[1] אכן לדעת בית שמאי במשנתנו היא מותרת באכילה.

[2] ומיירי שאתמול היה שבת או יו"ט. אכן ביצה שנולדה בשבת או ביו"ט לכו"ע מותרת להאכל למחרת בחול.

[3] רב נחמן פירש שמחלוקתם בדין נולד, ובית הלל ס"ל מוקצה ונולד ולכן הם אוסרים את הביצה בו ביום.

[4] פי', דכיון שהיא תרנגולת העומדת לאכילה, א"כ יכול לאוכלה כולה וגם את הביצה שבתוכה, ובזה שנולדה הביצה לא נתחדש כלום - ונשארה בהיתרה הראשון.

[5] גזירה אטו יו"ט שאחר השבת.

[6] רבה מעמיד את נידון משנתנו בשבת שאחר יו"ט או יו"ט אחר שבת - ומשום איסור הכנה שלשיטתו הוא מה"ת, וכיון שכן אסורה אפי' הכנה ממילא. וסבר רבה דכל ביצה שנולדת היום היא כבר נגמרה מאתמול, וא"כ אם היה אתמול שבת או יו"ט אסור לאכול את הביצה היום - כשהיום הוא שבת או יו"ט, ומשום איסור הכנה, דהדין הוא דאין שבת מכין ליו"ט ולא יו"ט מכין לשבת, וכיון שסעודת יו"ט או שבת היא סעודה חשובה וצריכה הכנה - לכן שייך כאן איסור הכנה, אכן ביצה שנולדה בשבת או ביו"ט מותרת בחול, דסעודת חול אינה חשובה ואינה צריכה הכנה.

[7] ס"ל שהטעם הוא משום גזירה אטו פירות הנושרים מן העץ בשבת או ביו"ט שאסורים באכילה - ובכלל גזירה זו גזרו גם על ביצה הנולדת בשבת או ביו"ט שהיא דומה להם שתהיה אסורה מדרבנן.

[8] וכן ס"ל גם לר' יוחנן שהוא משום גזירת משקין שזבו מפירות בשבת - שאסרום משום שמא יסחוט, ובכלל גזירה זו גזרו על ביצה שנראית גם היא כנסחטת.