[1] נקטנו כאן כאחד מהפירושים המובאים ברשב"א הרא"ה והריטב"א, שריב"ל אינו חולק על הברייתא אלא מפרשה שהברייתא מיירי דוקא לגבי תפילין, אבל לגבי ספר תורה לא מהני עד שיעשה מחיצה. וע' בראשונים עוד פירושים.

[2] אכן מבואר בגמ' שהוא רק בדיעבד כשאין לו חדר אחר, אבל אם יש חדר אחר לא יסמוך על מחיצה י'.

[3] וכל הספק של רבינא לגבי בית הכסא שהזמינו - אם הזמנה מילתא, הוא לענין להתפלל בתוכו, אבל להתפלל כנגדו לא מיבעיא ליה שמותר.

[4] ולא אמר כל היום כמו גבי מוספין, משום דמנחה אין זמנה מתחילת היום אלא משעה שש ומחצה, ולא כמוספין שזמנם כל היום ממש. - תוד"ה תפלת.

[5] והוא שעה עשירית וג' חלקי שעה, לפי שעות זמניות.

[6] והגם דמסקינן דתפלת ערבית רשות, הוא דוקא לענין שנדחית מפני מצוה אחרת שעוברת אבל ודאי שאין לבטלה בחינם, ולכן יש לה תשלומים - תוד"ה טעה.

[7] כתבו התוס' (ד"ה איבעיא), דודאי אינו משלים למוסף, דהיאך יקרא את הקרבנות וכבר עבר זמן מוסף, משא"כ שאר תפלות - דרחמי נינהו, שייך בהם השלמה.

[8] אמר רבינו יהודה, דאין טעם שיחזור להתפלל עוד הפעם ערבית, דהרי לא יזכיר עוד הפעם ר"ח, ותפלת שמונה עשרה הרי כבר התפלל. וה"ה אם התפלל במנחה של שבת תפלה של חול ולא הזכיר של שבת כלל, גם לא יחזור להתפלל ערבית שתים, כי את שבת לא יזכיר, ושמונה עשרה הוא כבר התפלל. ודוקא כשלא התפלל מנחה בשבת - שלא התפלל שמונה עשרה כלל, בזה יש טעם שיתפלל ערבית שתים.