TOSFOS DH BE'DE'TIVLA
תוס' ד"ה בדטיבלא
(Summary: Tosfos explains as to why Tevel has the same Din as a row of bricks in this regard.
וא"ת, והא אמרי' לעיל בסוף המביא (דף לד:) ד'טבל מוכן הוא, שאם עבר ותקנו מתוקן'. ובפרק כירה (שבת מג.) נמי לא חשבי ליה 'מבטל כלי מהיכנו', כיון דחזו.
Question: But did the Gemara not say earlier at the end of Perek ha'Meivi (Daf 34:) that 'Tevel is considered Muchan, because if one transgresses and rectifies it, it is rectified.
א"כ, אכתי תקשי לן ד'טבל אין, אוירא דלבני לא'?
Question (cont.): In which case, one can still ask 'Tevel yes, a row of bricks, no'?
וי"ל, דעולא יאמר לך דמ"מ חשיב ליה כדבר שאינו ניטל, כיון דבשבת מיהא לא חזי כל כמה דלא תקנו, דאסור לפנותו בשבת ...
Answer: Ula will say to you that it is nevertheless considered as soemthing that cannot be moved on Shabbos ...
כדתנן בפרק מפנין (שם קכו:) 'אבל לא את הטבל'.
Source: As we learned in Perek Mefanin (Ibid., 126:) 'But (one can) not (move) Tevel'.
TOSFOS DH B'MAI UKIMTA
תוס' ד"ה במאי אוקימתא
(Summary: Tosfos explains how the Gemara knows that this goes according to Rebbi Yehudah.)
פרש"י - דלא אשכחנא דמוקי לה כרבי יהודה בהדיא ...
Clarification: Rashi explains - that the Gemara does not explicitly establish the Beraisa like Rebbi Yehudah ...
אלא מדדחיק נפשיה כי פריך 'והא מוקצות נינהו', ולא קאמר רבי שמעון היא, אלמא משמע ליה דאתיא כרבי יהודה.
Clarification (cont.): Only since, when the Gemara asks 'But are they not Muktzos', it does not answer that the author is Rebbi Shimon, this implies that it goes according to Rebbi Yehudah?
36b----------------------------------------36b
TOSFOS DH ELA EIMA U'VILEVAD SHE'LO YA'ASENAH METZUDAH
תוס' ד"ה אלא אימא ובלבד שלא יעשנה מצודה
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)
פ"ה, ובלבד שלא יכסה בו כל החלונות, דלר' יהודה אסור ולר' שמעון מותר.
Explanation #1: On condition, Rashi explains, that one does not cover all the windows, in which case it is forbidden according to Rebbi Yehudah, and permitted according to Rebbi Shimon.
וגם מעיקרא, כי בעי לאוקומי כר' שמעון, משמע ליה דבכל ענין מיירי, אפילו לעשות כעין מצודה לסתום כל החלונות.
Explanation #1 (cont.): And also initially, when the Gemara attempted to establish the Bersaisa like Rebbi Shimon, it implies that it speaks in all circumstances, even to make a sort of trap, to stop up all the windows.
ותימה, דהא מודה ר"ש בפסיק רישיה ולא ימות, והכא ודאי הן נצודות?
Question: Rebbi Shimon concedes by 'P'sik Reisha ve'Lo Yamus', and here they will definitely be trapped?
ופירש הר"ר משה מאייבר"א, דלר"ש נמי מיירי שיש חור קטן בכוורת, אך אינו נראה; וא"כ לא הוי פסיק רישיה ולא ימות, ולר"ש מותר ...
Explanation #2: Rebbi Moshe from Aibra therefore explains that even according to Rebbi Shimon, it speaks when there is a small hole in the beehive, only it is not visible. In that case, it is not 'P'sik Reisha ve'Lo Yamus', and it is permitted according to Rebbi Shimon ...
ורבי יהודה דאסר אפילו דבר שאינו מתכוין, בעי חור גדול שיהא נראה לדבורים לצאת מן הכוורת.
Explanation #2 (cont.): Whereas Rebbi yedhudah, who forbids even a Davar she'Eino Miskaven, requires a hole that is large enough for the bees to exit the beehive that is visible to them.
TOSFOS DH SHOFECH VE'SHONEH
תוס' ד"ה שופך ושונה
(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemara in Perek Kirah, which forbids carrying a basket containing a stone.)
למה דס"ד דאיירי לעיל בדלף שאינו ראוי לו קשה, היכי מטלטל ליה, הא הוה ליה כ'כלכלה והאבן בתוכה' ...
Question: According to what the Gemara initially thought earlier, that it speaks about a leak that is not fit, on what basis is he permitted to move it, how does it differ from a basket which has a stone in it' ...
דאמר בסוף כירה (שבת דף מז. ושם) דלית בה פירי, לא?
Question (cont.): About which the Gemara at the end of 'Kirah' (Shabbos, Daf 47. & 47:) says that if it does not contain fruit, it is forbidden?
וי"ל, דשרי משום דהוי כגרף של רעי.
Answer: It is permitted because it is like a 'G'raf shel Re'i' (a potty).
וכן משמע מדמייתי ליה דאביי הכא.
Answer (cont.): And this is also implied, since it cites the episode of Abaye here.
TOSFOS DH TEISI LI DE'ARI A'DE'MAR
תוס' ד"ה תיתי לי דעברי אדמר
(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemara earlier, which forbids making a G'raf shel Re'i Lechatchilah.)
אע"ג דאמרינן לעיל פ' יו"ט (דף כא: ושם) ד'אין עושין גרף של רעי לכתחלה'?
Implied Question: Even though we said earlier in Perek Yom-Tov (Daf 21: & 23.) that one is not permitted to make a G'raf shel Re'i Lechatchilah ...
ס"ל לרבה דהכא שרי משום פסידא דבי רחיא ...
Answer #1: Rabah nevertheless holds that it is permitted here, either due to the loss of the mill ...
או משום דלא מקרו לכתחלה כל כך הכא, כיון שהיו הגשמים כבר מזלפין בבית אין כל כך לכתחלה כמו מזמנין נכרי.
Answer #2: Or because it is not considered Lechatchilah here, seeing as the rain was already beginning to drip into the house, like the case of 'Mezamnin le'Nochri' (Daf 21:).
TOSFOS DH SHEMA YA'ASEH CHAVIS SHEL SHAYATIN
תוס' ד"ה שמא יעשה חבית של שייטין
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's definition of 'Chavis shel Shayatin'.)
פ"ה, שלוקחין קנים ועושה כעין חבית ושט בהן.
Explanation #1: Rashi explains that one takes canes and forms a sort of a barrel with which one swims.
וקשה, דהא תנן 'ואלו טהורין בכלי חרס: טבלא שאין לה לבזבזין וחבית של שייטין' ...
Question: We learned (in Maseches Keilim, Perek 2, Mishnah 3) 'The following are Tahor among earthenware vessels: A board that does not have a rim and a barrel that is for swimming'.
אלמא דחרס הוא?
Question #1: So we see that it is made of earthenware?
לכן נ"ל שהוא כלי חרס שאין לו פתח, ומתוך כך אינו יכול להשתקע במים, לפי שאין המים יכולין ליכנס לתוכו ולכך צף על פני המים.
Answer: Tosfos therefore explains that it is an earthenware vessel that does not have an opening, which consequently is unable to sink in the water, seeing as water cannot enter it, and which therefore floats on the surface of the water.
TOSFOS DH VE'HA MITZVAH KA AVID
תוס' ד"ה והא מצוה קא עביד
(Summary: Tosfos discusses whether one is permitted to judge or to get married there one performs a Mitzvah and elaborates.)
פ"ה, וה"ל למחשבינהו בהדי אינך דסיפא דמצוה?
Explanation #1: Rashi explains that it ought therefore have listed in the Seifa, together with the cases of Mitzvah.
ומשני 'לא צריכא דאיכא דעדיף מיניה' - ולכך אינו מצוה כל כך דומיא דהני דסיפא.
Explanation #1 (cont.): And the Gemara answers that it is speaking where there is someone better than him to judge, and that consequently, it is not as big a Mitzvah as the cases in the Seifa.
ולפי זה יכול להיות דגם בדליכא דעדיף מיניה אסור.
Inferred Halachah: According to that, it may well be that it is forbidden, even where there is nobody better than him.
וכן פירש נמי גבי 'לא מקדשין', הא מצוה קא עביד ... ? ומשני 'דאית ליה אשה ובנים' - משמע אפילו אין לו אשה ובנים, מ"מ אסור.
Precedent: And so Rashi explains with regard to the case of 'Lo Mekadshin' where on the Kashya 'Ha Mitzvah ka'Avid?' the Gemara answers that he has a wife and children - implying that it is forbidden even if he does not.
וקשה, דאמר פרק דיני ממונות (סנהדרין דף לה.) 'לפיכך אין דנין לא בע"ש ולא בערב יו"ט, דהיכי לעביד? לדייניה במעלי שבתא ולקטליה בשבת? אין רציחה דוחה שבת' ...
Question: The Gemara says in Perk Dinei Mamonos (Sanhedrin, Daf 35.) that one is forbidden to judge on Erev Shabbos and Erev Yom-Tov, because how should they do it? Should they judge the defendant on Erev Shabbos and kill him on Shabbos? The death-sentence does not override Shabbos.
ולא משני 'משום דאין דנין'.
Question (cont.): The Gemara does not answer 'because one cannot judge'.
משמע התם דבסנהדרין דבסתמא ליכא עדיף מנייהו, שפיר דנין?
Question (concl.): This implies that regarding the Sanhedrin, since there is probably nobody better than them, are allowed to judge?
ויש ליישב, דניחא ליה להש"ס למימר טעמא לאסור מן התורה ולא לאסור אלא מדרבנן.
Answer: The Gemara prefers to give a reason as to why it is Asur min ha'Torah, rather than why it is Asur mi'de'Rabbanan.
ור"ת פי' 'דהא מצוה קא עביד, ואמאי גזרו ... ? ומשני 'לא צריכא דאית ליה אשה ובנים', אבל אם אין לו אשה ובנים, מותר לקדש, דמצוה קא עביד.
Explanation #2: Rabeinu Tam explains 'de'Ha Mitzvah ka Avid?' so why did they issue a decree forbidding it? And it answers that 'It speaks where he has a wife and children', but if he didn't, he would be allowed to get engaged, seeing as he doing a Mitzvah.
וקשה, דבפ"ק דיומא בירושלמי גבי כהן גדול 'מתקנין לו אשה אחרת' פריך 'והרי קונין לו קנין בשבת?' ומשני 'אין שבות במקדש'.
Question #1: In the first Perek of Yoma, regarding the Din that one prepares for the Kohen Gadol another wife, the Yerushalmi asks that one is forbidden to acquire on Shabbos? And it answers 'Ein Sh'vus ba'Mikdash'.
ולשני דשרי כיון דמצוה קא עביד, דהא כיון שמתה אשתו מצוה לו לישא אשה אחרת?
Question #1 (cont.):Why does it not answer that he is performing a Mitzvah, because, seeing as his wife died, it is a Mitzvah to marry another one.
ועוד, קא עביד מצוה, דכתיב 'וכפר בעדו ובעיד ביתו' (ויקרא טז)?
Question #2: Moreover, he is performing a Mitzvah by conforming with the Pasuk in Vayikra (16) "ve'Chiper Ba'ado u've'ad Beiso"?
אלא ודאי י"ל כפירוש הקונטרס.
Conclusion: This supports the explanation of Rashi.
ולא קשיא מההיא דסנהדרין - דהא קאמר הכא 'טעמא שמא יכתוב', וכיון דישבו כבר בדין מערב יו"ט וכתבו דברי המזכין ודברי המחייבים מבעוד יום, כדקאמר התם ...
Answer to Kashya from Sanhedrin: Nor is the Kashya from Sanhedrin a problem, since it gives the reason here as being 'In case one comes to write', which is not applicable here, seeing as they already convened on Erev Yom Tov, and wrote the words of those who declared him innocent and the words of those who declared him guilty before Yom-Tov came in, as the Gemara explains there ...
אם כן, לא שייך למגזר.
Answer to Kashya from Sanhedrin (cont.): There is nothing to decree.
ועוד י"ל כפירוש ר"ת - ולא קשיא מההיא דכהן גדול, דשמא חד מתרי טעמי נקט.
Reinstating Explanation #2: It is also possible to learn like Rabeinu Tam, and the Kashya from the Kohen Gadol is not a problem, since perhaps the Gemara presents one of two reasons.
והדר מסיק התם בירושלמי דיומא אמר רבי מונא, 'הדא אמר' הדין דכונסין ארמלין, צריך לכונסן מבעוד יום.
Acquiring on Shabbos: The Yerushalmi in Yoma, citing Rebbi Mona, concludes that someone who marries a widow should marry her before Shabbos ...
שלא יהא כקונה קנין בשבת.
Acquiring on Shabbos (cont.): So as not to seemingly make an acquisition on Shabbos.
ואיתא נמי בריש כתובות בירושלמי. ומפרש התם טעמא דעד שלא כנס אינו זכאי במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה, משכנסה, זכאי בכולם. ונמצא כקונה קנין בשבת.
Marrying on Shabbos: The Yerushalmi at the beginning of Kesuvos also explains that before marrying a woman, one does not acquire the articles that she finds, or the work that she produces, nor may he nullify her Nedarim. But that he attains all these rights one he marries her.
ונמצא כקונה קנין בשבת.
Marrying on Shabbos (cont.): So it transpires (that if someone who gets married on Shabbos) it is as if he is making a Kinyan on Shabbos.
וההוא נמי איכא לאוקמי בשיש לו אשה ובנים.
Marrying on Shabbos (concl.): That too, it is possible to establish where he already has a wife and children.
ומהאי טעמא דאין מקדשין לפי שנראה כקונה קנין, אסור כמו כן לתת גט בשבת.
Getting Divorced on Shabbos (cont.): And just as one is forbidden to get married on Shabbos because it resembles a Kinyan, so too, it is forbidden to give a Get on Shabbos.