to all foreigners - that if they read the Torah in their language it is as if they had read the Targum. (cont. on Amud Beis).
8b----------------------------------------8b
(3) TOSFOS DH SHENAYIM MIKRA V'ECHAD TARGUM (cont. from previous Amud)
תוספות ד"ה שנים מקרא ואחד תרגום
(SUMMARY: Tosfos discusses what the Gemara means by Targum' in this context.)
יש מפרשים והוא הדין לכל הלועזות לע"ז שלהן הוי כמו תרגום ...
Explanation #1: Some explain that the same will apply to all foreigners - that if they read the Torah in their language it is as if they had read the Targum.
כי כמו שהתרגום מפרש לע"ה, כך הם מבינים מתוך הלע"ז.
Explanation #1 (cont): Seeing as just as Targum (Unklus) explains the context for the Amei ha'Aretz, so too, does the foreign language explains the context for the foreigner.
ולא נהירא, שהרי התרגום מפרש במה שאין ללמוד מן העברי, כדאשכחן בכמה דוכתי דאמר רב יוסף (מגילה ד' ג.) 'אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר'.
Refutation: This is not correct however, since the Targum explains what one cannot learn from the Ivri, as we find in many places - like for example, in Megilah (Daf 3.),where Rav Yosef said 'Were it not for the Targum on this Pasuk, we would not know what the Pasuk is saying!'
ע"כ אין לומר בשום לשון פעם שלישית כי אם בלשון תרגום.
Explanation #2: Consequently, the third recitation cannot be said in any language other than Targum.
(4) TOSFOS DH VA'AFILU ATAROS V'DIVON ETC.
תוספות ד"ה ואפילו עטרות ודיבון וכו'
(SUMMARY: Tosfos discusses as to why the Gemara cites specifically "Ataros ve'Divon".)
פי' רש"י - אפי' "עטרות ודיבון" שאין בו תרגום, שצריך לקרותו שלשה פעמים בעברי.
Explanation #1: Rashi explains that even "Ataros" and "Divon" that no Targum, one is obligated to read a third time in Lashon Ivri.
וקשה, אמאי נקט "עטרות ודיבון" שיש לו מ"מ תרגום ירושלמי? היה לו לומר "ראובן ושמעון" או פסוקא אחרינא שאין בו תרגום כלל?
Question: In that case, why does the Gemara mention specifically "Ataros ve'Divon", which at least have a Targum Yerushalmi, and not "Reuven and Shimon", or some other Pasuk, which does not have any Targum at all?
ויש לומר, משום הכי נקט "עטרות ודיבון" אע"ג שאין בו תרגום ידוע אלא תרגום ירושלמי, וצריך לקרות ג' פעמים העברי ...
Explanation #2: (Therefore),the reason that the Gemara mentions specifically "Ataros ve'Divon" is to teach us that even though they have no Targum other than Yerushalmi, and one needs to read the Pasuk three times in Lashon Ivri...
מ"מ יותר טוב לקרות פעם שלישית בתרגום.
Conclusion: Nevertheless, it is preferable to read the third time in Targum (Yerushalmi).
(5) TOSFOS DH K'ILU MIS'ANEH TESHI'I V'ASIRI
תוספות ד"ה כאילו מתענה תשיעי ועשירי
(SUMMARY: Tosfos reconciles a similar Lashon in Parshas Bo, which has different connotations that the current one.)
ה"פ, כאילו נצטווה להתענות יום ט'.
Clarification: This means that it is as if he would have been commanded to fast on the ninth day.
והקשה רבינו שמואל ב"ר אהרן מינבי"ל - מאי קשיא ליה, והא כתיב "בראשון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמות יב), ואותו "ערב" ר"ל ערב של ט"ו ...
Question: Rabeinu Shmuel b'Rebbi Aharon from Yanbil queries the question however, in that the Torah writes (in Sh'mos 12) "On the first (month) on the fourteenth day of the month you shall eat Matzos!", and that 'evening' refers to evening of the fifteenth ...
הכא נמי נימא מאי "ערב" - ערב של עשירי?
Question (cont.): By the same token, why can "Erev" here not also refer to the evening of the tenth?
ויש לומר, דשאני התם דכתיב "תאכלו" לבסוף, דמשמע הכי 'בראשון בי"ד בלילה תאכלו מצות'.
Answer: The Pasuk in Sh'mos is different, in that it places "Tochlu" at the end, implying that 'On the first month on the fourteenth in the night you shall eat Matzos'.
אבל הכא כתיב "ועניתם" קודם "בערב", דמשמע "ועניתם" מיד ביום התשיעי.
Answer (cont.): Whereas in the current Pasuk it places "Ve'inisem before "ba'Erev", implying that you should fast immediately, on the ninth day.
(6) TOSFOS DH AHLIMU PARSHIYOSAICHU IM HA'TZIBUR
תוספות ד"ה אשלימו פרשיותייכו עם הצבור
(SUMMARY: Tosfos explains all the implications of 'Im ha'Tzibur'.)
נראה דכל השבוע מכיון דמתחילין לקרות הפרשה, דהיינו ממנחת שבת ואילך עד שבת הבאה נקראת עם הצבור,
Halachah #1: It seems the entire week, from the moment that one begins to Lein the Parshah (at Shabbos Minchah) until the following Shabbos, is called 'with the Tzibur'.
ואע"ג דלענין גיטין לא נקרא קמי שבת אלא מרביעי ואילך (בפסחים ד' קו.).
Observation: Despite the fact that regarding Gitin, it is only from Wednesday and onwards that is considered 'before Shabbos', as we learned in Pesachim (Daf 106.)
[וזמן השלמה יש] במדרש - 'ג' דברים צוה רבינו הקדוש לבניו בשעה שנפטר: שלא תאכלו לחם בשבת עד שתגמרו כל הפרשה, משמע דקודם אכילה צריך להשלימה.
Halachah #2: As far as the final times is concerned, the Medrash cites three things that Rabeinu ha'Kadosh commanded his sons just before he died, one of them being 'Not to eat on Shabbos (morning) before they had completed the entire week's Parshah. This implies that one is obligated to finish it before the Shabbos morning meal.
ומיהו אם השלימה לאחר אכילה, שפיר דמי.
Qualification: Nevertheless, if someone finishes it after the meal, he is also Yotzei.
מ"מ מצוה מן המובחר קודם אכילה.
Conclusion: Only, it is preferable to finish it before.
(7) TOSFOS DH LO L'OLAM LEILYA HU
תוספות ד"ה לא לעולם ליליא הוא
(SUMMARY: Tosfos explains what the Gemara means by 'Leilya Hu'.)
תימא, אם כן' לימא רבותא - שפעמים יש אדם קורא לאחר שיעלה עמוד השחר שני פעמים, ויוצא בו משום שחרית ומשום ערבית?
Question: If so, let him say a bigger Chidush - that sometimes a person can recite the Sh'ma twice after dawn-break, and be Yotzei one for Shacfhris and once for Ma'ariv?
וי"ל, דהכי קאמר לעולם ליליא הוא בשאר מצות, דבעינן בהו יום, כמו תפילין וציצית ...
Answer: What the Gemara therefore means is that Really it is night-time with regard to other Mitzvos, such as Tefilin and Tzitzis ...
אבל גבי ק"ש קרי ליה יממא, בין לגבי ק"ש של יום. בין לגבי ק"ש של לילה. וקרינן ביה "ובקומך" ...
Answer (cont.): But regarding the Sh'ma it is called day, both as regards theday Sh'ma and the night Sh'ma, snd we apply to it "u've'Kumecha" ...
הואיל ואיכא אינשי דקיימי בההיא שעתא, לאו זמן שכיבה הוא.
Reason: Because, since there are people who rise at that time, it is no longer considered the time of lying down.
והאי דנקט 'לאחר שיעלה עמוד השחר', לאו דוקא מיד הוא, דהא צריך להמתין לכל הפחות שיעורא דמתניתין (לקמן דף ט:)
Clarification: And when he says 'after dawn has broken', this does not mean that one may then recite the Sh'ma immediately, since one has to wait at least up to the time given by the Mishnah (on Daf 9:) ...
'עד שיכיר בין תכלת ללבן'.
Clarification (cont.): Which is from the time that one is able to distinguish between dark blue and white.