[1] ונחלקו רש"י ותוס' האם מיירי אפי' קודם עמוד השחר, דרש"י כתב "קודם היום" - ודייקו תוס' (בד"ה אבוה) דמשמע אפי' קודם עמוד השחר. והתוס' חולקים דבזמן זה אינו יוצא כלל ידי חובת תפלה, והכוונה אחר עמוד השחר קודם הנץ החמה - שעדיין אינו עיקר זמן תפלה. והטעם שיתפלל אז, משום שעדיף שיתפלל אז ביישוב הדעת הגם שהוא קודם הזמן וללא סמיכת גאולה לתפלה, מאשר להתפלל בדרך או באמצע השיעור.

[2] בין אם יהיה זה בדרך ובין אם יהיה זה באמצע השיעור.

[3] אבל בערבית אינו חוזר. ובמנחה לכאורה משמע שצריך לחזור גם בציבור או בשליח ציבור כיון שאין לו עוד תפלה אחרת להשלים.

[4] דכיון ששומע את החזרה איכא מקצת הזכרה.

[5] אפי' שטעה בתפלה שמתפלל בקול, ומשום טירחא דציבורא אינו חוזר. אולם אם טעה בתפלת הלחש שלו - פשיטא שיכול לסמוך על מה שמתפלל שוב בקול.

[6] ואדרבה יום החדש השני הוא יותר עיקר מהראשון, דהוא הר"ח לענין מנין המועדות - שנקרא א' בחדש.

[7] וכתבו התוס' (בד"ה לפי), שיש מפרשים שדוקא בלילה ראשונה מהחדש המלא שהוא ב' ימים אין מחזירים אותו וכן בכל חדש חסר, משום שאין מקדשים את החדש בלילה, אבל בחדש מלא בלילה השניה הוא חמור יותר - דהא כבר נתקדש החדש. וחלקו התוס' על זה, וכתבו שלא נראה לחלק, ולא חוזר אליבא דרב אשי בין בחסר בין במלא בין בלילה ראשון ובין בשני.

[8] אכן בעקר את רגליו לכו"ע אינו חוזר.